תקוותם של העיתונאים הזרים הפועלים בישראל כי בקרוב יוכלו להיכנס לרצועת עזה, ולספק למאות מיליוני צופיהם ברחבי העולם דיווחים וכתבות על המתרחש באיזור לאחר שנתיים של מלחמה ואיסור כניסה - נגוזה הבוקר (23.10) בדיון קצרצר שנערך בבג"צ.
שופטי העליון העניקו למדינה 30 יום לגבש עמדה עדכנית, וזאת לאור "שינוי הנסיבות" שהביאה עמה הפסקת האש שיזמה ארה"ב. לאור ניסיון העבר - שופטי העליון הניחו למדינה למסמס את תשובתה לעתירה במשך כשנה - סביר שגם בעוד 30 יום לא תוגש כל עמדה כך שפתיחת מרחב הרצועה לסיקור תקשורתי חופשי לא צפוי להתרחש בשבועות הקרובים, על אף סיום הלחימה.
הדיון הבוקר הוקדש לעתירה שהוגשה כבר לפני למעלה משנה על ידי התאחדות העיתונאים זרים (FPA), שמייצגת את העיתונאים הזרים הפועלים בישראל. אחרי שבע ארכות שניתנו למדינה, היא הגישה בחודש יוני האחרון את עמדתה הראשונית, ולפיה אין לאפשר כניסה חופשית של עיתונאים לעזה וזאת מטעמי ביטחון.
אל העתירה ביקשו להצטרף לאחרונה כידידי בית המשפט שני הארגונים הבינלאומיים המרכזיים העוסקים בזכויות עיתונאים: הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) ובהמשך גם ארגון עיתונאים ללא גבולות (RSF). זאת בתקווה כי מעמדם הבינלאומי כארגוני זכויות למען חופש העיתונות יוכל להשפיע על החלטת השופטים. אולם ההרכב, שכלל את השופטים עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן, כלל לא דן בעמדת ההתאחדות או בתגובת המדינה.

עו"ד גלעד שר (מימין), בא כוח התאחדות העיתונאים הזרים ועו"ד יהונתן נד"ב (משמאל), בא כוח המדינה, בצאתם מהדיון על העתירה לכניסת עיתונאים זרים לעזה, בית המשפט העליון, 23.10.25 (צילום: אורן פרסיקו)
כבר בפתח הדיון העיר השופט גרוסקופף כי בית המשפט תוהה "מה קורה לאור ההתפתחויות".
בא כוח המדינה, עו"ד יונתן נד"ב, טען כי אכן התגובה שהוגשה בקיץ היתה נכונה ל"מצב שהתנהלה לחימה בשטחים נרחבים ברצועה" ואולם בעקבות השינויים שחלו בשבועות האחרונים "התבקשו הגורמים הרלוונטיים לבחון מה העמדה העדכנית ונמסר לנו שהדברים כרגע בבחינה".
"כרגע אי אפשר לדון בעתירה הזו לאור השינוי במציאות הביטחונית", קבעה השופטת כנפי-שטייניץ. "לא נדון במה שהגשתם כשהמציאות היתה שונה".
עו"ד נד"ב ביקש 30 יום כדי להגיש לביהמ"ש עמדה עדכנית.
השופטת רות רונן שאלה האם במסגרת הבחינה מחדש נבחנת גם סוגיית המעברים שמאפשרים כניסה ויציאה מהרצועה, נושא שהמדינה העלתה כאחד הקשיים באישור כניסת עיתונאים לשטח.
עו"ד נד"ב סירב להתחייב. "הדברים הם, שכל מה שנוגע לזה מאוד טרי ורגיש", אמר, "זה עוד לא שאנחנו מיוצבים חמש שנים במצב הזה".
השופט גרוסקופף פנה לעו"ד גלעד שר, בא כוחה של התאחדות העיתונאים הזרים. "אין מנוס מגיבוש עמדה חדשה לאור הנסיבות", אמר לו.
עו"ד שר הזכיר שגם במהלך השנה וחודשיים שחלפו מאז הגשת העתירה היו הפסקות אש, ועסקאות חטופים, כמו גם כניסה של אנשי סיוע הומניטרי והוצאה של כוחות רבים, שלא לדבר על ירידה משמעותית בעצימות הלחימה. "לא שמענו שהמדינה הזדרזה לגבש עמדה לגבי התקופות האלה", אמר. "עכשיו נגמרה המלחמה, עכשיו הסתיימו כל ההצדקות כביכול שהיו לפגיעה המאוד מאוד חמורה ביסודות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת".
עו"ד שר ביקש למנות את מספר העיתונאים הזרים שנכנסו בליווי כוחות צה"ל בשנה האחרונה כדי לספק הקשר להגבלות הנוכחיות, אך השופטת כנפי-שטייניץ קטעה אותו וושאלה אם יש בכלל טעם לטעון בדבר פגיעה בחופש ביטוי, כעת כשהמצב השתנה.
"אתה טוען בעניינים שלא שנויים במחלוקת", אמרה לו, "והשאלה היא באיזה מציאות ביטחונית אנחנו, מלחמה עצימה או הפסקת אש. מה שקיבלנו זה עמדה של גורמי הביטחון שמעוגנת במצב ביטחוני שהיה קיים בחודש יוני, היום יש מצב שונה לחלוטין".
"בוא נהיה מעשיים", הציע השופט גרוסקופף.
"אז לא שלושים יום", ביקש עו"ד שר. "העיתונאים האלה צריכים לסקר את מה שקורה".
השופט גרוסקופף לא השתכנע. אחרי שעו"ד שר הזכיר כי המדינה כבר ביקשה וקיבלה שבע ארכות להגשת עמדתה הראשונית, גם אחרי שבג"צ קבע כי לא יינתנו ארכות נוספות, ביקש השופט להרגיע אותו ואמר "ארכות יינתנו במשורה".
"זה גם אמרו בעבר", העיר עו"ד שר.
לאחר סיום הדיון פרסמה התאחדות העיתונאים הזרים הודעה לפיה היא "מאוכזבת" מההחלטה להעניק למדינה דחייה נוספת.
"גם היום המדינה שוב הסתמכה על טקטיקות של דחייה במטרה למנוע את כניסת העיתונאים", מסרו. "במשך שנתיים מבקשת ממשלת ישראל דחייה אחר דחייה, במטרה הברורה למנוע מעיתונאים למלא את שליחותם המקצועית ולפגוע בזכות הציבור למידע. עמדת הממשלה נותרת בלתי מתקבלת על הדעת. אנו שבים וקוראים לאפשר גישה מיידית לעזה".
27177-09-24

