משרד המשפטים בשירות ישראל כץ

שר התחבורה ישראל כץ ואנשי משרדו נהגו כשורה כששילמו עבור קמפיין תוכן שיווקי בתוכניות אקטואליה בערוץ 2 ‒ כך טוען משרד המשפטים בתגובה לפנייה שהגישה עמותת אומ"ץ. הפנייה הוגשה בעקבות כתבה שפורסמה לאחרונה באתר "העין השביעית". בכתבה נחשף כי משרד התחבורה שילם 3 מיליון שקל לזכיינית קשת עבור שידור תכנים שקידמו קמפיין משרדי ‒ ובכלל זה שלושה ראיונות עם השר כץ וטור בחתימתו שפורסם באתר mako, לכאורה תוך הפרה של הוראות היועץ המשפטי לממשלה והחשב הכללי במשרד האוצר.

הכסף שהעביר משרד התחבורה לחברת קשת נועד לרכישת אייטמים בתוכניות "אנשים", "חי בלילה" ו"הבוקר של קשת", כמו גם סרט תיעודי באורך 43 דקות ששודר בפריים-טיים במוצאי-שבת. נוסף לכך מימן הכסף הממשלתי ערוץ ממותג באתר mako של קשת, שבו רוכזו תכני "שיתוף הפעולה", ובכללם טורו של השר כץ.

המטרה שלשמה הועבר הכסף הוגדרה כצמצום התופעה המסוכנת של שליחת מסרונים בזמן הנהיגה, אך הסוגיה המעניינת יותר בנוגע לעסקת התוכן השיווקי היתה הראיונות שקיימו מגישי קשת עם השר כץ. הראיונות – ששודרו בתוכניות "חי בלילה" ו"הבוקר של קשת" ‒ הוצגו בפני הצופים כחלק מקמפיין משותף של קשת, משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ראיון שלישי עם השר שולב בסרט התיעודי "התקבלה תאונה חדשה", שהוגדר על-ידי קשת כחלק אינטגרלי מעסקת התוכן הממומן, במכתב ששלחה לרשות השנייה – הגוף האחראי על אישור התקשרויות מסוג זה. כמו כן, מגישי הזכיינית הבהירו לצופים כי הראיונות עם כץ הם חלק מהקמפיין המשותף.

כותרות טורו של השר כץ באתר mako (צילום מסך. לחצו להגדלה)

ההוראות המגבילות מימון של קמפיינים שבהם לוקחים חלק שרים ועובדי ציבור נועדו למנוע מצב שבו תקציבי הפרסום של הגופים הממשלתיים משמשים לא רק לקידום מטרות ציבוריות, כי אם גם לקידום תדמיתם האישית של אישי הציבור. לפני שנים אחדות, למשל, הורה משרד המשפטים על הסרת שמותיהם של השר כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו משלטי דרכים שהכריזו על סלילת כבישים והנחת פסי רכבת.

לפי עמדת משרד המשפטים, הראיונות הטלוויזיוניים עם השר כץ אינם דומים לפרשת השילוט. במשרד המשפטים קיבלו את עמדת הגוף שתיווך בין משרד התחבורה וחברת קשת, לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), שלפיה הראיונות לא נכללו בהסכם רכישת התוכן שנחתם עם בין המשרד הממשלתי והזכיינית. "הראיונות שנערכו עם שר התחבורה בנושא זה [הגברת המודעות לסכנה שבשליחת מסרונים בזמן נהיגה] לא נערכו כלל כחלק מאותו מסע פרסום", כתבה דפנה גוטליב, עוזרת ראשית במחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ) במשרד המשפטים.

"ממילא, בדיקת אותם ראיונות העלתה כי בדבריו התמקד השר בפעילותו המקצועית של המשרד שבראשו הוא עומד וכי לגופם של הדברים לא היה בהתבטאויותיו במסגרת אותם ראיונות משום סתירה לכללים הקבועים בהוראת התכ"ם או בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה האמורות", הוסיפה העוזרת במכתבה, שנשלח לעמותת אומ"ץ במענה על פנייתה ללשכת היועץ המשפטי לממשלה. "בנסיבות אלה, לא ראינו צורך בנקיטת פעולות נוספות כלשהן בעניין זה", ציינה.

גלית גוטמן מראיינת את השר ישראל כץ (משמאל) בסרט "התקבלה תאונה חדשה" (צילום מסך)

מנכ"ל לפ"מ, גדי מרגלית, הסכים לאחרונה למסור ל"העין השביעית" את ההסכם שבו פורט תוכנו של הקמפיין ‒ המסמך שלדבריו נמסר למשרד המשפטים והוביל לקביעה כי לא נפל פגם בהתקשרות בין משרד התחבורה וקשת. ואולם, כעבור יממה חזר בו המנכ"ל מההחלטה, בטענה כי מסירתו תחשוף סוד מסחרי של חברת קשת.

קשת: "הגילוי הנאות ניתן במטרה לציין את הקשר המסחרי בין קשת למשרד התחבורה באותם ימים ועל מנת למנוע אפשרות של אי-שקיפות"

מנכ"ל לפ"מ ומשרד התחבורה, בתגובה שנמסרה ל"העין השביעית", לא התייחסו לעובדה שחברת קשת עצמה הזכירה את הסרט התיעודי שבו התראיין השר כץ כחלק אינטגרלי מ"שיתוף הפעולה" הממומן (שתי התוכניות שבהן שולבו הראיונות האחרים, "חי בלילה" ו"הבוקר של קשת", אוזכרו גם הן במסמך של קשת). כמו כן, בלפ"מ ובמשרד התחבורה התעלמו מקיומו של הטור האישי שפרסם השר כץ באתר mako, חרף בקשת "העין השביעית" לקבל את התייחסותם לנושא. לנוכח הסירוב למסור את ההסכם שנחתם עם חברת קשת, בשלב זה עדיין לא ברור מה עומד מאחורי הסתירה בין הצהרותיה של הזכיינית ובין עמדתם של אנשי לפ"מ, משרד התחבורה ומשרד המשפטים.

פנייה חוזרת לחברת קשת הניבה הסבר עמום. בקשת בחרו שלא להסביר מה עומד מאחורי הטור האישי שפרסם כץ, וסיפקו גרסה המנתקת את הראיונות מהקמפיין של משרד התחבורה – ובד בבד מחברת ביניהם, מכורח "הקשר המסחרי" בין הצדדים.

"הבמה שקיבל השר כץ בעניין הקמפיין החברתי 'אם נוהגים לא מסמסים' היתה עבודת יח"צ שעסקה רק בנושא הסכנה שבשליחת מסרונים בזמן נהיגה", מסר רועי ברגר ממחלקת הדוברות ויחסי-הציבור של קשת בתגובה לפניית "העין השביעית". "הגילוי הנאות ניתן במטרה לציין את הקשר המסחרי בין קשת למשרד התחבורה באותם ימים ועל מנת למנוע אפשרות של אי-שקיפות".