במהלך עשור של פעילות, עמוס רגב ו"ישראל היום" פיתחו מגוון של תבניות עריכה שבאמצעותן שירתו את בנימין נתניהו. הנפוצה והפשוטה ביותר היא מסירת הכותרת הראשית לנתניהו בנקודות זמן שבהן חשוב לו להעביר מסר כלשהו לציבור, לעתים בשמו ולעתים בשם מקורבים עלומים.

בדיקה של "העין השביעית" מ-2015 העלתה כי בישורת האחרונה של מערכת הבחירות שנערכה באותה שנה, 40% מהכותרות הראשיות של "ישראל היום" הכילו ציטוט ישיר של נתניהו, ו-93% מההפניות הראשיות בשער כללו ציטוט כלשהו שלו או של נציגיו.

השימוש ב"ישראל היום" כשופר נעשה מורכב יותר במקרים שבהם מידע שלילי על נתניהו מעורר סערה ציבורית. עבור מקרים כאלה פיתחו רגב ואנשיו תמרון קבוע: במקום להגיש לקוראים את המידע שנחשף, ב"ישראל היום" מדווחים קודם כל, ובהבלטה, על תגובתו של ראש הממשלה. המידע שעליו הוא מגיב מובא בצמצום, בנוסח רך וללא הבלטה, ולעתים אפילו תוך סילוף העובדות עד כדי עיקורן.

גרסה קיצונית במיוחד של התמרון הזה אירעה ב-16 בינואר 2014. הכתבת הפוליטית של "גלובס" דאז, לילך ויסמן, חשפה יום קודם לכן כי נתניהו ניהל חשבון בנק במקלט מס – האי ג'רזי. תוך זמן קצר זכתה החשיפה לידיעות המשך בכלי תקשורת רבים.

נתניהו על שער "גלובס", 15.1.14

גם ב"ישראל היום" נערכו לעסוק בחשיפה בעיתון שראה אור למחרת הפרסום בעיתון הכלכלי. שלוש שעות וחצי לאחר הפרסום באתר "גלובס", בשעה 21:38, תועדה בלשכת נתניהו שיחה שקיים ראש הממשלה עם העורך הראשי רגב. כמו רבות מהשיחות שקיימו ביניהם, גם זו התקיימה זמן לא רב לפני שליחת העיתון לדפוס. בחצות שוחחו שוב.

בגיליון שראה אור למחרת התגייסה מערכת "ישראל היום" לשירותו של ראש הממשלה, והעניקה למידע המסקרן על אודותיו טיפול קבורה מיוחד: הידיעה בעניין שובצה רק בעמוד 13. הידיעה החדשותית התפרסמה מתחת לטור הפרשנות שניסה לגמד את ממצאיה, שזכה גם להפניית שער בולטת. בשני הטקסטים הידהדו העיתונאים את המסר של ראש הממשלה, והטילו דופי בחושפי המידע.

ההפניה למאמרו של העורך הכלכלי בשער "ישראל היום", 16.1.14

העורך הכלכלי, חזי שטרנליכט, הסביר במאמר הפרשנות שלו ש"כל-כך מחפשים את נתניהו וכל-כך לא מוצאים עליו רפש, עד ששליחי העיתונות נוברים בהיסטוריה עתיקה". לדבריו, מדובר ברדיפה פוליטית שנועדה להבאיש את שמו של נתניהו. "זה עוד ניגוח פוליטי די מכעיס ומקומם. אותו מחנה הבלטה, שחופר ומרים כל בלטה בעברו של נתניהו בלבד, אבל לא נוגע בפשעים ובמעשים הלא מוסריים של חבריו לזרם הפוליטי המועדף". שטרנליכט חזר למעשה על המסר שהוציא נתניהו בעקבות חשיפת "גלובס" יום קודם לכן: החשבון לא פעיל כבר למעלה מעשור, ועצם פרסום המידע הוא חלק מניסיון "להטיל דופי" בהתנהלותו.

בידיעה החדשותית שסיפק "ישראל היום" לקוראיו חוזרים שוב על המסר, באמצעות היפוך התפקידים המסורתי: התגובה של נתניהו מובלטת ותופסת את רוב תוכן הידיעה, ואילו הטענות שעליהן הוא מגיב מוצנעות. "החשבון לא פעיל מ-2003, ב'גלובס' מדווחים עליו ב-2014", נכתב בכותרת. על-פי "ישראל היום", הסיפור הוא עצם העיסוק של "גלובס" בעברו של נתניהו, ולא המידע שהתגלה על ראש הממשלה.

ואולם, בכך לא מסתכם הטיפול המיוחד. באופן חריג ביחס לידיעות שפרסמו שאר העיתונים בעקבות החשיפה, הכתבים זאב קליין ושלמה צזנה ועורכיהם עיוותו את המידע שפורסם ב"גלובס" כך שיתאים למסר של נתניהו: בדיווח המקורי של ויסמן נכתב בפירוש כי נתניהו החזיק בחשבון במקלט המס גם כאשר כיהן כשר חוץ ושר אוצר. ב"ישראל היום", לעומת זאת, טענו את ההפך: נתניהו, נכתב שם כעובדה, החזיק בחשבון בעת שהיה אזרח מן השורה, ו"לפני ששימש שר אוצר". לטענתם, כך דווח ב"גלובס".

* * *

"ראש הממשלה על הקו" הוא פרויקט מתגלגל של "העין השביעית" המבוסס על רישומי השיחות שקיים בנימין נתניהו עם עמוס רגב ושלדון אדלסון כפי שנמסרו לידי רביב דרוקר. הרשימות שמסר נתניהו זמינות להורדה ולעיון בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה"