משפחת נתניהו קיבלה יחס מיוחד, רך ונוח באופן חסר תקדים, עד כדי פגיעה בחקירת התיקים הפליליים של ראש הממשלה – כך העיד תת-ניצב בדימוס אלי אסייג, הקצין הבכיר ביותר ברשימת עדי התביעה במשפט המו"לים. בתפקידו האחרון עמד אסייג בראש היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ). הוא מונה לתפקיד זמן קצר לפני השלב הגלוי של חקירת "תיק 4000", תיק השוחד של בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הבעלים לשעבר של קבוצת בזק.

"יצא לי לשרת רק ביחידות מבצעיות, וזה מה שעשיתי במשך 36 שנים. החקירות ב'תיק 4000' נעשו בעוצמות הכי נמוכות שאני מכיר מהשירות המשטרתי שלי", טען אסייג אתמול (9.1) בבית-המשפט המחוזי בירושלים. את האחריות על התיק קיבל בינואר 2018, כשנכנס לתפקיד ראש היחידה, שבועות אחדים לפני שלב החקירה הגלויה. "קצת האיצו בנו מכיוון שהיה חשש לשיבוש", ציין. "אם אני לא טועה, לפחות עיתונאי אחד רצה לצאת עם כתבה".

אסייג נכח בעצמו בארבעה מהתשאולים של נתניהו, והבהיר שהוא נושא באחריות להתנהלות של כל החוקרים שהשתתפו בחקירה. התיאור שלו שולל את אחד המסרים המרכזיים של הסנגורים, שמשקיעים שבועות ארוכים של דיונים בניסיון לשכנע את השופטים ואת הציבור הישראלי שחוקרי המשטרה ורשות ניירות ערך הפעילו לחץ פסול על הנחקרים, כלאו אותם בתת-תנאים, ביצעו מניפולציות מכוערות, הפרו את הכללים ואת החוק – והכל כדי לברוא תיק פיקטיבי שבו ההתנהלות הכשרה והתמימה של הנאשמים מקבלת באופן שערורייתי משמעות פלילית.

"יצא לי לטפל בארגוני פשיעה ועבריינים מכל מיני סוגים – עבריינים שביצעו עבירות הונאה, עבריינים 'קלאסיים' – וב'תיק 4000' לא ראיתי שום התנהגות חריגה אצל החוקרים", העיד אסייג במסגרת חקירתו הראשית. האלמנטים החריגים, ציין, נגעו לנחקרים. "כל מה שהיה קשור לראש הממשלה וסביבתו היה טעון אישור מול המפקדים ומול משרד המשפטים. לאחר שקיבלנו אישור מהיועץ המשפטי לממשלה יצאנו לדרך, וכמובן היינו מעדכנים כל הזמן, ומבקשים אישור להתקדם לשלבים הבאים".

אלי אסייג, ראש היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית לשעבר, אתמול בפתח יום עדותו הראשון במשפט המו"לים (צילום: חיים גולדברג)

"העובדה שראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו – הגברת נתניהו ומר יאיר נתניהו – היו חשודים, עד כמה, אם בכלל, היו לכך השלכות על החקירה?", שאלה התובעת, עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה.

"היו השלכות", השיב אסייג. "בגדול, כל פעולה או תוכנית שהיתה קשורה למשפחת נתניהו היו טעונות אישור של היועץ המשפטי לממשלה. והיו דברים שלא יכולתי לבצע – דברים שבשגרה, בתיקים אחרים, הייתי מבצע ללא אישור כמובן. כמו טלפונים, למשל. הטלפונים של יאיר ושרה, ושל ראש הממשלה ככל שהיה לו מכשיר. לא קיבלתי אישור לעשות להם מחקרי תקשורת. גם לא יכולנו לעצור את כל החשודים יחד, כמו שנהוג לעשות, כדי למנוע כל מיני שיבושים – ובתיק הזה ברוך השם היו לא מעט שיבושים".

לדברי אסייג, עקב המעמד של נתניהו לא ניתן היה לבצע חיפוש בביתו – בניגוד לשאר החשודים, שעם מעצרם פשטו צוותי החקירה על בתיהם ומשרדיהם והחרימו מסמכים ונכסים. "אני לא מכיר מצב שאי-אפשר לעשות חיפושים בבתים של חשודים. זו התנהלות חריגה מבחינתנו", אמר. בהמשך, בחקירה הנגדית, הוסיף שאם היה מקבל הזדמנות לחזור על החקירה היה מתעקש לקבל את הנתונים מהטלפונים של שרה ויאיר ועורך חיפוש בבתים של משפחת נתניהו.

עו"ד תירוש שאלה את אסייג עד כמה נפוץ המצב שבו החשודים לא נחקרים יחד, במקביל, ביום שבו החקירה הופכת גלויה. "אין אירוע שבו כל החשודים, ובטח כל החשודים העיקריים, לא נחקרים באותו יום", השיב העד.

"ובמקרה הזה?", תהתה עו"ד תירוש.

"במקרה הזה לא ניתן לנו אישור לחקור את ראש הממשלה ובני ביתו יחד עם כל החשודים – רק לאחר שבועיים, אם אני לא טועה. וכמובן, כל תשאול הייתי צריך לתאם איתו. ולעתים קרובות זה לא הסתדר – אם הוא בחו"ל, או חולה, או שיש ביקור כזה או אחר. במידה לא מעטה, החקירה היתה תלויה בנתניהו. ולו לא היה אינטרס להאיץ אותה. מצאתי את עצמי מתמודד עם החשוד, ולא עם החקירה".

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה באולם משפט המו"לים בחודש שעבר (צילום: יונתן זינדל)

בשלב מסוים, ציין אסייג, הנסיונות של נתניהו למרוח את ההליך אילצו אותו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, ולבקש ממנו להתערב. "הרגשתי די מובך", אמר, "פניתי ליועמ"ש וביקשתי שינסה לפתור את הבעיה – איך אפשר לזמן את ראש הממשלה לחקירה, כי הוא דחה אותי מספר פעמים וזה נראה קצת מוגזם, עד כדי כך שזה פוגע בחקירה".

לדברי אסייג, נתניהו שלט גם באורך החקירות. בזמן שחשודים אחרים יכולים היו לשבת בחדר החקירות גם עשר שעות רצופות, אצל נתניהו המפגשים היו קצרים בהרבה. "החקירות הוגבלו לזמן שנוח לראש הממשלה, ובמשך הזמן שהוא הקצה לנו", אמר. "אני חושב שהחקירה הכי ארוכה היתה ארבע או ארבע וחצי שעות".

"איך התנהלו החקירות עצמן?", שאלה עו"ד תירוש.

"אני חושב שאִפשרנו לו לבוא לידי ביטוי. לנאום. רוב התשובות שלו היו 'לא זוכר'", השיב אסייג.

שרה ויאיר נתניהו, דצמבר 2015 (צילום: הדס פרוש)

היחס המיוחד שקיבל ראש הממשלה בא לידי ביטוי גם ביחס שניתן לבני משפחתו. אסייג לא נשאל על שרה נתניהו, אבל הזכיר מקרה שנגע לחקירת יאיר נתניהו. אחרי שיאיר הוזמן לחקירה, הפרקליט המשפחתי המנוח יעקב וינרוט התקשר לאסייג וביקש ממנו להתחשב בבנו של נתניהו. "הוא אמר לי שזה לא יהיה טוב אם יאיר יגיע לנקודת משטרה, כי זה יכול להיות לא נעים עבורו", שיחזר אסייג. הוא ציין שלבסוף הוחלט לזמן את יאיר לחקירה במשרדי רשות ניירות ערך, ולנהוג בו "בזהירות וברגישות", כהגדרתו, כדי שלא ייפגע.

גם הניסוח של אסייג באולם המשפט היה זהיר ורגיש: במזכר שחיבר בזמן אמת ציין שעו"ד וינרוט נימק את בקשתו בכך שהחקירה עשויה לגרום ליאיר נתניהו "נזק בלתי הפיך", ושהוא מבקש מהחוקרים לקחת זאת בחשבון לנוכח "מצבו הבריאותי של יאיר". המזכר לא כולל תיאור של מצבו הבריאותי, אך מההקשר משתמע שהכוונה היא להחמרה של מצב קיים שתואר באוזניו של אסייג.

מקלחת, תגלחת, סנדוויצ'ים מיוחדים

בהמשך הדיון התבקש תנ"צ אסייג להתייחס לתמונת המציאות ההפוכה שתיארו הסנגורים של נתניהו ובני הזוג אלוביץ', ובמידה רבה גם שניים מהחשודים שהחליטו להפוך לעדי מדינה – ניר חפץ, היחצן של משפחת נתניהו בזמן הפרשות הפליליות, ושלמה פילבר, מקורבו של נתניהו שמוּנה למנכ"ל משרד התקשורת ושימש כאחד הגורמים המחוללים של "תיק 4000".

בתשובה לשאלות שהציגה לו התובעת תירוש שלל אסייג את הטענות על מעצרים ארוכים מדי, חקירות חסרות הצדקה של בני משפחה ומקורבים של חשודים והחרמת נכסים בהיקף חסר פרופורציות כמנוף לחץ על הנחקרים. "ב'תיק 4000' היה חשד לעבירות שוחד והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים", הזכיר.

לטענתו, כמו שנתניהו ובני משפחתו זכו ליחס מיטיב – כך נעשה גם עם שאר החשודים. "אם יש משהו חריג בתיק הזה, אלו דברים שקרו לטובת החשודים", טען אסייג, "מקלחות, שוקולדים, ארוחות, סנדוויצ'ים מיוחדים".

עד המדינה ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל)

כשנשאל ספציפית לגבי עד המדינה חפץ, שסבל מבעיות רפואיות והתלונן על תשישות קיצונית, הגיב אסייג בביטול. "בכל 36 שנות שירותי, אני לא מכיר מצב של חשוד שמגיע והוא לא עייף או תשוש", אמר. "חפץ היה חד, קיבל שירותים רפואיים – גם בעקבות הפשפשים – הוא ביקש וקיבל רופא מספר פעמים, וגם טיפול של חובש. הוא קיבל מקלחת, תגלחת, דברים שלא נהוג לתת לעצורים בתחנת המשטרה".

כצפוי, אסייג נדרש להתייחס לטענות על יחס פסול לחשודים גם במהלך החקירה הנגדית. עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו ב"תיק 4000", הטיח באסייג עוד ועוד טענות שהוצגו בהרחבה בשלבים הקודמים של המשפט – אך אסייג דחה את רובן. מדי פעם, כשהוצגו לו הסוגיות באופן היפותטי, הסכים לומר שמבחינה היפותטית אולי יש פגם בתרחיש. במקרה אחד, לקראת סוף היום, העמדה שבה התבצר הקצין הבכיר התגלתה כרעועה וניכר שלא שכנעה את השופטים.

זה קרה כשעו"ד בן-צור הציג לאסייג את אחד מתמלילי חקירותיו של שלמה פילבר. הסנגור ציטט רצף ארוך של אמירות של חוקרים שלחצו על פילבר להעיד שנתניהו הנחה אותו להיטיב עם קבוצת בזק של בני הזוג אלוביץ'. כך קיוו החוקרים להוכיח את חלקו של ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בעסקת השוחד שבמסגרתה קיבל דריסת רגל חריגה באתר החדשות "וואלה" של האלוביצ'ים.

שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)

"הרגשתי שמנסים לדחוף לי בכוח מילים לפה", העיד על כך פילבר בבית-המשפט. עו"ד בן-צור הציג לאסייג את הציטוט, ושאל: "בהנחה שזה מצב הדברים, ומנסים לדחוף לו בכוח מילים לפה – תקין או לא תקין?".

אסייג התחמק: "בחקירה פילבר אמר שהוא קיבל הנחיה מראש הממשלה".

השופט עודד שחם קטע אותו: "נעזוב את זה. נניח שזה מה שהיה – האם בחקירה צריך להכניס לנחקר מילים לפה?".

אסייג שוב לא ענה לשאלה: "אני לא יודע מה זה 'להכניס מילים לפה'. מדובר בנחקר שהוא עורך-דין, משפטן, אדם אחראי, אדם בוגר – מה זה 'להכניס מילים לפה'? נראה לי קצת מוזר".

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו (צילום: חיים גולדברג)

"השאלה נורא פשוטה", לחץ עו"ד בן-צור. "כשנחקר אומר, 'ניסו להכניס לי מילים לפה בכוח', כפרשנות שלו, ככל שכך היה – תקין או לא תקין? זאת השאלה. שוּט".

"אני אומר עוד פעם", השיב אסייג, "הנחקר הוא עורך-דין, הוא משפטן, הוא התייעץ עם עורך-דין כל יום כמעט...".

"כשנחקר מעיד על כך, זו הרגשתו", קטע אותו השופט משה בר-עם.

"אם הוא מרגיש ככה זה עניין אחר", השיב אסייג, אבל שוב התחמק: "זו פרשנות שלו, אני לא יודע להגיד".

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, ניסתה גם היא לחלץ מהעד תשובה ישירה: "אם יש לך נחקר שהוא לא עורך-דין ולא כל התיאורים שתיארת, סתם אדם פשוט שאומר שהחוקרים ניסו לדחוף לו מילים לפה – זה תקין או לא?".

"אני הייתי מעדיף שזה לא יקרה", אמר אסייג, "אבל בסוף אם בן אדם לא עשה משהו – הוא לא יכול לבוא ולהגיד בחקירה שהוא עשה את זה. אני לא מאמין בזה".

השופט בר-עם הגיב בפקפוק: "אדוני לא ראה דבר כזה מעולם, שאדם מסר גרסה שבסופו של דבר התברר שהיא לא נכונה?".

אסייג, שהשתחרר משירותו במשטרה בסוף 2021 אחרי שלושה וחצי עשורים ביחידות חוקרות, פלט תשובה מופרכת: "אני לא נתקלתי בזה".

"כולנו נמות בסוף"

החלק הראשון של הדיון שהתקיים אתמול הוקדש להשלמת חקירתה הנגדית של סיון סבן, חוקרת לשעבר ברשות ניירות ערך שנטלה חלק בחקירת "תיק 4000". כמו במקרה של אסייג, גם סבן התבקשה להגיב לטענות על מעשים פסולים שנעשו במהלך החקירה – וגם היא הציגה תמונת מציאות הפוכה לזו שהציגו הסנגורים.

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', עבר איתה על חלקים מחקירתו של אור אלוביץ', בנו של שאול מנישואיו הקודמים. חן הציג שורה של ציטוטים שמהם, לטענתו, ניתן להסיק שסבן הפעילה לחץ בלתי סביר על אור אלוביץ' בניסיון לגרום לו להישבר, להודות בחלקו בפרשה ולשכנע את אביו לשתף פעולה עם החוקרים ולהפוך לעד מדינה.

"לא דין אשם שמשתף פעולה בחקירה כדין אחד שמשקר", אמרה סבן לאלוביץ' הבן בהזדמנות אחת. בהזדמנות אחרת אמרה לו שזוהי ההזדמנות האחרונה שלו להשפיע על גורל המשפחה הגרעינית שלו.

בהזדמנות שלישית אמרה לאור אלוביץ' שאביו סיבך אותו בפרשייה הפלילית ולא טרח להגן עליו מההשלכות. "אין לך טענות לאבא שלך?", שאלה אותו. "שיוציא אותך מזה, אור, תדרוש ממנו לדאוג לך, אם אבא שלי היה יודע שאני יושבת במעצר בגללו, הוא היה עושה הכל כדי להוציא אותי".

העדה סיון סבן, אתמול באולם משפט המו"לים (צילום: חיים גולדברג)

בבית-המשפט, סבן חזרה ואמרה שהיא בסך הכל שיקפה לנחקר את המציאות אחרי שחלק עמה את חששותיו האישיים. עו"ד חן שלל את הקביעה הזאת, והאשים אותה בהתנהגות אכזרית ובניסיון להרעיל את מוחו של הנחקר. לטענתו, סבן אכן השתמשה בחששות שאור אלוביץ' חלק עמה – אבל לא בניסיון לעזור לו, אלא כדי לגרום לו לחוש שהגרוע מכל עומד להתממש.

"באחת החקירות אור מספר לך שהוא ראה את אבא שלו בהארכת מעצר, והוא אומר לך עליו: 'הוא היה בן אדם מת'. את זוכרת את התשובה שלך?".

"לא", השיבה סבן.

"'כולנו נמות בסוף, אור'. זאת תשובה הולמת?".

"אני אומרת קודם 'חס וחלילה', והוא אומר 'זה מה שחשבתי בתא'", התגוננה סבן תוך עיון בתמליל. "ואני אמרתי – משפט מעודד, 'כולנו נמות בסוף'. אני חייבת לומר משהו, השיחה ביני לבין אור מתנהלת באווירה מאוד פתוחה. מה שאתה עושה כאן זה מניפולציה בשיחה טובה בין חוקר לנחקר, ובעצם הופך את הדברים כנגדי בלי שום קשר לאווירה האמיתית שהיתה שם בחדר באותם ימים".

החקירה הנגדית של סבן היתה רצופת התנצחויות מהסוג הזה. סבן התייחסה לשאלות של הסנגור בחשדנות, הקפידה לעיין בתמלילים כדי לתת הקשר נוסף לציטוטים שהוצגו לה – ובמקרה אחד גם קיבלה רוח גבית מהשופטים. זה קרה כשעו"ד חן חקר אותה על תרגיל חקירה שבמסגרתו הופגשו אור ושאול אלוביץ' בחדר ניטרלי, כביכול כדי לתת להם תחושה שהם יכולים לדבר בחופשיות – אלא שבפועל הם הוקלטו והחוקרים צפו בהם בזמן אמת.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

מבחינת ההגנה, זוהי נקודת מפתח בטענה על נסיונות פסולים של החוקרים להשתמש באור אלוביץ' כדי ללחוץ על אביו להחליף את עורך-דינו – ז'ק חן – בעורך-דין אחר, שילווה אותו בתהליך הפיכתו לעד מדינה. אתמול בדיון אמר עו"ד חן שתרגיל החקירה הזה היה "יוזמה מקומית" של סבן. הוא תלה את הקביעה הזאת בעדותו של יריב עמיעד, אחד החוקרים הבכירים יותר ברשות ניירות ערך, שהופיע בפני בית-המשפט בתחילת 2023.

עו"ד תירוש, נציגת המדינה, טענה שעמיעד לא אמר דבר כזה. עו"ד חן הפנה אותה לקטע בפרוטוקול שעליו הסתמך, אבל אז התברר שהקביעה אכן לא מופיעה שם. השופטים הצטרפו לתהייה וביקשו לראות מהיכן לקוחה האמירה. אחרי עיון בכמה עמודים, ומענה על כמה שאלות של השופטת פרידמן-פלדמן, הודה חן שהקביעה שלו מבוססת על שרשרת של הסקת מסקנות, ולא על אמירה מפורשת של העד. השופט בר-עם העיר לסנגור שהיה עליו לציין זאת, וסבן האשימה את חן בהטעיה.

מה אור אלוביץ' היה אומר

ההתנצחויות עם החוקרת סבן אולי גרמו קורת רוח מסוימת בבית משפחת אלוביץ', אבל הם לא תרמו לבירור האמת. "אתה צריך לכבד אותי כעדה", העירה סבן לעו"ד חן במהלך אחד הוויכוחים שהתגלעו ביניהם. עו"ד חן פנה לשופטים: "היא כל הזמן מתערבת לי בשאלות, אומרת לי 'אתה תמשיך כשאני אגיד לך', אני חושב שהתבלבלנו כאן".

עו"ד בן-צור, סנגורו של נתניהו, העיר מהצד: "זה חוסר הניסיון שלה בבתי-משפט".

"יכול מאוד להיות מר בן-צור, יכול מאוד להיות – אני אדם לפני הכל", הגיבה סבן.

"בלי הערות ביניים", ביקשה השופטת פרידמן-פלדמן.

"נאה דורש, נאה מקיים", אמרה סבן. "גברתי, אני לא יכולה לעמוד כאן למרמס".

"נו באמת, מרמס", הגיב עו"ד חן. "אנחנו צריכים לסבול את ההערות שלך ואת הרמות הקול שלך, ואנחנו צריכים לסבול את מה שעשית ללקוחות שלנו – הלקוחות שלנו היו לרגלייך למרמס".

"חבל שאתה לא מעיד את הלקוחות שלך", ענתה סבן. "אני בטוחה שאם אור היה עומד כאן הוא לא היה אומר שהוא היה למרמס בחקירה".

"עם אור אני דיברתי, והוא אמר שהוא היה למרמס בחקירה", הכריז עו"ד חן.

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, ספטמבר 2023 (צילום: אריה לייב אברמס)

סבן התעקשה שהדינמיקה שנוצרה בינה לבין אור אלוביץ' בחדר החקירות לא היתה כוחנית. "השיח ביני לבין אור היה שיח פתוח – אתה ממש עושה עוול לאמת", הטיחה בעו"ד חן מעט לאחר מכן. "השיח בינינו היה מאוד נעים, מאוד חברי, ולפעמים אפילו חרג מהשיח שבין חוקר לנחקר. זה היה שיח מאוד משתף מבחינת אור. אור סיפר לי דברים שהשתיקה יפה להם. הם עולים מהפרוטוקולים, ואני ודאי לא אחלוק אותם כאן כי הם לא רלבנטיים למשפט. דברים מאוד אישיים, שלא נאמרים בכל חקירה. האופן שבו אתה מציג את הדברים עושה עוול גם לאור".

"לא רק שאני לא עושה לו עוול, אני עושה לו צדק", הגיב עו"ד חן. "ואני לא עושה לך עוול, כי אַת הקונגו, והבליץ, והלחצים, וכל הדברים האסורים שעשית כדי ללחוץ עליו בצורה פסולה. את איימת עליו בהרס החיים שלו".

"לא איימתי", התעקשה סבן.

"את איימת עליו, וחוקרים אחרים איימו עליו בפגיעה כלכלית אנושה, 'שואה כלכלית', ובמעצר – שמי יודע, אולי יוארך עוד שלוש-ארבע פעמים, ו'כבר היו מקרים של חודשים'. אחרי כל זה את משתמשת במכבסת המילים של 'חברים', ושהוא 'משתף אותך'. זה מתאים יותר לסינדרום סטוקהולם. אני לחלוטין לא מקבל את זה, ואני גם יודע מה הוא אומר עלייך, ואיך הוא מתייחס למה שעשית לו".

"אתה מוזמן לספר לכולם", אִתגרה אותו סבן.

"לא", השיב עו"ד חן, "מצנעת הפרט אני לא אספר לכולם – צנעת הפרט שלך, וצנעת הפרט שלו".

בשלב מסוים הציעה עו"ד תירוש מהפרקליטות לפתור את המחלוקות באמצעות הגשת תמלילי החקירות של אור אלוביץ' לבית-המשפט. בהיעדר הסכמה מטעם הסנגורים, לפחות לעת עתה, התמלילים לא ייחשפו לעין הציבור.

בשבוע הבא תימשך חקירתו הנגדית של תנ"צ אלי אסייג.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 871KB)