ארגון העיתונאים והעיתונאית בישראל יחד עם ועד עיתונאי "הארץ"-"דה מרקר" עתרו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לנתק כל קשר פרסומי עם העיתון. לטענת העותרים, ההחלטה פוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש העיתונות, והיא חלק מ"תוכנית רוחבית" של הממשלה שנועדה לאיים על התקשורת בישראל.

לפני שבועות אחדים נשא מו"ל "הארץ" עמוס שוקן נאום בוועידה בלונדון שבו קרא להטיל חרם על גורמים בישראל וטען כי מי שהממשלה מגדירה מחבלים הם למעשה לוחמי חופש. על רקע זאת קיבלה ממשלת ישראל הצעת החלטה שהגיש שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי להחרים את עיתון "הארץ".

ההצעה שהתקבלה בממשלה נפתחה בקביעה כי "ממשלת ישראל דוגלת בעיתונות חופשית ובחופש ביטוי תקשורתי בכל עת לרבות בתקופה של מלחמה". אולם מיד לאחר מכן מבהירה הממשלה כי על אף זאת, היא "לא תקבל מצב שבו מוציא לאור של עיתון רשמי במדינת ישראל יקרא להטלת סנקציות נגדה ויתמוך באויבי המדינה בעיצומה של מלחמה, בשעה שגופים בינלאומיים פוגעים בלגיטימיות של מדינת ישראל, בזכותה להגנה עצמית ומטילים בפועל סנקציות נגדה ונגד ראשיה (כולל סנקציות פליליות)".

בהמשך קבעה הממשלה כי "פורסמו מאמרי מערכת בעיתון 'הארץ' במהלך המלחמה שפגעו בלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם ובזכותה להגנה עצמית. בנוסף, מו"ל עיתון 'הארץ', עמוס שוקן, התבטא בוועידת העיתון בלונדון בדרך של תמיכה בטרור וקריאה להטלת סנקציות נגד הממשלה כדלקמן: 'מחבלים פלסטינים הם לוחמי חירות ויש להטיל סנקציות על ראש הממשלה והשרים סמוטריץ ובן גביר',  'לממשלת נתניהו לא אכפת להשליט שלטון אפרטהייד אכזרי על האוכלוסייה הפלסטינית'.

מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

מו"ל "הארץ" עמוס שוקן (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"לפיכך, בהמשך להודעות קודמות של מרבית שרי הממשלה, הממשלה מצהירה בזאת על כוונתה לנתק כל קשר פרסומי עם עיתון 'הארץ' וקוראת לכל זרועותיה, משרדיה, וגופיה וכן לכל תאגיד ממשלתי או גוף המתוקצב על ידיה, לא להתקשר עם עיתון 'הארץ' בכל דרך שהיא ולא לפרסם בו פרסומים כלשהם".

את ההצעה, בניסוח מעט שונה, ניסה קרעי לקדם כבר לפני שנה, אולם אז נבלם.

העתירה, שהוגשה בידי עו"ד אמיר בשה, מופנת כלפי שר התקשורת קרעי, ממשלת ישראל, משרד התקשורת והיומע"ש גלי בהרב-מיארה. לפי העתירה, עוד בטרם קיבלה הממשלה את החלטתה פנה הארגון ליועמ"ש כדי להשמיע את עמדתו בסוגיה, אך ההחלטה הממשלתית התקבלה עוד בטרם קיבל תשובה.

העותרים מציינים כי מיד לאחר שהשר קרעי הציג את כוונתו להביא לממשלה החלטה להטלת חרם על "הארץ", כמה שבועות לפני שההחלטה התקבלה בפועל, הורו מנכ"לים של כעשרה משרדי ממשלה לחדול באופן מיידי מכל פרסום או שיתוף פעולה מסחרי עם העיתון.

ההוראות האלו, טוענים העותרים, התקבלו "ללא כל סמכות או כדין, או לכל הפחות, בשימוש לרעה בסמכות". בעתירה מודגש כי הממשלה הצהירה על כוונתה לנתק כל קשר פרסומי, ולא מעבר לכך.

לפי העתירה, החלטת משרדי הממשלה נתקלה גם בהתנגדות מבפנים. ב-15.11 פנתה קבוצה של 35 מעובדי משרד החוץ הוותיקים לשר הנכנס ח"כ גדעון סער, וביקשה ממנו לבטל את החלטת קודמו ולחדש את המנויים ל"הארץ".

"נבהיר מייד כי אנו מוצאים את דבריו של מו"ל 'הארץ' למקוממים ומתנערים מהם לחלוטין", כתבו עובדי משרד החוץ לשר סער וציינו כי גם מאמר המערכת בעיתון "הארץ" גינה את דברי המו"ל. "לשון אחר", הסבירו, "דבריו של מר שוקן אינם מהווים את עמדת העיתון הרשמית".

עובדי המשרד טענו כי יש לחדש את המנויים שלהם לעיתון ראשית משום ש"כל עובד משרד רשאי לקבל עיתון יומי עפ"י בחירתו". לדבריהם, "יש כאן מדרון חלקלק ומסוכן, שמאיים לגלוש לסתימת פיות. החלטה כזו היא בעייתית מאוד דווקא במדינה המתהדרת, ובצדק, בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

בית "הארץ" בתל אביב (צילום: "העין השביעית")

בית "הארץ" בתל אביב (צילום: "העין השביעית")

מעבר לכך, ציינו העובדים, "עיתון 'הארץ', ביקורתי ככל שיהיה, הוא מחשובי העיתונים בארץ ואף בעולם". מי שקורא את העיתון, הבהירו, לאו דווקא מזדהה עם כל תכניו. "העובדה שנפסיק לקרוא את העיתון לא תגרום לו להיעלם", כתבו.

"אנשי השיח הרבים שלנו בכל רחבי העולם קוראים את עיתון 'הארץ' (במהדורתו האנגלית בד"כ) וימשיכו לקרוא בו גם אחרי שאנחנו נפסיק. הידיעה שהדיפלומטים הישראלים מנועים מלקבל עיתון זה תפגע בתדמית הדמוקרטית, הליברלית והפלורליסטית של מדינת ישראל בעיני בני שיח אלה. במובן זה עיתון 'הארץ' הוא כלי עבודה חשוב וגריעתו מהרשימה המצומצמת של כלי עבודתנו תפגע בנו ובעבודתנו החשובה בזירה הבינלאומית, ובייחוד בימים אלה".

ארגון העיתונאים וועד עיתונאי "הארץ" טוענים בעתירתם כי בהחלטת הממשלה יש "כדי מסר ואף איום כלפי כלי תקשורת אחרים, בעליהם או העומדים בראשם, במה שנחזה למדרון חלקלק להשתקת כלי תקשורת, ובתוך כך, פגיעה בחופש העיתונות ובציבור".

בהמשך מוסיפים העותרים כי "מדובר בצעד אגרסיבי של המשיבים בתגובה לאמירה של אחד מבעלי המניות של כלי תקשורת כדי לפגוע בכלי התקשורת באמצעות פגיעה כלכלית בו, ובתוך כך, בתופש העיתונות ובציבור" (לצד עמוס שוקן, מחזיקים במניות העיתון גם אחיו הלל שוקן ואחותו רחל אידלמן, והאוליגרך ליאוניד נבזלין).

ההחלטה של הממשלה, מזהירים העותרים, עלולה להביא ל"אפקט מצנן כלפי עיתונאים, הן במשיב הפורמלי ['הארץ'] והן בכלל, שיחששו לבצע את עבודתם העיתונאית שמה מקום עבודתם ייפגע".

העותרים גם מזכירים כי ברקע ההחלטה עומדים מהלכים של הממשלה נגד כלי תקשורת אחרים, כמו תאגיד השידור וגלי-צה"ל, "במה שנראה כמו תוכנית רוחבית של המשיבים להביא לפגיעה בכלי תקשורת, לרבות מסחריים, כאשר חלק מהצעות החוק מונחות כהצעות חוק פרטיות וזאת בכוונת מכוון, לצורך מסלול שעוקף את דרך עבודת הממשלה התקינה".

השופטת גילה כנפי-שטייניץ חייבה את המשיבים להגיש תגובה מקדמית בתוך חודש.

48751-12-24