עיתון "הארץ" עתר נגד הממשלה בעקבות החלטתה לנתק כל קשר פרסומי עמו. לפי העיתון, זהו "חרם כלכלי פסול" תוך שימוש לרעה בכוחה של הממשלה, במטרה להשתיק כלי תקשורת המעז לבקר אותה. מהעתירה עולה עוד כי החרם שהטילו משרדי הממשלה על "הארץ" הוביל לאובדן הכנסות של מיליוני שקלים.

כספי הפרסום שמוציאה המדינה אינם מפלגתיים, מזכירים בעיתון, אלא נשאבים מקופת המדינה ועליהם להיות מחולקים באופן ענייני בהתאם לצרכים האמיתיים של המשרדים והרשויות המשתמשים בהם, ולא להוות כלי פוליטי.

בעתירה של "הארץ" מדגיש העיתון, באמצעות עורכי הדין זאב ליאונד, דור ליאונד ואלון נדב, כי את החרם יזם שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי (הליכוד) ממניעים פוליטיים מובהקים במטרה לחסל את העיתון.

השר קרעי, מזכירים ב"הארץ" פעל להטלת חרם על העיתון כבר לפני כשנה, וזאת בשל מה שהגדיר כ"תעמולה תבוסתנית ושקרית, וחתירה נגד מדינת ישראל בשעת המלחמה". השר קרעי ביסס זאת על סמך מאמרי דעה שפורסמו בעיתון וציוץ של אנטישמי ידוע בשם ג'קסון הינקל, שטען באופן שקרי ש"הארץ" דיווח כי מסוקי צה"ל רצחו אזרחים ב-7.10 (העיתון איים על הינקל בתביעה אך ככל הנראה לא מימש אותה).

במקביל, מציינים ב"הארץ", באותה תקופה קידם השר קרעי תקנות חירום שנועדו להסמיך אותו להפסיק שידורים של גופי תקשורת אשר לדעתו יפרסמו ידיעות "שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב" או "לשמש כבסיס לתעמולה או דוברות של האויב".

המהלך הנוכחי של חרם נגד "הארץ" קודם ע"י השר לאחר נאום שנשא מו"ל "הארץ" עמוס שוקן בכנס בלונדון בחודש אוקטובר האחרון. שוקן קרא להטיל סנקציות על גורמים בממשלה כגון שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואמר כי ישראל נלחמת ב"לוחמי החופש הפלסטינים שאותם היא מכנה טרוריסטים".

מו"ל "הארץ" הוצג בידי חברי הממשלה כמי שקרא להטלת חרם כולל על המדינה וכמי שכינה את מחבלי חמאס שטבחו בישראלים ב-7.10 כלוחמי חופש. בעתירה מודגש כי מדובר בעיוות שקרי שכן שוקן דרש באותו הנאום ממש "למגר את הטרור הפלסטיני והיהודי שהורג כל כך הרבה אנשים משני הצדדים".

על רקע האמירה של שוקן, פרסם קרעי הצעת החלטה בדבר חרם גורף על העיתון. עוד לפני שזו הובאה בפני הממשלה הודיעו מנכ"לי משרד הפנים, החוץ, האוצר, התפוצות, החינוך והמשפטים על הפסקת כל התקשורת עם העיתון. מבדיקת "הארץ", כך נטען בעתירה, גם ההזמנות של פרסומים ממשרד הביטחון "קטנו פלאים" לאחר נאום שוקן. בהמשך גם גורמים במשרדים נוספים הודיעו לעיתון על ביטול מנויים.

כמה שבועות לאחר מכן אישרה הממשלה את הצעת ההחלטה של השר קרעי, בנוסח מעט שונה.

ההצעה שהתקבלה בממשלה נפתחה בקביעה כי "ממשלת ישראל דוגלת בעיתונות חופשית ובחופש ביטוי תקשורתי בכל עת לרבות בתקופה של מלחמה". אולם מיד לאחר מכן מבהירה הממשלה כי על אף זאת, היא "לא תקבל מצב שבו מוציא לאור של עיתון רשמי במדינת ישראל יקרא להטלת סנקציות נגדה ויתמוך באויבי המדינה בעיצומה של מלחמה, בשעה שגופים בינלאומיים פוגעים בלגיטימיות של מדינת ישראל, בזכותה להגנה עצמית ומטילים בפועל סנקציות נגדה ונגד ראשיה (כולל סנקציות פליליות)".

בהמשך קבעה הממשלה כי "פורסמו מאמרי מערכת בעיתון 'הארץ' במהלך המלחמה שפגעו בלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם ובזכותה להגנה עצמית. בנוסף, מו"ל עיתון 'הארץ', עמוס שוקן, התבטא בוועידת העיתון בלונדון בדרך של תמיכה בטרור וקריאה להטלת סנקציות נגד הממשלה כדלקמן: 'מחבלים פלסטינים הם לוחמי חירות ויש להטיל סנקציות על ראש הממשלה והשרים סמוטריץ ובן גביר',  'לממשלת נתניהו לא אכפת להשליט שלטון אפרטהייד אכזרי על האוכלוסייה הפלסטינית'.

"לפיכך, בהמשך להודעות קודמות של מרבית שרי הממשלה, הממשלה מצהירה בזאת על כוונתה לנתק כל קשר פרסומי עם עיתון 'הארץ' וקוראת לכל זרועותיה, משרדיה, וגופיה וכן לכל תאגיד ממשלתי או גוף המתוקצב על ידיה, לא להתקשר עם עיתון 'הארץ' בכל דרך שהיא ולא לפרסם בו פרסומים כלשהם".

"המהלך הפוגעני שקידם שר התקשורת", טוענים כעת בעיתון, "[...] הוא חלק ממכלול של מהלכים שמקודמים על ידי גורמים בממשלה כדי להצר את צעדיה של התקשורת החופשית בישראל".

בחודש שעבר כבר הוגשה עתירה נגד החלטת הממשלה, מטעם ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל יחד עם ועד עיתונאי "הארץ" ו"דה מרקר", שהתמקדה בפגיעה בחופש העיתונות.

בעתירה של "הארץ" הושם הדגש על כך שההוראות של מנכ"לי משרדי הממשלה להפסיק את ההתקשרויות עם העיתון ניתנו בחוסר סמכות, שכן הממשלה כלל לא החליטה על הפסקת ההתקשרויות אלא רק על הפסקת הפרסומים בעיתון. ממילא, טוענים בעיתון, ההחלטות ניתנו בניגוד לדין, שכן "חובתה של הרשות המינהלית לפעול באופן סביר ושוויוני". בנוסף, החלטת הממשלה היתה רק על כוונה להפסיק את הפרסומים, ולא הורתה על ביצוע בפועל.

עוד טוענים באי כוח "הארץ" כי ההחלטה על החרם נגדם נגועה "במשוא פנים, בשיקולים זרים ופסולים, בלתי עניינים ושרירותיים". לפי העיתון, "ההנמקה להטלת החרם נובעת ממניע פוליטי מובהק, ומתוך שאיפה כי לא יהיו במדינת ישראל גורמי תקשורת שיעזו לפרסם דעות המנוגדות באופן קוטבי למדיניות הממשלה. שיקולים מסוג זה הם בלתי ענייניים בעליל".

בעיתון מוסיפים כי הממשלה התנהלה בחוסר תום לב. "דומה", נכתב בעתירה, "כי 'נשתכח' מן המשיבים, כי הכספים המשמשים לתשלום בגין ביצוע פרסומים בכלי התקשורת, ובגין מנויים לעובדי משרדי ממשלה על עיתונים ואתרי החדשות, לרבות בעיתון ו/או אתרי 'הארץ', הינם כספי ציבור, אשר הועברו על מנת שייעשה בהם שימוש שוויוני והמשיבים מחזיקים בהם בנאמנות, לטובת הציבור, על
כל המשתמע ונובע מכך".

בעיתון מדגישים כי " לא מדובר בכספי מפלגת השלטון, אלא בכספי המדינה" ומציינים כי בישראל קיים "ציבור לא מבוטל" מקרב משלמי המסים, אשר מעוניין בקיומו של "הארץ".

"למרבה הצער", מוסיפים בעיתון, "בענייננו יש ניצול ברור לרעה של הכוח הכלכלי העומד לרשות המשיבים, כאשר תחת הכסות של טענה בדבר 'חופש מימון', נעשה ניסיון להכתיב את תפיסות העולם של השלטון הנוכחי על שוק התקשורת והעיתונות, כדי לסייע להבטחת המשך שלטון זה. עסקינן בהתנהלות פסולה".

השופט נעם סולברג קבע כי עתירת "הארץ" תישמע יחד עם עתירת ארגון העיתונאים וועד העובדים, וחייב את הממשלה להגיב לעתירה הנוכחית יחד עם תגובתה לעתירה הקודמת.

12770-01-25