תומכת נתניהו מירי ברבי תשלם לח"כ חילי טרופר 160 אלף שקלים לא כולל הוצאות משפט, וזאת בגין פרסום לשון הרע. בית המשפט דחה את טענותיה המיתממות כאילו רק שאלה שאלות וקבע כי סימני השאלה שהציבה דווקא נועדו להעצים את הפרסום ולא להפחית מתוקפו, וכי לא רק שלא פעלה בתום לב אלא בכוונת זדון.
לפני למעלה משנתיים הגיש טרופר תביעה בסך מיליון שקלים נגד פעיל הליכוד אבירהם טל-מיס ונגד ברבי, אחרי שטל-מיס כינה אותו פדופיל וברבי הידהדה את הדברים.
במרץ 2023, על רקע השתתפותו של ח"כ טרופר כנציג מפלגת המחנה-הממלכתי בדיונים על המשבר החוקתי בישראל המתקיימים בבית נשיא המדינה, העלה טל-מיס לחשבון הטיקטוק שלו סרטון שבו העליל עלילת דם שקרית על חבר-הכנסת: שהוא "פדופיל" (הסרטון הוסר מאז) וכי נסחט בידי הסוחט המורשע הידוע בשם "צייד הפדופילים" (אלעד בן נון). פעיל הליכוד השתמש גם בתרומת הכליה שטרופר התנדב לתרום לאדם זר, על מנת לטעון כי עשה זאת משום שנסחט.
למרות שטרופר פנה לטל-מיס בדרישה לחדול מפרסום הדיבה, טל-מיס פרסם שני סרטונים נוספים בהם כינה אותו "פדופיל". לפי כתב התביעה של טרופר, טל-מיס צירף לשני הסרטונים האחרונים את תגובת היועצת הפרלמנטרית של טרופר שהזהירה כי מדובר ב"מסכת שקרים חסרת ביסוס" שתוביל לתביעת דיבה נגד טל-מיס ועלולה לסכן גם "כל מי שמהדהד את השקר".
למרות האזהרה, ולמרות שמדובר בשקרים מצוצים מן האצבע, שיתפה תומכת נתניהו אחרת, בשם מירי ברבי, את הסרטון הראשון בחשבון הטוויטר שלה בתוספת המילים: "מה נסגרו?? זה אמיתי??? אם זה לא אמיתי, חילי טרופר חייב לתבוע את האיש הזה. ואם לא, שחילי טרופר ישלם את חובו. אני ממש בשוק מהסרטון הזה!!! האמת צריכה לצאת לאור לכאן או לכאן!!!". בהמשך הפיצה ברבי את הסרטון הראשון גם בחשבון הפייסבוק שלה (אך מחקה את הציוץ עם הסרטון מחשבון הטוויטר שלה).
אבירהם טל-מיס ומירי ברבי (צילומי מסך)
על רקע זאת דרש ח"כ טרופר, באמצעות עורכי-הדין נבות תל-צור ואלרן דולב, פיצוי בסך מיליון שקלים מהשניים.
"הפרסום מייחס לתובע אשמה קשה וחמורה מאין כמוה, בהצגתו של התובע כפדופיל, הפוגע בילדים ואף בילדים בסיכון - אשר אחת דינו, להעמדה לדין פלילי ולהישלח ל-15 שנות מאסר. הדברים שנאמרו על ידי התובע אינם אמת, הם נאמרו ללא שמץ יסוד או תשתית עובדתית והם מהווים עלילה והוצאת דיבה חמורה מאין כמוה כלפי התובע", נכתב בכתב התביעה, "דומה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הרבה שיש לייחס לאמירות מסוג זה במדיה המקוונת המופצת בפני קהל רב, המופנות כלפי איש חינוך המכהן כחבר כנסת במדינת ישראל".
אשר לאופן שבו הפיצה ברבי את הסרטון נכתב בכתב התביעה: "אין בדרך המתוחכמת והמיתממת, בה נקטה הנתבעת, שהתיימרה להסוות את דברי הדיבה בסימני שאלה וסימני קריאה רבים, כדי להקהות מחומרת הפרסום שכן כל קורא סביר מבין על נקלה שמדובר בשאלות רטוריות ובאינסינואציות, שחומרתן אינה נופלת כהוא זה מאמירות דיבתיות פוזיטיביות".
טענה מתחכמת ומיתממת
טל-מיס לא טרח להגיב לתביעה וחויב כבר לפני שנתיים לשלם לטופר מיליון שקלים. במענה לפניית "העין השביעית" מסר עו"ד תל-צור כי פסק הדין שניתן בזמנו נגד טל-מיס עבר להליכי הוצאה לפועל, "אך למיטב ידיעתי טרם נגבו שם סכומים".
ברבי טענה להגנתה, באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, כי היא אמנם שיתפה את הפרסום של טל-מיס אולם היא "הפחיתה מחשיבותו ואף תקפה את אמינותו". לדבריה, היתה זו בסך הכל "הבעת דעה בתום לב".
ברבי טענה כי "ברור לכל קורא" כי היא "לא חשבה ואינה חושבת שהתובע הינו פדופיל. להיפך הנתבעת סברה בתום לב, שבהיות התובע איש ציבור, פרסום שכזה - הנושא בחובו האשמה כה חמורה - לא צריך להישאר באוויר ללא התייחסות, ומשכך על התובע להגיש תביעה על מנת שהאמת תתברר".
השופטת רונית פינצ'וק אלט דחתה את טענותיה.
"פרסום הסרטון על ידי הנתבעת נעשה עם סימני שאלה וסימני קריאה רבים, אליהם נוספו תהיות לכאורה בדבר אמיתות תוכן הפרסום, אולם למעשה, סימני השאלה והקריאה לא נועדו אלא להגביר את עוצמת הפרסום והבולטות שלו, ולהוות אלמנט המסקרן, מגרה וממריץ את הקורא להיכנס ללינק ולראות בעצמו מהו אותו דבר שבגינו כה 'הזדעזעה' הנתבעת, וזאת בנוסף לכך שהדברים שהיא עצמה כתבה יחד עם פרסום הלינק לסרטון, ציינו בצורה ברורה ומפורשת, גם אם בלשון עקיפה, כי התובע למצער חשוד כמי שעשה מעשה נורא וצריך לשלם את 'חובו'", כתב השופטת.
"במסגרת התביעה, מבקשת הנתבעת להשתמש בסימני השאלה כפסאדה בניסיון להכשיר את הפרסום, או כטענותיה, 'שהיא לא שיתפה את הסרטון כפי שהוא, אלא גימדה אותו' וכי דבריה 'לא מכילים האשמה כלשהי כלפי התובע אלא מהווים 'קריאה לגילוי האמת' ו'עידוד התובע לחשוף את האמת ע"י הגשת תביעה נגד הנתבע'. בנסיבות אלה מדובר בטענה מתחכמת ומיתממת, ולא ניתן לקבל את טענתה כי מעשיה היה אך ורק בבחינת שיתוף לינק, ללא אחריות למה שימצא הקורא אשר יבחר להקיש על הלינק ולצפות בסרטון.
"משכך מדובר בפרסום מכפיש כמשמעו בסעיף 1 לחוק: פרסום שיש בו כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע ולהטיל דופי בערכיו, באישיותו, ובפעילותו הציבורית רבת השנים. מדובר בפרסום שיש בו משום חטא על פשע: פרסום שקרי בדבר התנהגות בזויה של פדופיליה, ועליו 'קומה נוספת' של פרסום שקרי המטיל רפש במניעיו האלטרואיסטיים של התובע במתן תרומת הכליה, ללא תמורה, לאדם זר לחלוטין. כפי שנקבע בפסיקה עקבית בעניין זה, העלאת סימני שאלה אינה מאיינת את האחריות בגין הפרסום המכפיש".
השופטת פינצ'וק-אלט הזכירה כי ברבי נאלצה בעבר להתנצל בפני נשיא המדינה יצחק הרצוג בשל שיתוף פוסט שקרי ומכפיש, אך למרות זאת לא שינתה את דרכה. "ידה של הנתבעת קלה על הדק המקלדת בפיזור האשמות חמורות ובוטות", פסקה.
לפי פסק הדין, ברבי פעלה בכוונת זדון.
"מדובר במי שכבר עשתה מעשה דומה, מכירה היטב את התוצאות של שיתוף פרסום של אחרים בעלי קהל קוראים קטן משלה, התנצלה בעבר על מעשה דומה וציינה בעצמה את הצורך להיזהר בפרסומים חסרי בסיס ברשתות החברתיות. מדובר בפרסום שנעשתה על ידי אדם המיומן בפרסומים ברשתות החברתיות, הפרסום נעשה באופן שנועד לגרות את קהל הקוראים, להלהיט אותם, ולהביא את הפרסום לאנשים רבים ככל האפשר.
"מדובר בהאשמה שיש בה כדי להכתים את התובע במעשה פלילי ובלתי מוסרי בדרגה גבוהה מאוד, בהאשמה שעלולה להיות מוזכרת בהקשרו של התובע במשך זמן רב מאוד ובקרב קהלים נרחבים, ושעה שהנתבעת עצמה לא האמינה בו. כמו גם ביחס לטענותיה של הנתבעת כי 'גימדה' את הפרסום בסימני השאלה שכללה בפרסום, כך גם ביחס לטענותיה כי שיתפה את הפרסום כמה שעות בלבד, לא שיתפה אותו בשנית, 'והסירה אותו לאלתר משהבינה שייתכן שהתובע נפגע (גם אם שלא בצדק) מהפרסום הנ"ל'.
"ראשית לא ברור אם הנתבעת שיתפה 'רק כמה שעות'. כל שברור הוא שבצהרי יום ראשון הפרסום כבר לא היה. שנית, לנוכח היקף הקוראים של לשון הרע (וככל הנראה שיתופים נוספים שנעשו עקב כך) הנזק כבר נעשה עד שהנתבעת הסירה את הפרסום. שלישית, הנתבעת לא הסירה את הפרסום מייד כשהבינה שיתכן שהתובע נפגע. הנתבעת ידעה היטב שהתובע, וכל אדם סביר ייפגע קשות מהפרסום. לא אף זאת אלא שכשהנתבעת שיתפה את הפרסום היה זה לאחר שמי מטעם התובע פנה לנתבע, הודיעו שמדובר בלשון הרע, שתוגש נגדו וגם נגד כל מי שישתף את הסרטון תביעה, ואזהרה זו הופיעה על גבי הסרטון של הנתבע שהנתבעת שיתפה.
"בנוסף, הפרסום הנוסף שעשתה הנתבעת, נעשה לאחר שהיא עצמה כבר קיבלה התראה מטעמו של התובע. משכך, מדובר בפרסום מכפיש מדרגה גבוהה ביותר, שנעשה כך שיפורסם לנמענים רבים, שפגיעתו רעה, כשהנתבעת לא האמינה באמיתות הפרסום וכאשר היא הייתה מודעת היטב, גם באופן כללי וגם באופן ספציפי לנזק הגדול שתגרום לתובע. הפרסום נעשה לאחר שהנתבעת ידעה שהנתבע קיבל התראה שמדובר בשקר וכי הוא וכל המשתף את הפרסום שלו ייתבע, והפרסום הנוסף של הנתבעת נעשה לאחר שגם היא קיבלה התראה. פרסום שכזה נועד לפגוע בשמו הטוב של התובע ובמעמדו הציבורי והאישי באופן אנוש. בנסיבות אלה מדובר בפרסום עם כוונת זדון".
מלבד פיצוי בסך 160 אלף שקלים חויבה ברבי לשלם לטרופר הוצאות בסך 12 אלף שקלים.
4297-04-23