כניסת עיתונאים לעזה נדחתה שוב, אחרי שהמדינה ביקשה, וקיבלה, אורכה נוספת לצורך הגשת עמדתה העדכנית.

מאז פרוץ מלחמת עזה ב-7.10.2023 אסורה כניסת עיתונאים לרצועה. עיתונאים מורשים להיכנס לרצועה רק באישור מיוחד, וגם אז בליווי צמוד של דובר צה"ל ותחת הגבלות דרקוניות שאינן מאפשרות ביצוע עבודה עיתונאית עצמאית.

בסמוך לאחר תחילת המלחמה עתרה לבג"ץ התאחדות העיתונאים זרים (FPA), שמייצגת את העיתונאים הזרים הפועלים בישראל, בדרישה לאפשר כניסה חופשית של עיתונאים לרצועה, והעתירה נדחתה בשל שיקולי ביטחון. כמה חודשים לאחר מכן, עם התמשכותה של המלחמה, עתרה ה-FPA פעם נוספת.

בית המשפט איפשר למדינה למסמס את העתירה במשך עשרה חודשים, והעניק לה שבע אורכות כדי להגיש את עמדתה הראשונית, ולפיה אין לאפשר כניסה חופשית של עיתונאים לעזה וזאת מטעמי ביטחון. גם בהמשך נדחה פעם אחר פעם מועד הדיון בעתירה עד שלפני כחודש התקיים סוף סוף דיון ראשון, בפני השופטים עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.

כבר בפתח הדיון ביקש בא כוח המדינה, עו"ד יהונתן נד"ב, שהות כדי למסור עמדה מעודכנת, הפעם דווקא בשל החתימה על הסכם הפסקת האש שהממשל האמריקאי כפה על ממשלת ישראל.

עו"ד גלעד שר, בא כוח ה-FPA, הזכיר לשופטים כי גם במהלך החודשים הארוכים שחלפו מאז הוגשה העתירה השנייה כבר היו תקופות של הפסקת אש, כך שאין כל צורך לכאורה בזמן נוסף כדי לגבש עמדה. "עכשיו נגמרה המלחמה, עכשיו הסתיימו כל ההצדקות כביכול שהיו לפגיעה המאוד מאוד חמורה ביסודות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת", טען עו"ד שר.

השופט גרוסקופף הציע לעו"ד שר להיות "מעשיים", וזה ביקש בתגובה לקצוב את הארכה שתינתן למדינה. "העיתונאים צריכים לסקר את מה שקורה", אמר לבית-המשפט.

בית-המשפט לא השתכנע והעניק למדינה את מבוקשה. "המדינה תגיש הודעה בדבר המדיניות העדכנית עד ליום א', 23.11.2025", הוחלט בעליון, "בשים לב לארכות שניתנו בעבר, תעשה המדינה כל מאמץ לעמוד בלוח הזמנים האמור".

גם אם עשתה המדינה את כל המאמצים לעמוד בזמן שקצב לה העליון, לא היה בכך די.

אתמול, במקום להגיש הודעה בדבר מדיניות עדכנית על כניסת עיתונאים לרצועת עזה, הגישה המדינה ברגע האחרון בקשה נוספת לאורכה, הפעם עד ה-4.12. "דרוש פרק זמן נוסף לצורך גיבוש ההודעה מטעם המדינה, וזאת בשים לב לכך שטרם הועברו מלוא ההתייחסויות הנדרשות מגורמי המשיבים לצורך גיבושה", הוסבר.

"נראה כי מדובר בטקטיקה של משיכת זמן, הנמשכת מאז הגשת העתירה, ואשר אין ליתן לה יד", הגיבו העותרים, "[...] מדובר בעתירה דחופה. מניעת הסיקור השוטף, בכל דקה, שעה ויום, מהווה פגיעה אנושה ביכולתם של כלי התקשורת הבינלאומיים למלא את ייעודם, ופגיעה קשה לא פחות בזכויות היסוד של מיליארדי צרכניהן".

השופט עופר גרוסקופף בחר לקבל את בקשת המדינה, ולעכב עוד את הדיון בעתירה.

27177-09-24