עיתונאי "הארץ" יהושע (ג'וש) בריינר עומד מאחורי הקביעה שפרסם לפיה בנצי גופשטיין יעץ לשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, כולל בנושאי משטרה וביטחון. לדבריו "הדברים שפורסמו הם אמת והם מתבססים על מקורות מהימנים (חסויים)". לצד זאת, בריינר טוען כי התביעה שהגיש נגדו השר בן-גביר היא תביעת השתקה.
גופשטיין, כהניסט ומייסד ארגון להב"ה "למניעת התבוללות", הוא ממקורביו הוותיקים של בן-גביר ומי שמועמדותו לכנסת מטעם עוצמה-יהודית, מפלגתו של בן-גביר, נפסלה בבית המשפט העליון.
בחודש יוני האחרון הגישו בן-גביר ומפלגת עוצמה יהודית תביעה נגד "הארץ" ובריינר בדרישה לפיצוי בסך 3 מיליון שקלים, וזאת בשל כתבה שהתפרסמה תחת הכותרת "בנצי גופשטיין, שנאשם בהסתה לגזענות ולטרור, מייעץ לבן גביר בענייני משטרה וביטחון" וכן בגין ציוץ של בריינר שהפנה לכתבה, לפיו בנצי גופשטיין "מייעץ בקביעות" לשר בן גביר - "כולל בנושאי משטרה וביטחון".
בגוף הכתבה נטען בין היתר כי גופשטיין "מעורב בהחלטות הנוגעות לצמרת המשטרה ולפעילות השוטפת של הארגון, בהן מינויי ניצבים" וכי "נכח בכמה ישיבות סגורות שהתקיימו בלשכת בן גביר במשרד לביטחון לאומי".
בן-גביר טען, באמצעות עו"ד ישי גיספן, כי גופשטיין מעולם לא ייעץ לו בענייני המשטרה ו"ודאי לא ייעץ בעניין ניצבים ומינויים כאלו ואחרים במשטרה". בן-גביר טען גם כי גופשטיין "לא השתתף בישיבות ביטחוניות סגורות הנוגעות למשטרה או לביטחון הלאומי".
בכתב ההגנה, שבריינר הגיש באמצעות עורכי-הדין תמיר גליק וירון חנין, מבהיר עיתונאי "הארץ" כי " גופשטיין הוא גורם בכיר ודומיננטי במפלגה שמטעמה התובע משמש כשר בכיר בממשלה. גופשטיין מרבה לפקוד את התובע בכנסת, משתתף בישיבות סגורות בלשכת השר בכנסת ופעיל בקבוצות וואטסאפ ייעודיות שבהן פעיל גם התובע ושבהן נדונים, בין השאר, נושאים הקשורים בתחומי משרדו של התובע".
לפי בריינר, "גופשטיין הוא הדמות הדומיננטית במפלגה והוא עודנו מקורבו של התובע, ולוחש על אוזנו גם לאחר שהתובע נכנס לתפקידו כשר לביטחון לאומי. זו המהות, וטענת הסרק של התובעים כי גופשטין לא ייעץ לתובע בענייני משרדו היא, אפוא, בנסיבות העניין, לכל היותר פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". ממילא, טוען בריינר, אין כל לשון הרע בפרסום המידע שבכתבה.
טענה נפרדת של בריינר נוגעת לכך שהשר מנסה להשתיקו. "תביעה זו הוגשה בידיים לא נקיות תוך שימוש פסול בהליך משפטי", טוען בריינר. "[...] ניסיון ההשתקה המעושה נלמד משורה של אינדיקציות: מכוחו ומעמדו של התובע כשר לביטחון לאומי האחראי על כוחות המשטרה; ומסכום התביעה החורג באופן קיצוני מהסכומים הנהוגים בפסיקת בתי המשפט; ומהיעדר ההלימה בין העובדות הדלות המתוארות בכתב התביעה לבין סכום התביעה שנועד למטרות הפחדה; ומהיעדר פירוט כלשהו של נזק נטען; ומכך שטרם הפרסום התובע קיבל הזדמנות הוגנת להגיב למידע ולהזימו אך הוא בחר שלא להגיב באופן ענייני; ומכך שלכתב התביעה לא קדם כל מכתב התראה. כל אלה מצביעים בבירור על כך שבתביעת השתקה עסקינן".
בנוסף דורש בריינר מבית-המשפט לדחות על הסף את התביעה שהוגשה בשם מפלגת עוצמה-יהודית, שכן הכתבה ב"הארץ" כלל לא ייחסה לה דבר.
השר בן-גביר מרבה לצרף את מפלגתו לתביעות שהוא מגיש. מאז שנבחר לכנסת, ב-2021, הגיש בן-גביר 13 תביעות לפחות. העלויות של ניהול משפטים כה רבים יכולות להגיע למאות אלפי-שקלים, עבור שכר עורכי-דין ותשלום אגרות, אך בשלוש התביעות שהגיש בן-גביר מאז מונה לשר, ולפחות בארבע תביעות קודמות, תובעת לצדו גם מפלגת עוצמה-יהודית. באופן הזה יכול בן-גביר לגלגל הוצאות אל הכיס הציבורי, למרות שהן עוסקות בדברים שנאמרו עליו באופן אישי.
בתגובה לידיעה קודמת בנושא נמסר מלשכת בן-גביר: "השר בן גביר מוצא לנכון לתבוע דיבה כאשר מכפישים אותו ומוציאים דיבה עליו או על מפלגת עוצמה יהודית וברור מאליו שגם עוצמה יהודית שהשר עומד בראשה מצורפת כתובעת, מאחר והניסיון הוא לפגוע גם בה".
37969-06-23