בית-המשפט דחה היום (11.8) את תביעת הדיבה שהגישה חנה קים נגד אלי ציפורי וחייב את התובעת לפצות את הנתבע ב-25 אלף שקלים. השופט אילן רונן קבע כי הפרסומים של ציפורי על קים כלל אינם מהווים לשון הרע, וכי גם לו היה בהם כדי להוציא את דיבתה הרי ששמורה לו הגנת תום הלב.

לפני כשלוש שנים פרסם ציפורי פוסט בפייסבוק שבו התייחס להפגנות שנערכו בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, בקריאה להעמיד את נתניהו לדין. ציפורי כתב על "ההפגנות של פעילי השמאל הקיצוני אלדד יניב וחנה קים", טען כי היה צריך "לשלוח את השניים לחקירה באזהרה על הסתה והמרדה פרועה" וכן טען כי השניים "נקראים בטעות 'פעילים חברתיים', למרות שאין להם שום קשר לפעילות חברתית אלא רק לפעילות פוליטית קיצונית בשמה של הקרן החדשה לישראל".

בעקבות הפוסט הגישה קים תביעת דיבה בסך כ-140 אלף שקלים נגד ציפורי. באמצעות עו"ד שחר בן-מאיר טענה קים כי היא אינה "פעילת שמאל קיצוני" וכי אין כל קשר בין ההפגנות לבין הקרן החדשה לישראל (שבמשך שנים אחדות תמכה בעמותת "העין השביעית"). ציפורי טען להגנתו, באמצעות עו"ד אוהד מחרז, כי התביעה נגדו היא תביעת השתקה, וכי בסך הכל הביע דעה על בסיס תשתית עובדתית כך שעומדות לו ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.

"מצב בו מוטחת ביקורת כלפי מי שמבטא דעות בענייני הציבור, תיטה נקודת האיזון דווקא לטובת חופש הביטוי ואפילו על חשבון זכותו לשם טוב"

כבר בדיון הראשון תהה השופט רונן (הדן בין היתר גם בתביעה שהוגשה נגד החתום לעיל ואתר זה)  האם בכלל יש טעם לדון בתביעה. הפרסום של ציפורי כלל ביקורת כלפי קים, אישר השופט, אולי אף ביקורת בוטה ולא מוצדקת, אך "האם הביקורת הזו מגיעה לסף שדורש החוק?". בתשובה לשאלה זו קראה קים בזמן אמת מספסל בית-המשפט: "כן". השופט רונן השיב היום תשובה הפוכה.

השופט רונן אמנם דחה את הטענה כי התביעה נגד ציפורי היא תביעת השתקה ("בחינת טענות הנתבע מלמדת על היעדר כל ראיה, אפילו לכאורה, לתמיכה בטענה זו", כתב), אך קיבל את טענתו כי יש לדחות את התביעה.

"אדם אשר בוחר להביע דעות בענייני הציבור בפרהסיה, אמור לצפות שלא
הכל יסכימו עם דעותיו", כתב השופט רונן בפסק-דינו. "אמור לצפות שיהיו כאלו שיביעו את אי ההסכמה עם דעותיו. ואמור לצפות שיהיו כאלו שיבקרו את דעותיו, אפשר גם את מניעיו. מזה אשר בוחר להביע דעותיו בענייני הציבור, זה אשר צופה שיהיו אלו שלא יסכימו עם דעותיו, מצופה גם להכיל ביקורת על פעילותו. מצופה שיעשה כן מעבר למצופה מזה שעוסק בענייניו הפרטיים. מצב בו מוטחת ביקורת כלפי מי שמבטא דעות בענייני הציבור, תיטה נקודת האיזון דווקא לטובת חופש הביטוי ואפילו על חשבון זכותו לשם טוב".

בהמשך התייחס השופט ישירות לקים וכתב כי "כאשר בחרה התובעת להיות פעילה באותן הפגנות כנגד מה שלשיטתה מהווים 'מעשי שחיתות', מצופה ממנה שתכיל ביקורת על פעילותה ועמדותיה מצד אלו שאינם מסכימים עם דעותיה. בהיות פעילות התובעת מזה, והביקורת של הנתבע מזה, חלק מהשיח בענייני הציבור - יינתן משקל גבוה יותר לחפש הביטוי של השניים ורק אמירות קיצוניות עלולות להיתפס כלשון הרע".

לפי השופט רונן, קשה לראות כיצד אפשר לראות בביטויים כמו "פעילת שמאל קיצוני", "מסיתה" שאין לה "שום קשר לפעילות חברתית" משום לשון הרע. השופט מציין כי בסיכומיה זנחה קים את הטענות לגבי ביטויים אלה והתמקדה בטענה כי פעלה בשמה של הקרן החדשה.

השופט קיבל את גרסאות העדים לפיהן משתתפי ההפגנות נשאו בעלויות ולקרן החדשה לא היה קשר להפגנות, אך הבהיר כי בגרסאות ההפוכות אין משום לשון הרע

קים טענה כי ציפורי הציג אותה כבובה על חוט של הקרן החדשה, אך השופט רונן דחה זאת. "הנתבע איננו מזכיר אפילו ברמז 'מימון' או 'תשלום' ששילמה הקרן החדשה בקשר עם ההפגנות בכלל. לא כל שכן שאין כל אמירה המרמזת תשלום לתובעת 'עבור' נכונותה להפגין" הקשר שאותו ייחס ציפורי, פסק, הוא קשר אידיאולוגי: "שיתוף בדעות ובעמדות. שיתוף שקשה לראות מה פסול יש בו אפילו אין כזה שיתוף".

השופט רונן קיבל את גרסאות העדים מטעם קים, עו"ד סיגלית קסלר שהצהירה כי משתתפי ההפגנות נשאו בעלויות, ומיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה, שהצהיר כי אין לה קשר להפגנות, אך הבהיר כי ממילא אין כל קשר לטענות של קים בדבר לשון הרע. "הרי אפילו נמצא שהנתבע טוען שדווקא הקרן החדשה סייעה במימון רכישת השלטים או המגפון או עלויות אחרות הכרוכות בארגון ההפגנות, אין כל דרך להבין מה משפיל או מבזה את התובעת בכזו אמירה", כתב.

"בסופו של דבר, עיון בפרסום בכללותו מלמד על ביקורת חריפה שמטיח הנתבע באלו המשתתפים בהפגנות בכלל ובתובעת בכלל אלו בפרט. ביקורת שהיא חלק מהשיח הציבורי באותם עניינים בגינם בחרה התובעת להביע את דעותיה היא. הביטויים השונים בהם עשה הנתבע שימוש בפרסום אינם חריפים, אינם מבזים, ואינם אלא ביטוי לזכותו הוא לחפש הביטוי באותם ענייני ציבור שעל סדר היום", הוסיף וכתב השופט רונן.

די בכך, ציין השופט, כדי לדחות את התביעה אך למעלה מן הצורך בחן גם את טענות ציפורי להגנות אמת בפרסום ותום הלב. זו הראשונה לא רלוונטית, פסק, כיוון שעסקינן בדעות ולא בעובדות.

אשר להגנת תום הלב, השופט מצא כי "ניכר כי הנתבע מאמין בדברים שהוא מפיץ בכלל, ובאלו נשוא הפרסום וביחס לתובעת בפרט" והוסיף כי לא מצא כל ראיה לכך שציפורי ביקש לפגוע בקים. "נראה כי הפרסום, כמו פרסומים אחרים של הנתבע, בסך הכל נועדו לקדם את עמדתו ביחס לאותן מחלוקות אשר משסעות את הציבור מזה זמן", כתב השופט. בנוסף ציין כי ציפורי הביע דעתו על עניין שנמצא בשיח הציבורי, וגם זו סיבה להעניק לו את הגנת תום הלב.

כאמור, השופט הטיל על קים לשלם לציפורי 25 אלף שקלים עבור הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין. קים הודיעה כי בכוונתה לערער על פסק הדין.

31504-10-19

להורדת הקובץ (PDF, 234KB)