משרד התפוצות בראשות השר נפתלי בנט שילם למעלה מ-2 מיליון שקל לחברת קשת לשם הפקת הסרט "נעלמים" בהגשת יואב לימור – ששודר בשעת שיא בערוץ 2 והוגדר בטור ביקורת הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות" כ"תשדיר שירות ממשלתי נגד התבוללות". במסגרת העסקה קיבל משרד התפוצות לא רק תשדיר מטעם שהוצג כסרט תיעודי, אלא גם ערוץ ממומן באתר mako.
הסרט בהנחיית לימור, הפרשן הצבאי של "ישראל היום" ומגיש בערוץ 2, צולם ברובו בארצות-הברית ונבנה מתחילתו ועד סופו כך שיקדם את יעדיו של המשרד הממשלתי ואת שותפיו מעבר לים.
"כשחולמים בגדול, תמיד חולמים אמריקה. אולי כי זאת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – ואולי כי היהודים עושים שם היסטוריה", אומר לימור בפתח הסרט. "סיפורי ההצלחה הגדולים ביותר – בעסקים, בפוליטיקה, בכלכלה, בטכנולוגיה, על המסך, על הבמה – איפה לא בעצם? – את כולם מובילים יהודים", הוא מוסיף, ונוקב בשמותיהם של מפורסמים ממוצא יהודי.
"יהודים בעמדות מפתח, יהודים משפיעים, והופכים למחוזרים מאוד גם במפה הפוליטית האמריקנית – ואנחנו בישראל נהנים מהתהילה, גאים בשגרירי עמנו, שמחזקים אותנו בתפוצות ודואגים לאינטרס הישראלי. אלא שהטוב הזה הוא זמני. כמה שנים מהיום זה פשוט ייעלם", הוא אומר לצופים על רקע צלילי מיתר דרמטיים, ומציג להם תרחיש אימים: בעוד כמה עשרות שנים ייתכן ש"לא יישארו עוד יהודים מחוץ למדינת ישראל".
בסוף 2015 הקצה משרד התפוצות כ-11 מיליון שקל עבור "פרויקט חיבור ישראלים לתפוצות באמצעות מדיה"
"קהילות שלמות כבר נעלמו מהמפה, ונראה כי יחד עם הקִדמה, ההתפתחות הרוחנית והאינטלקטואלית – משהו הולך לאיבוד", מזהיר לימור. בסוף הסרט, בחלק המוקדש למסקנות, התרחיש המטריד מהפתיח כבר הופך לעובדה: "היהודים נעלמים מהעולם", קובע המנחה. "יש שיגידו שמדובר באיום אסטרטגי ממשי על העם היהודי ועל מדינת ישראל – ואם לא יהיה שינוי מהותי, ימשיכו להיעלם להם מהמפה עוד ועוד בני ובנות הדור הצעיר, דור העתיד".
בהתאם לזהותו של הגורם המממן, הפתרונות שמציג לימור לבעיית התבוללות היהודים הם הפתרונות שמקדם המשרד בראשותו של השר בנט. בשיחה עם אחד המרואיינים, למשל, תוהה לימור שמא פתרון אפשרי לבעיית ההתבוללות באמריקה הוא הזרמת כספים ייעודיים ממדינת ישראל לקהילות היהודיות.
ראש אגף בכיר במשרד התפוצות, חגי אליצור, מתראיין מיד לאחר מכן וחוזר על המסר שלפיו מדינת ישראל צריכה לתמוך באותן קהילות. בהמשך הוא מבהיר שהתמיכה הזאת צריכה להתבטא גם בהקצאת משאבים. מרואיין אחר, מומחה הדמוגרפיה פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה, חוזר גם הוא על המסר, וכך גם לימור. האם המנחה גם מאמין במסרים הממשלתיים שהגיש לצופיו? יואב לימור, שכבר צבר ניסיון רב כשותף בקמפיינים ממשלתיים סמויים, סירב לשוחח על כך עם "העין השביעית", ובחר שלא למסור תגובה כלשהי לכתבה זו.
בהתאם למסר הכללי שביקשו להעביר אנשי משרד התפוצות, חלק ניכר מהסרט הוקדש לקידום "פרויקט הרנסאנס של הנשים היהודיות" (JWRP) – מיזם דמוי "תגלית" להטסת נשים יהודיות לישראל לשם חיזוק קשריהן עם המדינה, בין היתר באמצעות הפגשתן עם גורמי ממשלה והפיכתן למפיצות של הסברה ממשלתית באמצעות חשבונותיהן האישיים ברשתות החברתיות. בשנים האחרונות הקצה המשרד 23 מיליון שקל לפרויקט זה – קרוב ל-40% מעלותו הכוללת.
אחד מהגורמים שהובילו את שיתוף הפעולה עם המיזם האמריקאי-ישראלי הוא חגי אליצור, נציג משרד התפוצות בסרט, שהיה מעורב בהליכים לאישור הקצאת התקציבים לפרויקט הטסת הנשים. פרויקטים אחרים להטסת יהודים לישראל, שאינם ממומנים על-ידי משרד התפוצות, לא זכו להבלטה בסרט שמימן המשרד.
עצם השתתפותו של אליצור בסרט עשויה להיות הפרה של הוראות היועץ המשפטי לממשלה ומשרד האוצר, האוסרים על משרדי ממשלה לשלב שרים ופקידים בקמפיינים פרסומיים. במשרד התפוצות מסרו ל"העין השביעית" כי האיסור אינו חל על אליצור, וכי ההתקשרות התבצעה באישור היועץ המשפטי של לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), שתיווכה בין המשרד לחברת קשת.
העסקה עם קשת: אחת היקרות מסוגה
"שיתוף הפעולה" של משרד התפוצות וקשת נעשה במתכונת שנעשתה נפוצה בשנים האחרונות, שבמסגרתה משרדים ממשלתיים משלמים לכלי תקשורת עבור הפצת מסרים מטעמם והסוואתם כמידע מערכתי – במקרה זה, באמצעות השימוש בפורמט של סרט דוקומנטרי ובעיתונאי יואב לימור. במקרים שבהם רוכש התוכן הוא גוף מסחרי, "שיתוף פעולה" מסוג זה מכונה פרסום סמוי; במקרים שבהם רוכש את התוכן גוף ממשלתי, המונח המתאים הוא תעמולה סמויה.
כמו במקרים אחרים, גם בסרט של משרד התפוצות לא נמסר לצופים כי מדובר בהפקה שמומנה על-ידי ממשלת ישראל, מלבד כיתוב בלשון עמומה שהופיע בפינת המסך כמה פעמים, ולמשך שניות אחדות, ולפיו הסרט הופק "בשיתוף" משרד התפוצות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בארצות-הברית העלו כי רוב צרכני התקשורת אינם מבינים שהמשמעות של מונחים מסוג זה היא שגורם חיצוני שילם עבור הטמעת מסריו בתוכן.
במקרה של משרד התפוצות וקשת נוסף עוד רובד למלאכת ההסתרה: בתגובה לפנייה הראשונית של "העין השביעית" למשרד הממשלתי נמסר כי המשרד לא רשאי למסור פרטים על ההתקשרות מחמת סודיות מסחרית, וזאת אף שהקמפיין מומן מכספי ציבור שהשימוש בהם מחייב שקיפות. בסופו של דבר התקבל המידע מלשכת הפרסום הממשלתית.
לפי לפ"מ, עלות ההתקשרות עם קשת היתה 2 מיליון שקל ללא מע"מ, שהם 2.34 מיליון שקל כולל מע"מ – סכום גבוה למדי בהשוואה ל"שיתופי פעולה" ממשלתיים אחרים שפרטיהם נחשפו ב"העין השביעית" בשנים האחרונות. למעשה, רק התקשרות ממשלתית אחת מבין אלה שנחשפו היתה יקרה יותר: עסקה שבמסגרתה שולמו לקשת כ-3 מיליון שקל לשם הטמעת מסרים מטעם משרד התחבורה (כולל שלושה ראיונות עם השר, ישראל כץ).
במשרד התפוצות סירבו למסור את שמותיהם של כלי תקשורת אחרים שקיבלו כסף ממשלתי כדי להטמיע את מסרי המשרד בתוכן המערכתי
אף שהעסקה של קשת ומשרד התפוצות היא עסקה גדולה, מדובר רק בחלק קטן מהתקציב שהקצה המשרד למימון יוזמות פרסומיות מסוג זה.
בסוף 2015 הקצה משרד התפוצות כ-11 מיליון שקל עבור "פרויקט חיבור ישראלים לתפוצות באמצעות מדיה". על-פי לפ"מ, כסף זה שימש ל"גיבוש ובניית אסטרטגיה פרסומית", "הפקת תכנים ופעילויות", "הפקות סרטים ותשדירי רדיו", "עיצוב מודעות פרסומיות" ו"רכישת מדיה בעיתונות, ברדיו ובאינטרנט". בין היתר מימן המשרד מוסף שצורף בחודש שעבר לשבועון הדתי-לאומי "מקור ראשון", שכתיבתו ועריכתו הוטלה על כתבי המערכת.
קשת ו"מקור ראשון" אינם גופי התקשורת היחידים שעמם חתם משרד התפוצות על עסקה לרכישת תוכן. אפרת אהרוני מדוברות משרד התרבות, המייצגת את לפ"מ, מסרה כי משרד התפוצות קיים התקשרויות מסוג זה עם "מגוון כלי תקשורת באינטרנט, בעיתונות הכתובה ובמדיה המשודרת, בהתאם לקהלי היעד אליהם מכוונת התוכנית האסטרטגית", אך לא השיבה לשאלה באילו כלי תקשורת מדובר. גם רעות מושונוב, יועצת למנכ"ל משרד התפוצות דביר כהנא, סירבה לפרט באילו כלי תקשורת מדובר.