בממשלת נתניהו מאותתים איתותי חרטה על ההחלטה להכריז חרם על "הארץ", לאחר שהובהר כי החלטת הממשלה לא היתה חוקית. נתונים שהשיגה עמותת הצלחה מעלים כי ההצהרות הלוחמניות היו חלולות מלכתחילה: משרדי ממשלה רבים לא ניתקו את הקשרים עם העיתון הביקורתי, כולל חלק מהמשרדים שראשיהם הצהירו מפורשות שיעשו כן.
בשבוע שעבר שוב התלהטו הרוחות בחזית החרם של ממשלת נתניהו על עיתון "הארץ", אחרי ששני המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, עורכי הדין אביטל סומפולינסקי וד"ר גיל לימון, שיגרו למשרדי הממשלה מכתב תזכורת, לקראת דיון בבג"ץ בעתירה נגד החלטת הממשלה לנתק כל קשר עם "הארץ".
במכתב ציינו המשנים ליועמ"שית כי טרם התקבלו התייחסויות משרדי הממשלה למכתב קודם שנשלח אליהם, ושבו הובהר כי החלטות מנכ"לי משרדי הממשלה להפסיק את ההתקשרויות עם "הארץ" לא התקבלו בהתאם לדין ונעשו בהליך בלתי תקין שאינו יכול לעמוד מבחינה משפטית.
בתגובה למכתב התזכורת של הייעוץ המשפטי הפיץ שר התקשורת שלמה קרעי, יוזם החרם הממשלתי נגד "הארץ" ומי שידוע בלשונו המשתלחת, מכתב תגובה שבו יצא נגד "שלטון הפקידות המתנשא המסרב לקבל את הכרעת העם". השר קרעי הצהיר כי "בדמוקרטיה הציבור מחליט - לא קומץ יחפנים משפטיים שמנפנפים בהחלטות ריקות" והדגיש לסיום: "נמשיך לקיים את החלטת הממשלה ולא נממן בשום אופן את עיתון דיבת הארץ".
רה"מ בנימין נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי (מימין) ומו"ל "הארץ" עמוס שוקן (צילומים: פלאש90)
"הארץ" הוא כלי התקשורת הגדול היחיד שאוחז בעמדה מערכתית מוצהרת נגד ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו. עם זאת, ברקע ההחלטה הממשלתית להחרים אותו עומד דווקא נאום שנשא המו"ל עמוס שוקן בכנס בלונדון בחודש אוקטובר האחרון ובו קרא להטיל סנקציות על גורמים בממשלה כגון שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואמר כי ישראל נלחמת ב"לוחמי החופש הפלסטינים שאותם היא מכנה טרוריסטים".
בעיתון התנערו מהדברים ובהמשך הבהיר שוקן שלא התכוון לחמאס, אולם חברי הממשלה הציגו את מו"ל "הארץ" כמי שקרא להטלת חרם כולל על המדינה וכמי שכינה את מחבלי חמאס שטבחו בישראלים ב-7.10 כלוחמי חופש.
מיד לאחר הנאום החליטו מנכ"לים של כמה משרדי ממשלה על הפסקת ההתקשרויות עם "הארץ" ובמשרדים אחרים פנו לעיתון בדרישה לביטול מיידי של כל המנויים.
ב-9.6 אמור בג"ץ לדון בעתירה שהגישו ב"הארץ" ובעתירה שהגישו עוד קודם לכן ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל יחד עם ועד עיתונאי "הארץ" נגד החרם. המדינה הגישה השבוע את תגובתה, ובה נטען כי ההחלטה "הצהרתית" בלבד וכי כל משרד רשאי לפעול לפי ראות עיניו.
אלא שבין אם מדובר בהחלטה או הצהרה ובין אם אלו חוקיות אם לאו, במציאות אין כלל חרם ממשלתי על העיתון. נתונים שהתקבלו בתשובה לבקשות חופש מידע שהגישה עמותת הצלחה באמצעות יועצה המשפטי עו"ד אלעד מן (לשעבר יו"ר עמותת "העין השביעית") מעלים כי משרדי ממשלה רבים עדיין רואים במידע המתפרסם ב"הארץ" חומר עבודה חיוני וממשיכים לקיים קשרים עסקיים עם "הארץ".
באוקטובר 2024 הורה מנכ"ל משרד החוץ יעקב (קובי) בליטשטיין "לעצור באופן מיידי כל סוג התקשרות עם קבוצת עיתון הארץ". אך בחודש דצמבר אותה שנה, במשרד שבראשות גדעון סער היו עדיין 37 מנויים יומיים ל"הארץ" ו"דה מרקר", עוד 78 מנויים למהדורת סוף השבוע בלבד, עוד 83 מנויים דיגיטליים ל"הארץ" בלבד, 48 מנויים דיגיטליים ל"הארץ" ו"דה מרקר" ו-4 מנויים דיגיטליים ל"דה מרקר" בלבד, בסך כולל של 5,628 שקלים.
משרד ראש הממשלה, בראשות בנימין נתניהו, מימן לעובדיו בחודש דצמבר האחרון 8 מנויים מקוונים ל"הארץ" ו"דה מרקר"
באוקטובר 2024 הורה מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, על "עצירת כלל הפרסומים וההתקשוריות של המשרד עם קבוצת 'הארץ'". אך בחודש דצמבר אותה שנה, המשרד בראשות השר בצלאל סמוטריץ', מימן לעובדיו 32 מנויים דיגיטליים ל"דה מרקר", מנוי אחד מקוון ל"הארץ" ו"דה מרקר" גם יחד, שני מנויים לגיליון סוף השבוע המודפס של העיתון, מנוי מודפס יומי אחד (של היועמ"ש הפורש אסי מסינג), 9 מנויים של גיליון סוף השבוע המודפס בתוספת מנוי דיגיטלי ל"דה מרקר", שני מנויים של גיליון סוף השבוע המודפס בתוספת מנוי דיגיטלי ל"הארץ" ו"דה מרקר" ועוד שני מנויים לגיליונות מודפסים ל"הארץ" ו"דה מרקר" בסך כולל של 3,271.66 שקלים.
באוקטובר 2024 הורה מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני "להפסיק לאלתר כל התקשורת, פרסום או שיתוף פעולה של המשרד עם עיתון 'הארץ' בכל המישורים", אך בחודש דצמבר האחרון במשרד שבראשות השר יואב קיש היו שני מנויים ל"הארץ" ו"דה מרקר" בעלות כוללת של 100.85 שקלים.
גם משרדי ממשלה אחרים המשיכו לממן עבור עובדים מנויים ל"הארץ" ו"דה מרקר".
משרד ראש הממשלה, בראשות בנימין נתניהו, מימן לעובדיו בחודש דצמבר האחרון 8 מנויים מקוונים ל"הארץ" ו"דה מרקר", 7 מנויים מקוונים לאחד מהשניים, שני מנויים מודפסים ל"הארץ" ו"דה מרקר", מנוי מודפס אחד ל"דה מרקר", 4 מנויים לגיליון סוף השבוע של "הארץ" ומנוי אחד למגזין "דה מרקר" בעלות כוללת של 1,920 שקלים.
השר דודי אמסלם נואם במליאת הכנסת, 10.6.23 (צילום: יונתן זינדל)
המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בראשות השר דודי אמסלם, מממן לעובדיו מנוי מקוון אחד ל"הארץ" ו"דה מרקר", מנוי מקוון אחד ל"דה מרקר" ומנוי יומי ל"הארץ". המנוי היומי, כך לפי המידע שסיפק המשרד לעמותת הצלחה, הוא על שמו של השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם. סך ההתקשרות החודשית עמד בחודש דצמבר האחרון על 204 שקלים.
המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה מאי גולן, מימן לסגנית היועמ"ש במשרד מנוי דיגיטלי ל"הארץ" ו"דה מרקר" לצד מהדורת סוף שבוע מודפסת, ומנוי דיגיטלי ל"הארץ" ו"דה מרקר" לראש אגף בכיר במשרד, בעלות כוללת של 181.5 שקלים.
במשרד הביטחון של השר ישראל כץ היו בחודש דצמבר האחרון שני מנויים יומיים ל"הארץ" ומנוי נפרד ל"דה מרקר". בנוסף היה למשרד מנוי דיגיטלי ל"דה מרקר", ובסך הכל שילם המשרד ל"הארץ" סכום של 573.5 שקלים בחודש.
במשרד החקלאות, בראשות השר אבי דיכטר, היו בדצמבר 5 מנויים ל"הארץ" בעלות כוללת של 1,590 שקלים.
במשרד הרווחה, בראשות השר יעקב מרגי, היו מנויים בסך כולל של 1,261.97 שקלים.
משרד העלייה והקליטה, בראשות השר אופיר סופר, מימן שני מנויים מקוונים ל"הארץ" ו"דה מרקר" בעלות שנתית כוללת של 1,416 שקלים, כלומר עלות חודשית של 118 שקלים.
במשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה עידית סילמן, התקשרו עם "הארץ" עבור מנוי אחד מודפס ומקוון, שישה מנויים מקוונים ושני מנויים מודפסים לגיליון סוף השבוע בסך כולל של 637.61 שקלים.
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בראשות השר יצחק וסרלאוף, מימן בחודש דצמבר מנוי אחד לגיליון סוף השבוע המודפס, שני מנויים לגיליון היומי ומנוי דיגיטלי בסך כולל של 369.5 שקלים
עם זאת, במשרדים אחרים אכן חדלו להתקשר עם "הארץ".
במשרד הפנים בראשות השר משה ארבל, במשרד התיירות בראשות השר חיים כץ ובמשרד לביטחון לאומי בראשון השר איתמר בן-גביר פגו המנויים בחודש נובמבר האחרון ולא חודשו מאז. במשרד התרבות והספורט בראשות השר מיקי זוהר גם כן לא נותרו עוד מנויים ל"הארץ" או "דה מרקר".
משרדים אחרים טרם השיבו לבקשת חופש המידע של עמותת הצלחה.