יועצי התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יונתן אוריך ועופר גולן, מבקשים מבית-המשפט לבטל את כתב האישום שהוגש נגדם בגין פרסום סקרים אסורים בסמוך למועד פתיחת הקלפיות בבחירות האחרונות לכנסת, וזאת בניגוד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה).
כתב האישום נגד אוריך וגולן, הוגש לא על-ידי פרקליטות המדינה אלא באמצעות עו"ד גיא בוסי, בא-כוח רשימת "צדק בראשות אבי ילאו", המיוצג על-ידי עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם. לפי סעיף 18 בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), "רשאים גם חבר של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ובא כוח של רשימת מועמדים לכנסת להביא אדם בפלילים בשל עבירה לפי חוק זה". אוריך וגולן טוענים כי כתב האישום הוגש בלא סמכות.
כפי שדווח בזמן אמת באתר "העין השביעית", ערב הבחירות, ב-16 בספטמבר, עלה ראש הממשלה נתניהו לשידור חי בפייסבוק ובטוויטר לצד הסוקר ג'ון מקלוקלין. במהלך השידור הציג ראש הממשלה לסוקר את השאלה האם רשימת עוצמה-יהודית תעבור את אחוז החסימה. "It's too close right now", השיב הסוקר. "בכך ביצע נאשם מס' 1 [מקלוקלין] עבירה של שידור ופרסום של סקר בחירות", נטען בכתב האישום.
בכתב האישום, שהוגש נגד מקלוקלין, אוריך, גולן, וכן נגד תחנות הרדיו גלי-ישראל ורדיו קול-חי, שבהן פורסמו הסקרים, צוין כי עוד קודם לפרסומים האסורים של קמפיין הליכוד הוציא השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, צו ארעי שבהמשך הפך לקבוע ובו הבהיר כי אין לפרסם תוצאות סקרים, שכן הדבר מנוגד לחוק. נגד אוריך וגולן הועלו האשמות כי הפיצו סקרים באמצעות הצ'אט-בוט בפייסבוק של בנימין נתניהו והליכוד, התוכנה שזכתה לכינוי "ביבי-בוט".
מאז הגשת כתב האישום הביעה תחנת רדיו קול-חי הכרה בטעות שביצעה, לדבריה בתום לב ו"בשל לחץ שידורים בתקופת בחירות". התחנה הביעה צער על הטעות והתחייבה כי זו לא תישנה. בנוסף, במכתב שהפנתה לעו"ד בן-מאיר, התחייבה התחנה לתרום 15 אלף שקל "לגופים העוסקים בחיזוק טוהר הבחירות, לרבות גופי מחקר בנושא על פי שיקול דעתך". לאור זאת חזרו בהם המאשימים מכתב האישום נגדה.
אוריך וגולן, לעומת זאת, נקטו גישה אחרת. בשבוע שעבר הגישו שני היועצים, באמצעות עורכי-הדין עמית חדד, אבי הלוי ואור פלד, בקשה לביטול כתב האישום. "'כתב האישום' הוגש על ידי המשיבים בחוסר סמכות ובניגוד להוראות החוק", נטען בבקשתם. השניים טוענים כי חוק הבחירות אכן כולל סעיף המחריג עצמו מפקודת בתי משפט השלום, אולם פקודה זו, שנקבעה ב-1947, בוטלה כבר ב-1965, כך שההחרגה שבחוק הבחירות אינה מלמדת דבר על האפשרות להגיש כתב אישום במקום המדינה.
בנוסף טוענים אוריך וגולן כי ממילא חוק הבחירות מאפשר רק "להביא אדם בפלילים", בדרך של הגשת קובלנה למשל, ולא לאפשר לאדם פרטי להגיש כתב אישום, הליך השמור למדינה ולה בלבד. "משעה שהמשיבים הגישו 'כתב אישום' בחוסר סמכות ובניגוד להוראות ותנאי החוק, קיים פגם ופסול בכתב האישום, וממילא דינו של כתב האישום להתבטל", מסכמים גולן ואוריך.
הבוקר הגישה גם פרקליטות המדינה בקשה בתיק, לשינוי סיווג ההליך מכתב אישום לקובלנה פרטית. "ההליך הוגש באופן שגוי", כתבה עו"ד נורית הרצמן מפרקליטות המדינה, "כאילו מדובר בהליך פלילי רגיל שבו המדינה היא המאשימה". בפרקליטות מבקשים מבית-המשפט כי יורה לבאי-כוח רשימת צדק "לתקן את כתב הקובלנה כך שישקף את מהותו המדויקת".
ביום ראשון הקרוב צפוי להתקיים דיון בבית-משפט השלום בתל-אביב בשאלת סמכות הגשת כתב האישום. בינתיים, אוריך וגולן קיבלו לבקשתם פטור מהתייצבות לדיון.
57778-09-19
* * *
עוד על מדינת ישראל נ' קמפיין הליכוד
22.12.2019- 24.09.2019