בתוך פחות משנה, בעודו מכהן כחבר-כנסת ובהמשך גם כשר, הגיש איתמר בן-גביר לפחות 8 תביעות דיבה בדרישה לקבל פיצוי בסך כולל של 5.7 מיליון שקלים. התביעה האחרונה שבסדרה, בסך 3 מיליון שקלים, הוגשה לפני ימים אחדים נגד עיתונאי "הארץ" יהושע (ג'וש) בריינר. עוד קודם לכן, מאז נבחר לכנסת, ב-2021, הגיש בן-גביר חמש תביעות דיבה נוספות - סך הכל 13 תביעות לפחות מאז החל ליהנות מחסינות.
העלויות של ניהול משפטים כה רבים יכולות להגיע למאות אלפי-שקלים, עבור שכר עורכי-דין ותשלום אגרות, אך בשלוש התביעות שהגיש בן-גביר מאז מונה לשר, ולפחות בארבע תביעות קודמות, תובעת לצדו גם מפלגת עוצמה-יהודית. באופן הזה יכול בן-גביר לגלגל הוצאות אל הכיס הציבורי, למרות שהן עוסקות בדברים שנאמרו עליו באופן אישי.
התביעה האחרונה שהוגשה, גם היא בשיתוף המפלגה, היא בסכום של 3 מיליון שקל, העולה על הפיצוי הנדרש בכל שאר התביעות המתנהלות גם יחד. רק סכום האגרה הנדרש להגשת תביעה בסדר גודל כזה עומד על 75 אלף שקל.
בן-גביר ועוצמה-יהודית דורשים את הפיצוי הגבוה מ"הארץ" ומכתב המשטרה בריינר, בגין כתבה שהתפרסמה תחת הכותרת "בנצי גופשטיין, שנאשם בהסתה לגזענות ולטרור, מייעץ לבן גביר בענייני משטרה וביטחון" וכן בגין ציוץ של בריינר שהפנה לכתבה, לפיו בנצי גופשטיין "מייעץ בקביעות" לשר בן גביר - "כולל בנושאי משטרה וביטחון".
כתב המשטרה של "הארץ" יהושע (ג'וש) בריינר (צילום: שבי גטניו)
בגוף הכתבה נטען בין היתר כי גופשטיין "מעורב בהחלטות הנוגעות לצמרת המשטרה ולפעילות השוטפת של הארגון, בהן מינויי ניצבים" וכי "נכח בכמה ישיבות סגורות שהתקיימו בלשכת בן גביר במשרד לביטחון לאומי".
בן-גביר מנגד טוען כי גופשטיין מעולם לא ייעץ לו בענייני המשטרה ו"ודאי לא ייעץ בעניין ניצבים ומינויים כאלו ואחרים במשטרה". בן-גביר טוען גם כי גופשטיין "לא השתתף בישיבות ביטחוניות סגורות הנוגעות למשטרה או לביטחון הלאומי". טרם הוגש כתב הגנה מטעם בריינר ו"הארץ".
עוד קודם לכן, בחודש שעבר, הגיש השר בן-גביר תביעה בסך 200 אלף שקלים נגד השר לשעבר משה (בוגי) יעלון שאמר בראיון לפודקאסט "הארץ" כי בן-גביר ותומכיו "מדברים במונחים לא יהודים, במונחים גזעניים" כגון "מוות לערבים". גם הפעם הצטרפה לתביעה גם מפלגת עוצמה-יהודית. טרם הוגש כתב הגנה.
כמה ימים אחר כך הגיש השר בן-גביר, שוב יחד עם עוצמה-יהודית, תביעה בסך חצי מיליון שקלים נגד האזרח גלעד שדה בעקבות סדרת ציוצים שפרסם ובגין דברים שאמר לכתבה על בן-גביר ב"ניו-יורקר" ועוד כמה וכמה ציוצים נוספים, ובסך הכל עשרה פרסומים שונים שבהם סיפר שדה כי בן-גביר הסתייע בו, כשהיה קטין, כדי לפרוץ לבסיס של האו"ם בירושלים. טרם הוגש כתב הגנה.
שר המשטרה נגד המשטרה
כאמור, עוד בטרם מונה לשר ובתקופת השנה האחרונה, הגיש בן-גביר עוד חמש תביעות דיבה נוספות.
בספטמבר האחרון הגיש ח"כ בן-גביר תביעה בסך מיליון שקלים נגד שידורי קשת בע"מ, מגישת "עובדה" אילנה דיין והמרואיינת רוני חן, בגין כתבה ששודרה ב"עובדה". בכתבה סיפרה חן, שהוצגה כ"אחד האנשים הכי קרובים לבן-גביר", "על מעורבותו בהסתה לפני פעולת תג מחיר ובהעלמת ראיות אחריה". בן-גביר טען כי מדובר ב"פייק תחקיר שכולו רצף טענות שקריות וחסרות כל בסיס". בתגובה טענו הנתבעים כי מדובר בתביעת השתקה בגין פרסום שכלל אינו לשון הרע ומכל מקום זכאי להגנות "אמת דיברתי" ותום הלב.
השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר נואם במליאת הכנסת (צילום: אורן בן חקון)
באותו החודש הגיש ח"כ בן-גביר תביעה בסך 150 אלף שקלים נגד חברה בצוות הדוברות של שרת התחבורה מרב מיכאלי, בלומה רבקה רוטר, ונגד חברת יחסי הציבור שבבעלותה רוטר מדיה בע"מ. התביעה הוגשה בגין ציוצים שפורסמו בחשבון הטוויטר "ריקי רוטר" ובהם טענה רוטר כי בתקופת שירותה הצבאי היתה עדה לכך שבן-גביר מתדרך קטינים כיצד להתגרות בחיילים על מנת שהללו יכו אותם ויצולמו.
בן-גביר טען כי מדובר ב"פרסומים כוזבים, מכפישים וחמורים". בתגובה טענו הנתבעות כי הפרסום הוא אמת לאמיתה וכי הוא בא בעקבות חילופי דברים קשים עם בן-גביר באירוע בו נכחה רוטר, במסגרתם כינה אותה בן-גביר בין היתר "שקרנית שמאלנית".
באוקטובר האחרון הגיש ח"כ בן-גביר תביעה בסך 250 אלף שקלים נגד העיתונאי איאד חרב מתאגיד השידור, שהותקף כשסיקר את "מצעד הדגלים" בירושלים. חרב אמר בראיון ל"שש עם עודד בן-עמי" בחדשות 12 כי תומכיו של בן-גביר תקפו אותו וכי בן-גביר רוצה לסייע רק ליהודים. בן-גביר טען כי "מדובר בעלילת דם" וכי דווקא ניסה לסייע לחרב. חרב טען בתגובה כי מעולם לא טען שבן-גביר סירב לסייע לו אלא רק שביקש את עזרתו וכי בן-גביר השיב ששמע שתקפו במקום יהודים.
השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר מתראיין בכלי התקשורת (צילום: אוליבייה פיטוסי)
באותו החודש תבע ח"כ בן-גביר 300 אלף שקלים מח"כ ויו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון, אחרי שזו פרסמה פוסט בפייסבוק בגנות "הזרוע הצבאית של בן-גביר" וכינתה את אנשיו "ארגון טרור לכל דבר". גלאון הגישה תביעה שכנגד בסך 150 אלף שקלים בשל הטענה של בן-גביר כי זרקה אבנים על חיילי צה"ל לפני כ-35 שנה.
בדצמבר האחרון הגיש ח"כ בן-גביר תביעת דיבה בסך כ-150 אלף שקלים נגד חיים לוינסון וחברת הוצאת עיתון הארץ בע"מ בגין כתבה שפורסמה תחת הכותרת "'כפויי טובה, אנשים רעים': כך התייחס בן גביר לפעילים שחשפו תקיפה מינית בלהב"ה". לוינסון טען בתגובה כי הפרסום נשען על עובדות נכונות.
כאמור, עוד לפני תקופת השנה החולפת, כשבן-גביר כבר כיהן כחבר כנסת, ניהל לפחות חמש תביעות דיבה נוספות, שהסתיימו בינתיים. תביעה בסך 250 אלף שקל נגד חבר הכנסת יאיר גולן, שנדחתה בין היתר בשל החסינות הפרלמנטרית של גולן; תביעה בסך 144 אלף שקל נגד פרופ' פניה עוז-זלצברגר שהסתיימה בהבהרה ללא כל פיצוי כספי; תביעה בסך 144 אלף שקל נגד שני אזרחים שהסתיימה בהתנצלות הדדית; ותביעה בסך 144 אלף שקל נגד אשה שכינתה את בן-גביר "סוכן שב"כ" ופיצתה אותו ב-5,000 שקל.
תביעה נוספת, חמישית, הוגשה נגד לא פחות ממשטרת ישראל עצמה. האבסורד בכך שהשר הממונה על המשטרה מנהל נגדה משפט הצליח שלא להיעלם מעיניו של בן-גביר, שביקש למחוק את התביעה לאחר שנבחר לשר לביטחון לאומי.
מלשכת בן-גביר נמסרה תגובה שהאשימה את "העין השביעית" ב"אובססיביות". לגופו של עניין נמסר: "השר בן גביר מוצא לנכון לתבוע דיבה כאשר מכפישים אותו ומוציאים דיבה עליו או על מפלגת עוצמה יהודית וברור מאליו שגם עוצמה יהודית שהשר עומד בראשה מצורפת כתובעת, מאחר והניסיון הוא לפגוע גם בה".
28649-09-22
46308-09-22
4811-10-22
44169-10-22
1871-12-22
66623-05-23
67414-05-23
37969-06-23
