אחד המוטיבים החוזרים במשפט הפלילי של בנימין נתניהו הוא הגלישה הסדרתית של ההגנה לווטאבאוטיזם, טקטיקת ההתחמקות הפופוליסטית שכוכבה דרך עם עלייתו של דונלד טראמפ. המונח המשפטי שבו משתמשים הסנגורים הוא "אכיפה בררנית": למה חקרו את נתניהו על דברים שכולם עושים, ומדוע הפעילו לחץ אגרסיבי על עדים מסביבתו הקרובה – בזמן שעדים אחרים, שסייעו לחוקרים, קיבלו יחס נוח בהרבה. המציאות כמובן מורכבת יותר, ודווקא כוללת טיפול רך באופן חריג בשני הנחקרים הקרובים ביותר לנתניהו, אשתו ובנו יאיר, כמו גם בנתניהו עצמו.

בדיון שהתקיים אתמול (20.2) בבית-המשפט המחוזי בירושלים, השימוש הבוטה ביותר בווטאבאוטיזם הגיע דווקא מצד צוות ההגנה של מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, שעומד לדין בגין הצעת שוחד לראש הממשלה. מאחורי דוכן העדים עמד רפ"ק גיל ראכלין. לידו עמדה עו"ד איריס ניב-סבאג, אחת משלוש הסנגוריות של מוזס. היא ביקשה מהעד לחזור אחורה בזכרונו אל שנת 2018, לחקירה שבה גבה את עדותו של אודי אנג'ל, מבעלי המניות המרכזיים בערוץ 2.

אנג'ל, שהעיד במשפט המו"לים בחודש שעבר, קיים כמה פגישות עם נתניהו בשנים ההן. על חלקן דווח בעבר, אך בדיקה עכשווית של "העין השביעית" העלתה ששתיים מהן הוסתרו על-ידי ראש הממשלה. "לפי ההודעה שאתה גבית, אתה שאלת את אודי אנג'ל במפורש 'האם שוחחת עם נתניהו על ענייני רשת' (זכיינית ערוץ 2 לשעבר; א"ב) – והוא אמר שעלו בקשות שלו לכך שנתניהו יטפל בעניינים רגולטוריים", אמרה הסנגורית של מוזס.

"אנג'ל אמר שהשיח כלל גם סקירה של ראש הממשלה על המצב הכללי במדינה, על כך שהמצב הרבה יותר טוב ממה שמוצג בתקשורת", המשיכה הסנגורית, "הוא הלין קצת על היחס של ערוץ 2 כלפיו וכלפי משפחתו – וקיבל תשובה ש'גם אם אני לפעמים שותף לדעתו, אין לי שום יכולת להתערב בשידורי החדשות'. זוכר את זה?".

רפ"ק ראכלין השיב בחיוב.

"ואנג'ל גם אמר שהוא הסביר לראש הממשלה, שהיה גם שר התקשורת, עד כמה שוק הטלוויזיה קשה – וביקש את מעורבותו על מנת לבצע שינויים רגולטוריים", ציינה עו"ד ניב-סבאג. לדבריה, נתניהו אמר לאנג'ל שהוא "ינסה לחשוב" על משקיעים פוטנציאליים שיוכלו להזרים כסף לערוץ 2, אך לא סיפק את הסחורה.

הנאשם ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", בשבוע שעבר באולם משפט המו"לים (צילום אורן פרסיקו)

הסנגורית סיפרה לעד שבעדותו בבית-המשפט אישר אנג'ל שבאוקטובר 2014 הוא שוחח עם נתניהו על הצעת חוק שתסדיר את הפיצול בין שתי חברות הטלוויזיה שהפעילו אז את ערוץ 2, קשת ורשת. מבחינתה, יש כאן טעם לפגם. הסנגורית לא התכוונה לשיח של ראש ממשלה עם בעלים של גוף עיתונאי מרכזי על שינוי מפת התקשורת וביצוע פעולות שיניבו לו ערך כלכלי ישיר. השיח הזה, שמזכיר את השיח הפלילי שקיים נתניהו עם מוזס, הוא לגיטימי לגמרי, אמרה הסנגורית. לדבריה, הבעיה כאן היא הבחירה של צוות החקירה לא לחקור הלאה.

"אנג'ל מדבר על תלונות של נתניהו לגבי אופי הסיקור, נושאים רגולטוריים, הצעת חוק", אמרה. "האם ניסית בכלל, אפילו לא בחקירה עצמה של אנג'ל, להעמיק חקר לגבי טיב היחסים בין בעלים של כלי תקשורת לראש הממשלה ולנסות להבין את אופי היחסים? נראה שלא, אבל אני רוצה שתאשר".

"לא, אני אישית לא בדקתי", אישר ראכלין.

"באיזשהו שלב קיבלת הנחיה לבחון את טיב היחסים האלה? של נתניהו ואנג'ל, ובאופן רחב יותר של בעלים של כלי תקשורת עם ראש הממשלה".

"לא", השיב ראכלין.

"זאת אומרת שאם מדברים על 'תיק 2000', שעוסק ביחסים בין נוני מוזס לבין נתניהו, מבחינה השוואתית לא ניסיתם לבחון האם שיח כזה הוא דבר לגיטימי שמתרחש גם עם בעלי כלי תקשורת אחרים", סיכמה הסנגורית.

אודי אנג'ל בבית-המשפט המחוזי בירושלים, בחודש שעבר (צילום: אורן פרסיקו)

"יש לי תשובה, אבל זו תשובה אישית שלי", אמר ראכלין. עו"ד ניב-סבאג עצרה אותו, ולא הניחה לו להרחיב. במקום זה חזרה על השאלה: האם בוצעה בדיקה השוואתית שעשויה היתה להעלות ששיחות "תיק 2000" חזרו על עצמן גם בין נתניהו לברוני תקשורת נוספים?

"אני פה, באירוע הזה, לא רואה אירוע פלילי", אמר ראכלין על השיח של נתניהו ואנג'ל, והוסיף שלמיטב הבנתו גם שאר החוקרים חשבו כך.

"אין לי טענה שזה מעורר חשד לאירוע פלילי. להפך. הטענה שלי היא שזה לא מעורר חשד. זה שיח לגיטימי ומקובל, שיח נהוג, שיח סופר-לגיטימי", הכריזה הסנגורית. התלונה שלה, הבהירה, היא שלא החילו על המקרה הזה את אותם סטנדרטים שהחילו על השיח עם מוזס.

האם באמת אין הבדל בין המקרים? ראכלין, כאמור, רצה להציע הסבר משלו אבל נקטע על-ידי הסנגורית. אפשר רק לשער מה ביקש לומר. תשובה אפשרית היא שבמקרה של "תיק 2000" לחוקרים היתה הקלטה של מוזס אומר לנתניהו שאם רק יגיעו להסכמות – אימפריית "ידיעות אחרונות" תדאג שראש הממשלה ישמור על כיסאו כמה זמן שירצה. נתניהו, כפי שגורס כתב האישום, ביצע כמה צעדים שנועדו לשכנע את מוזס שיש ביניהם עסקה – ומוזס, מצדו, שידר לנתניהו שיש ביכולתו לעקם את הסיקור למען המנהיג ונגד יריביו.

אודי אנג'ל, להבדיל, טען מראש שאין לו שום יכולת להשפיע על סדר היום החדשותי של ערוץ 2.

מילצ'ן והמיזם אניגמטי של המוסד

רוב יום הדיונים הוקדש לחקירה נגדית שניהל עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו ב"תיק 1000" ו"תיק 2000". החלק המסקרן ביותר בדיון נגע לסוגיה צדדית: פגישה שקיימו שלושה חוקרים עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, כדי לברר פרטים על ארנון מילצ'ן – אחד משני המיליארדרים שהמטירו על משפחת נתניהו מתנות יקרות ערך בפרשת טובות ההנאה.

נתניהו, מצדו, סייע למילצ'ן בנושאים שונים – בין היתר בהסדרת אישור השהייה שלו בארצות-הברית, ארץ מגוריו, השתדלות שבמסגרתה הגיע ראש הממשלה עד מזכיר המדינה האמריקאי דאז, ג'ון קרי.

עו"ד חדד הציג לבית-המשפט מסמך עתיר השחרות שבו סיכמו החוקרים את תוכן הפגישה עם פרדו, שהתקיימה במשרדו בהרצליה באוגוסט 2017. לפי המסמך, פרדו אמר שנתניהו לא פנה אליו לגבי חידוש הוויזה.

העד ראכלין, שנכח בפגישה עם עמיתיו מומי משולם ודני יופה, העיר שהוא מתקשה להתייחס למה שקרה בה משום שעל חלקים ניכרים ממנה הוטל חיסיון. המצב הזה הוליד רגע אבסורדי שבו עו"ד חדד ביקש מהעד לעיין בסעיף כלשהו בשקט, ואז שאל אותו מדוע החוקרים שאלו את ראש המוסד לשעבר כל-כך הרבה שאלות על "מינוי של בעל תפקיד בכיר כזה". שמו ותפקידו של אותו בכיר לא צוינו.

תמיר פרדו ב-2013, בזמן שכיהן כראש המוסד (צילום: דוד ועקנין)

בחלק הגלוי של המסמך צוין שמילצ'ן, איש עסקים בינלאומי שנודע בעיקר כמפיק הוליוודי, הוא גם "סייען" של המוסד. מתוקף זה, נכתב שם, כשפרדו כיהן כראש המוסד הוא נפגש עם מילצ'ן פעמיים בשנה למשך כ-40 דקות.

מבחינת עו"ד חדד, הפרטים הללו מחזקים את הטענה שנתניהו מימש אינטרס בטחוני של המדינה כאשר סייע למילצ'ן מול האמריקאים – ולפיכך אין לראות בכך גמול אישי על הסיגרים, השמפניה ושאר המתנות יקרות הערך שהעניק המיליארדר לראש הממשלה. "לא רק שהוא בקשר עם אנשי מוסד אחרים", אמר חדד על מילצ'ן, "אלא שראש המוסד בעצמו מתחזק את מילצ'ן כסייען פעיל של המוסד ונפגש איתו פעם-פעמיים בשנה במשך 40 דקות בכל פעם. שאלתם אותו, 'מר פרדו, כמה מקורות של המוסד, כמה סייענים, אתה מתחזק כראש מוסד'?".

"למה זה רלבנטי?", השיב ראכלין. "למה צריך לשאול את השאלה הזאת? מה זה רלבנטי באיזה עומק הוא היה סייען ומה הוא עשה בתור סייען?".

לפי המסמך, יש לציין, פרדו אמר שהוא לא יודע האם ומתי הופעל מילצ'ן על-ידי המוסד. מצד שני, המסמך גם כלל כמה אזכורים אניגמטיים לפעולות משותפות של מילצ'ן וגוף הביון החשאי. למשל, פנייה של מילצ'ן לראש המוסד לאור "קשריו של פרדו עם הירדנים" ואזכור של מקרה שבו פרדו "נפגש עם מילצ'ן לצורך ביצוע מיזם של 'מסכות לפנים' לסוכני מוסד. המיזם לא הגיע לידי ביצוע".

בהמשך המסמך צוין שיוסי כהן, מחליפו של פרדו בתפקיד ראש המוסד ובאותה עת מקורב של נתניהו, "היה בקשרים טובים עם מילצ'ן" והכיר אותו "דרך סרט שמילצ'ן רצה לעשות על המוסד".

משמעות המונח "מסכות לפנים" לא הוסברה בדיון, וכך גם גורלו של הסרט.

סרט דביק

העדות של רפ"ק ראכלין החלה בשבוע שעבר. הוא סיפר שהצטרף למשטרה לפני 22 שנה, ושכיום הוא משרת כיועץ המשפטי של היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433. ראכלין נכח אישית בכל החקירות הפרונטליות של נתניהו בתיקי האלפים, אך ביקש לציין שלמעט החקירה האחרונה הוא מילא תפקיד טכני בעיקרו: סיכום התשובות שסיפק נתניהו בזמן אמת והעברתן החוצה, לגורמים אחרים בצוות החקירה, לשם התייעצות.

עו"ד חדד ניסה לנצל את עדותו של ראכלין כדי לחזק את קו ההגנה שלפיו חקירות נתניהו היו שילוב של רשלנות, רדיפה פוליטית ורמיסה גסה של זכויותיו של ראש הממשלה. אם לא די בכך, הוסיף, חומרי חקירה הודלפו לתקשורת באופן בלתי חוקי וזיהמו את ההליך. העד הכחיש כל קשר וגינה את התופעה.

בנימין, שרה ויאיר נתניהו עם ארנון מילצ'ן והשחקנית קייט הדסון באירוע שהתקיים בביתו של מילצ'ן במליבו, קליפורניה. 2014 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

"אתה זוכר שבחקירה השלישית של ראש הממשלה הוא נתן לכם אסופה של מסמכים שמלמדת על עומק החברות בינו לבין מילצ'ן?", שאל הסנגור.

ראכלין אישר.

עו"ד חדד ציין שנצ"מ מומי משולם, ראש צוות החקירה ב"תיק 1000" ו"תיק 2000", אמר בבית-המשפט שהוא ושאר החוקרים אפילו לא הסתכלו על החומר שהעביר להם נתניהו. לשיטתו של הסנגור, זוהי עוד הוכחה לכך שהחוקרים ביקשו להפליל את נתניהו בכל מחיר, ולא נתנו לעובדות להפריע להם.

ניכר שהתשובה של ראכלין לשאלה הרטורית הפתיעה את הסנגור: "כן הסתכלנו, אני הסתכלתי". לאחר מכן פירט לגבי תוכן החומרים – תמונות של משפחת נתניהו עם מילצ'ן ובני משפחתו.

נצ"מ מומי משולם, ראש צוות החקירה ב"תיק 1000" ו"תיק 2000" (צילום: יונתן זינדל)

"היו עוד דברים", אמר עו"ד חדד. "היו מכתבי אהבה של אמא של מילצ'ן, שושנה המנוחה, לשרה, של דליה מילצ'ן לשרה ולראש הממשלה. הרבה תמונות נורא קרובות. מכתבים הדדיים. באמת, זה כמעט סרט דביק מבחינת כמה שגדולה האהבה בין הצדדים. אתה אומר שאתה כן קראת את זה, למרות שמומי אמר שאף אחד לא קרא וזה לא עניין אתכם. אבל אתה כן קראת".

"נכון. רשמתי מזכר, אז קראתי", השיב ראכלין.

הסנגור ניסה לצמצם נזקים. הוא ציין שבנות משפחתו של מילצ'ן לא זומנו למסור עדות, ושהחוקרים לא בדקו לעומק את הטענה של נתניהו על כך שמילצ'ן הוא החבר הכי טוב שלו. ראכלין השיב בספקנות: "יש אִמרות, ויש מעשים. אומר ראש הממשלה, 'הוא כמו אח בשבילי'. אבל מנגד מילצ'ן אומר לך: 'הדברים שהוא ביקש הגעילו אותי, ההתנהגות שלו הגעילה אותי – אנחנו ידידים, לא חברים'. אתי קנר, שהיתה העוזרת של מילצ'ן, אומרת לי...".

"תעצור", חתך אותו עו"ד חדד, "אתה לא יכול להגיד מה אתי אומרת כי היא לא עדה במשפט". קנר הלכה לעולמה במרץ 2022, לפני שהספיקה להופיע בפני בית-המשפט.

ראכלין בכל זאת השלים את התשובה: "קנר אמרה שמילצ'ן הוא אינטרסנט ואין לו חברים. אומר לי יאיר לפיד, כשחקרתי אותו, שמילצ'ן אוסף חברים כמו בולים ופרפרים".

הטייקון האוסטרלי ג'יימס פאקר, מכוכבי פרשת "תיק 1000" (צילום מסך)

עו"ד חדד, בתגובה, טען שמילצ'ן לא באמת נגעל מהבקשות של נתניהו. "הוא אמר שהוא היה בלחץ מחקירת המשטרה, אז הוא דיבר שטויות", אמר הסנגור. "ואחר-כך, כשאני חקרתי אותו בברייטון במשך שבועיים שלמים, הוא סיפר שהם היו החברים הכי טובים, הוא דיבר על אירועים משותפים ביחד. היו בפניכם אינסוף ראיות שמלמדות על הקשר הקרוב, לא 'מגעיל', אלא הקשר הכי קרוב בעולם – ולא עשיתם שום דבר כדי לבדוק אותן".

"ואני אומר לך ש'החברות הקרובה' שמילצ'ן מספר עליה הגיעה רק אחרי שהוא נחקר באזהרה, כשעלו כל האינטרסים שהוא ניסה להשיג מנתניהו", השיב ראכלין.

"גיל, זה לא נכון. הוא אמר את זה בחקירה בלוס-אנג'לס, שלא היתה באזהרה. אבל את חוסר הבקיאות שלך בתיק אנחנו רואים ומכירים", אמר הסנגור. לאחר מכן שאל את העד האם הציג למילצ'ן את כל החומר שהעביר לו נתניהו, שלשיטתו מוכיח את טענת החברות הקרובה.

"אני אגיד לך מה עשיתי", השיב ראכלין. "את התמונות האלה לא הצגתי לאף אחד. אבל אני יכול להגיד לך שכשיש לי חבר שהוא כמו אח, אני אתן לו דברים בכיף, זה לא יגעיל אותי, אני לא מבקש לחסוך עליו ולא מבקש להכניס את פאקר כחלק מהעברת המתנות. כל זה מראה שהחברות כנראה לא מי יודע מה חזקה". האזכור של המיליארדר ג'יימס פאקר, חברו של מילצ'ן והצלע השנייה בפרשת טובות ההנאה, מתייחס לגילוי שלפיו מילצ'ן גייס אותו כדי להקל את הנטל הכלכלי של צורכי העישון, השתייה והבילויים של משפחת נתניהו.

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, 2005 (צילום: פלאש 90)

"תקשיב לי גיל", אמר עו"ד חדד, "אנחנו פה אחרי מאה ומשהו עדים. אלה הזיות – חקרנו את מילצ'ן בנושא הזה. הדס קליין סיפרה שטויות. היא הסתבכה בזה, לא היה ולא נברא. לכם היתה קונספציה. ואני שואל אותך שוב: בא נתניהו ואומר 'חבר כאח לי', מביא לכם נתונים, דפים, מסמכים".

"איזה מסמכים? אין מסמכים על חברוּת, עמית. זה שאתה מציג לי איזו תמונה שלהם ביחד – זאת החברות?", השיב ראכלין.

"לשיטתך, אם אמא שלי כותבת לחבר הכי טוב שלי ברכה, זו לא אינדיקציה לחברות?", תהה עו"ד חדד.

"זה חלק ממכלול של הרבה מאוד דברים", ענה העד.

"לא", אמר עו"ד חדד, "זה חלק מקונספציה די לא-אינטליגנטית שהיתה לכם, בלשון המעטה. למה לא הלכתם למילצ'ן ואמרתם לו: 'מילצ'ן תשמע, אתה אומר שאתם לא חברים – ואחר-כך אתה אומר שאתם כן חברים. הכי קרובים. תראה, ראש הממשלה הביא לנו ערימה של חומרים. בוא נעבור עליהם, ובוא תסביר אותם. אני רואה פה שאמא שלך שושנה...'".

"הוא הביא רק חמישה מסמכים, איזו ערימה?", קטע אותו העד.

"לא נכון", חרץ עו"ד חדד, ואמר שיש 44 מסמכים כאלה. "או שאתה לא זוכר, או שלא עברת על החומר כמו שמומי אמר. מכתבים משושנה אתה זוכר?".

"מי זאת שושנה בכלל?".

"אתה פלא אמיתי, אתה הפלא השמיני בעולם שלנו", לעג הסנגור. "אמרתי קודם, שושנה המנוחה – אמו של ארנון מילצ'ן. מכתב מדליה...".

"לא יודע מי זו דליה", אמר העד.

"אחות של מילצ'ן. אז לא קראת את החומר! אתה מספר סיפורים, לא קראת כלום!", חגג הסנגור.

"עם כל הכבוד", השיב ראכלין, "קראתי ב-2017. אחרי שבע שנים, אני לא זוכר את דליה וציפי ושושנה".

ד"ש מהאדלסונים

בהמשך הדיון נדרש ראכלין לחקירה צדדית שלבסוף לא הולידה אישומים פליליים: הקשר בין נתניהו ל"ישראל היום", החינמון שהקימו עבורו המיליארדרים שלדון ומרים אדלסון בהשקעת עתק.

כבר עם השקת "ישראל היום" ב-2007 נפוצו טענות שלפיהן מדובר בטובת הנאה מתמשכת שמקבל נתניהו מפטרוניו – חלק מדפוס היחסים הקבוע שלו עם כמה וכמה בעלי הון. בהמשך, על רקע האופי התעמולתי של העיתון, הקשר הרציף בין נתניהו לבכיריו והדיווחים על כך שהאדלסונים שפכו למעלה ממיליארד שקל כדי לממן את הפסדיו, הקולות שביקשו לפתוח בחקירה הלכו והתחזקו.

אחד הנסיונות להכריז על "ישראל היום" כאורגן פוליטי נעשה במהלך מערכת הבחירות של 2015. עורך-הדין האקטיביסט שחר בן-מאיר עתר לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה לקבוע ש"ישראל היום" הוא חלק ממסע התעמולה של הליכוד. במפלגתו של נתניהו הכחישו. לתגובה שהגישה המפלגה לוועדת הבחירות צורף תצהיר של שלמה פילבר, מנהל הקמפיין של נתניהו שמונה על-ידו לאחר הניצחון בבחירות למנכ"ל משרד התקשורת. לימים הפך לעד מדינה במשפט המו"לים.

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

התצהיר של פילבר היה דל בפרטים. הוא ציין בו ביובש ש"העובדות הנכללות בתשובה הינן אמת לפי מיטב ידיעתי ואמונתי", כלומר ש"ישראל היום" אינו גוף תעמולה של הליכוד. חקירת "תיק 2000" העלתה שנתניהו היה קשור לא רק לתוכן שפורסם ב"ישראל היום", אלא גם הציג לאדלסונים דרישות בנוגע לכמות העותקים שידפיסו, בהתאם לעליות והירידות במערכת היחסים הסודית שקיים עם נוני מוזס, המו"ל המתחרה. בהתאם לכך, החוקרים ביקשו לבדוק את האפשרות שפילבר חתם ביודעין על תצהיר שקרי.

החקירה של פילבר התקיימה בינואר 2017, זמן קצר אחרי חשיפת "תיק 2000" אך למעלה משנה לפני חשיפת "תיק 4000", תיק בזק, שבו פילבר נחקר כחשוד ולבסוף חתם על הסכם עד מדינה. אתמול בדיון, עו"ד חדד נזהר לא לצלול לעומק הסוגיה. במקום זה הוא התרכז בהתנהלות של החוקרים, וניסה לברר האם פילבר  נחשד בחתימה על תצהיר שקרי, או שמא רק תושאל כעד.

ראכלין אמר בעדותו שפילבר לא נחקר כחשוד: "אם היה חשד הוא היה נחקר באזהרה. היתה השערה שיכול להיות שמשהו לא בסדר בתצהיר הזה. היתה סוגיה, האם פילבר, כשחתם על מה שחתם, עשה את זה מידיעה אישית או לא". מעט לאחר מכן, בתשובה לשאלה שהציג משה בר-עם, אחד משלושת השופטים, ציין ראכלין שהוא היה מצפה מפילבר לוודא עם "מושא התצהיר, שזה מר נתניהו", אם תוכן התצהיר אכן נאמן למציאות.

מרים אדלסון עם בעלה המנוח, שלדון (צילום: משה שי)

את החקירה של פילבר ניהל ראכלין עם עמיתו דני יופה. "האם אתה יכול להגיד שלנתניהו אין השפעה על העיתון 'ישראל היום'?", שאל יופה את פילבר. "יש השפעה, על הקו המערכתי", השיב פילבר, אך לאחר מכן נסוג ואמר שזאת רק הערכה אישית שלו.

כשהתבקש להסביר את האמירה שלו, פילבר אמר ש"כשאתה רוצה לבקש שיכניסו ידיעה מסוימת" ל"ישראל היום", "סביר להניח שייענו לך יותר מאשר חברת החדשות של ערוץ 2". לדבריו, הסיבה לכך היא שהבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, "מסמפט" את נתניהו. עם זאת, הוסיף פילבר, הוא מעולם לא היה עד לשיחות של נתניהו עם מישהו ממשפחת אדלסון לגבי תוכן עיתונאי, וגם לא עם אף אחד אחר ב"ישראל היום".

אתמול בבית-המשפט אישר ראכלין שהחקירה לא העמיקה הרבה מעבר לכך. לדבריו, פרשת התצהיר לא נכללה בחקירות נתניהו, וגם אנשי "ישראל היום" לא נחקרו על כך. מייסדי העיתון, בני הזוג אדלסון, נחקרו לבסוף במסגרת "תיק 2000", אבל לא כחשודים. שלדון אדלסון הלך לעולמו ב-2021. אלמנתו מרים, המו"לית הנוכחית של "ישראל היום", עדיין מופיעה ברשימת עדי התביעה שאמורים להופיע במשפט המו"לים בהמשך השנה.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.37MB)