המדינה ביקשה וקיבלה, זו הפעם החמישית, דחייה במועד הגשת תגובתה המקדמית לעתירה שהגישה התאחדות העיתונאים הזרים בדרישה לאפשר כניסה עצמאית וחופשית של כתבים לרצועת עזה.
אחרי שבמשך למעלה משנה טענה המדינה כי לא ניתן להכניס עיתונאים לרצועה בשל המלחמה, כעת נטען כי יש צורך בזמן נוסף להגיב לעתירה דווקא בשל הפסקת האש בין ישראל לחמאס.
מאז החלה המלחמה, באוקטובר 2023, מדינת ישראל אוסרת על עיתונאים ישראלים וזרים להיכנס לרצועת עזה ולדווח באופן עצמאי על המתרחש באזור. התאחדות העיתונאים הזרים (FPA) עתרה בחודש ספטמבר האחרון בדרישה כי המדינה תבטל את האיסור. היתה זו עתירה שנייה במספר, אחרי שעתירה קודמת, מחודשי המלחמה הראשונים, נדחתה בשל שיקולי ביטחון.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין גלעד שר ורן גרינוולד, נטען כי "קיימת חשיבות עליונה, דווקא באזורי מתיחות גוברת, לסיקור עצמאי ואובייקטיבי שיבוצע בפתיחות ובשקיפות, באופן מהימן ומלא, בזמן אמת וממקור ראשון, אודות המתרחש ברצועה ולשמירה על זכותו של הציבור לדעת".
המועד המקורי לתגובה המקדמית של המדינה לעתירה היה ה-10.10.2024, אולם מאז ביקשה וקיבלה המדינה משופט ביהמ"ש העליון נעם סולברג ארבע ארכות שונות. האחרונה שבהן קבעה כי על המדינה להגיש את תגובתה המקדמית עד היום (21.1) אולם היום הגישה המדינה בקשה חדשה לאורכה נוספת.
"לנוכח ההתפתחויות, מהימים האחרונים ממש, בקשר למצב העדכני בנוגע למלחמה ולרצועת עזה, התבקשו גורמי המשיבים להעביר התייחסות עדכנית בנוגע לעמדתם ביחס לעתירה", מסרו עורכי הדין יונתן נד"ב ומיכל דניאל ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. "בהמשך לכך, נמסר מגורמי צה"ל כי עתידה להתקיים הערכת מצב עדכנית בנושא בשים לב להתפתחויות". לאור זאת, מבקשת המדינה ארכה בת 14 ימים.
"בכל הכבוד הראוי", הגיב בא-כוח ה-FPA עו"ד גרינוולד, "לאחר 4 בקשות דחיה מאז החלטת בית המשפט העליון הנכבד מיום 10.9.2024, בה נקבע כי על המדינה להגיש תשובה מקדמית (במקור – עד לא יאוחר מיום 10.10.2024) ובחלוף 4.5 חודשים - נראה כי למדינה אין כל כוונה לקיים את החלטת בית המשפט הנכבד" (ההדגשה במקור).
"יוזכר כי מדובר בעתירה שהייתה דחופה במועד הגשתה, 10 בספטמבר 2024, ואשר לגביה התבקשה קביעת דיון דחוף, בנסיבות העניין", טען בא כוח ה-FPA. "מניעת הסיקור השוטף, בכל דקה, שעה ויום, מהווה פגיעה אנושה ביכולתם של כלי התקשורת הבינלאומיים למלא את ייעודם, ופגיעה קשה לא פחות בזכויות היסוד של מיליארדי צרכניהן. שוב, כבעבר, המדינה מבקשת ארכה ברגע האחרון ממש, ושוב, תוך שהיא מודיעה לבית המשפט הנכבד כאילו היא פועלת במרץ לצורך גיבוש תגובה, והיא זקוקה 'רק לאורכה קצרה' כדי לגבש את עמדתה. בחלוף 4.5 חודשים, ברור כי לא כך היא.
"המדינה מתעלמת לחלוטין (בכוונת מכוון) מדחיפות הנושא, מתנהלת בעצלתיים מארכה לארכה, ומגישה את בקשות הארכה תמיד בהגיע המועד, תוך יצירת מצג לבית המשפט העליון הנכבד כאילו היא פועלת עד הרגע האחרון ממש בניסיון לגבש תגובה".
השופט סולברג קיבל החלטה בת משפט אחד: "נוכח נימוקי הבקשה - כמבוקש; תגובה מקדמית לעתירה תוגש עד יום 3.2.2025". כמו בהחלטות קודמות לאישור אורכות, גם הפעם לא ציין סולברג כי תהא זו הארכה האחרונה שיאשר, ובכך פתח את האפשרות לדחות את המועד גם בעתיד.
27177-09-24