השופט דוד מינץ מבית-המשפט המחוזי בירושלים אישר הערב את הקפאת ההליכים של החברות מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ וביזניס השבועון הישראלי בע"מ, המוציאות לאור של העיתונים "מעריב" ו"מקור ראשון", אך דחה חלקים אחרים מבקשת ההקפאה.

בעקבות דיון שנערך היום קבע השופט מינץ כי הקפאת ההליכים תימשך 60 יום, ותחול גם על ערבויות אישיות שהעניק לחברות שלמה בן-צבי, המתפקד כמו"ל העיתונים ומנכ"ל של החברות המפעילות אותם.

עם זאת, השופט מינץ העמיד כתנאי להקפאה כי חברת תכלת-תקשורת בע"מ, שבשליטת בני משפחתו של בן-צבי, תעביר סכום של שני מיליון שקל וכן את תשלום המשכורות לעובדי שני העיתונים, כפי שהוצע על-ידי בן-צבי – אך ללא הפרדת פעילות "מקור ראשון" והעברתה לתכלת, כפי שביקש בן-צבי לעשות. העברת הפעילות עומדת, כך נראה, במוקד התנגדותם של הנאמנים והעובדים, החוששים כי כך מתכנן בן-צבי להעביר את פעילות "מעריב" שתשרוד ואת עובדי "מקור ראשון" לחברה חדשה – ללא החובות וההתחייבויות שצבר.

החלטתו של בית-המשפט מאפשרת לבן-צבי להוציא לדרכה את "תוכנית ההבראה" שהציג בבקשתו. הנהלת העיתון הודיעה כי כבר מחר יחל "מעריב" להיערך לקראת מעבר למתכונת שונה, שבמסגרתה תבוטל מהדורת הבוקר למנויים בימי חול ובמקומה תופץ בהפצה רווייה (דהיינו חינמית) מהדורת ערב. מהדורת סוף-השבוע תמשיך להימכר בתשלום. כחלק מתוכנית זו יפוטרו למעלה מ-100 עיתונאים, זאת אחרי סדרה ארוכה של קיצוצים במצבת עובדי "מעריב" שנערכו בשנים האחרונות.

הבקשה להקפאת הליכים הוגשה ביום רביעי האחרון, על-ידי עו"ד שלום גולדבלט, וזאת על רקע חובות של עשרות מיליוני שקלים שהצטברו בקופת החברות. לטענת באי-כוחו של בן-צבי, המצב בחברות הגיע לכדי כך שללא הקפאת הליכים, לא יוכלו להוציא את העיתונים לאור "אף לא יום נוסף אחד".

היו"רים המשותפים של ועד עיתונאי "מעריב" חגי מטר וגבי גולדמן (בחזית) בבית-המשפט המחוזי בירושלים, בדיון בבקשת ההקפאה של שלמה ב-צבי. מאחור: יואב ריבק (משמאל) וחיים הר-זהב. 9.3.14 (צילום: הדס פרוש)

אל מול בקשת בן-צבי התייצבו היום בפני בית-המשפט כמה גורמים שהביעו את התנגדותם לה. נאמני הסדר הנושים של "מעריב" עד לתקופת דנקנר (חברת מעריב הוצאת מודיעין בע"מ), עורכי-הדין ירון ארבל ושלמה נס, התנגדו בטענה כי בחודשים האחרונים העביר בן-צבי נכסים של "מעריב" לחברות שבניהולו, וזאת בלא ידיעתם ובניגוד להתחייבותו בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב. בא-כוחם עו"ד עמית לדרמן טען כי העברה זו מסכנת את האפשרות שבן-צבי יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפיהם ולשלם את שארית חובותיו להם.

עוד טענו הנאמנים כי ההקפאה המבוקשת כעת תכשיר את השלמת המהלך של בן-צבי, עם הפרדת פעילותו של "מקור ראשון" מהחברה הנושאת את שמו ומכירתה לחברה שלישית, שבשליטת בני משפחת בן-צבי, "תמורת 'נזיד עדשים' ותוך ביצוע פעולות אשר נחזות להיות כהעדפה אסורה", כלשונם. בקשה זו הוגדרה על-ידיהם כ"שערורייה", שכן בפועל ישמשו נכסי "מעריב" לתשלום הן לנושי "מעריב" והן לנושי "מקור ראשון", בזמן שנכסי "מקור ראשון" יופרדו ויועברו לחברה שבשליטת בני משפחת בן-צבי.

עובדי "מעריב" התנגדו לבקשת בן-צבי וביקשו מבית-המשפט להוציא את העיתון למכירה לגורם חדש; עובדי "מקור ראשון" תמכו בבקשה בהנחה שאת עיקר הפיטורים יספוג "מעריב"

גם עובדי העיתונים הביעו את עמדתם. עובדי "מעריב", המאוגדים בארגון העיתונאים של ההסתדרות, עמדו לצד הנאמנים וטענו באמצעות עו"ד גלילה הורנשטיין כי אין לקבל את בקשת ההקפאה. העובדים התנגדו לבקשה להפריד בין פעילות "מעריב" לפעילות "מקור ראשון" והעלו את הסברה כי הפרדה זו היתה מהלך שתוכנן מראש. כזכור, בן-צבי עצמו טען בבקשה כי ההתחייבויות שנאלץ ליטול על עצמו כתוצאה מהמשא-ומתן מול ההסתדרות הן שסיכלו את מאמציו להגיע לאיזון. העובדים ביקשו מבית-המשפט להוציא את "מעריב" למכירה לגורם חדש. עוד נטען בשמם, בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתיק העוסק בפירוק חברת מעריב הוצאת מודיעין, כי בן-צבי מנסה בימים אלה להעביר את מסד הנתונים של מנויי "מעריב", שמות החנויות והרשתות הקמעוניות שעובדות עם העיתון לידי "מקור ראשון".

מנגד, 50 מעובדי "מקור ראשון", שיוצגו בבית-המשפט על-ידי עו"ד ליטל גל, הביעו תמיכה בבקשה להקפאת ההליכים. ב"מקור ראשון" מעריכים, על סמך אמירותיו של בן-צבי, כי רוב הפיטורים המתוכננים בשלב הקפאת ההליכים יבוצעו בקרב עובדי "מעריב" ולא "מקור ראשון".

נוסף לכך, במהלך הדיון שנערך היום בירושלים טען בא-כוחו של מס הכנסה, עו"ד אריק שמיר, כי בן-צבי חייב 800 אלף שקל מעסקאות אחרות שביצע בשנים האחרונות, וכי שתי החברות שמוציאות את "מעריב" ו"מקור ראשון" חייבות עוד מאות אלפי שקלים בגין ניכויים שוטפים.

השופט דוד מינץ, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 10.2.14 (צילום: פלאש 90)

השופט מינץ קיבל את בקשת הקפאת ההליכים, אך לא חסך ביקורת מהחברות שבניהול בן-צבי. השופט הבהיר כי על החברה שבניהול בן-צבי, שהחליפה את החברה שבאמצעותה רכש את "מעריב", "לעמוד מאחורי התחייבויות הרוכשת על-פי הסכם הרכישה. [...] המבקשת אינה יכולה לאחוז את החבל משני קצותיו, ודאי נוכח פירמידת השליטה בחברות השונות.

השופט: "לא נעלמו מעיני טענות הנושים בדבר פעילותן הלא כשרה של המבקשת ושל הרוכשת"

"בעצם הגשת הבקשה", כתב בהמשך השופט מינץ, "המבקשת [מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ] מודה לכאורה כי הרוכשת [אחוזת הירש ישראל תשנ"ד בע"מ] הפרה את הסכם הרכישה". השופט הדגיש כי בהסכם הרכישה הבהירה חברת אחוזת הירש כי יש לה "היכולת הכלכלית והפיננסית לקיים את כל ההתחייבויות". הצהרה זו, כותב השופט מינץ, "לא היתה מדויקת". "בעצם הגשת הבקשה קיימת הודאה שאין ביכולתה של המבקשת לעמוד מאחרי התחייבויותיה הכספיות של הרוכשת", הוסיף.

"לא נעלמו מעיני טענות הנושים בדבר פעילותן הלא כשרה של המבקשת ושל הרוכשת", כתב השופט מינץ בהמשך החלטתו. "ברם, לעת הזאת נראה כי בין החלופות הקיימות, יש לאפשר למבקשת את 'מרווח הנשימה' המבוקש על-ידיה כדי להסדיר את ענייניה, או שמא לתקן את אורחותיה [...] מתווה ההבראה המוצע מבטיח תשלום שכר העובדים, הן של 'מקור ראשון והן של 'מעריב' באופן שוטף, דבר שלא יתאפשר בכל חלופה אחרת".

יחד עם זאת, השופט קיבל את הטענה כי אין לאפשר את העברת פעילותו של "מקור ראשון" לחברת תכלת וקבע כי המימון מטעם תכלת, בסך שני מיליון שקלים, ייעשה ללא תלות באישור בקשתה מבית-המשפט לקבל לידיה את פעילות "מקור ראשון".

לתפקיד נאמן על הליך ההקפאה מונה רואה-חשבון חן ברדיצ'ב.

9712-03-14
40721-09-12