לקסיקון אנציקלופדי לתקשורת ועיתונות

ה
הזמן הצהוב
כתבה של הסופר דויד גרוסמן, שעסקה בהשלכות של השליטה בשטחים שנכבשו ב-1967 דרך רשמי מסע בגדה המערבית. התפרסמה לראשונה על פני גיליון שלם של המגזין "כותרת ראשית" ב-1987 ועוררה תהודה גדולה, במיוחד לאחר שבסופה של אותה שנה פרצה האינתיפאדה הראשונה. מאוחר יותר נוספו לכתבה פרקים שנערכו כספר. "הזמן הצהוב" תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה גדולה. ראו הרחבה 
הזמן השלישי
כתב עת לגמלאים. נוסד בשנת 2000 כהמשך לביטאון ההסתדרותי "ניב הגימלאי". יוצא לאור 8 פעמים בשנה ראו הרחבה 
החירות
עיתון. נוסד ב-1909 בירושלים לקהל עדת ה"ספרדים" בעיר. העיתון היחידי שיצא לאור בארץ בימי מלחמת העולם הראשונה. גליונו האחרון יצא לאור ב-1917 ראו הרחבה 
היום
עיתון יומי של התנועה הרויזיוניסטית. נוסד ב-1939, עם סגירתו הזמנית של "המשקיף"
היישוב
שם חלופי לעיתון "דואר היום". בשנים 1928–1931, תקופתו הרביזיוניסטית של העיתון, סגרו אותו השלטונות הבריטיים מעת לעת לאחר שעבר על חוקי הצנזורה. במקרים כאלה יצא העיתון לאור באופן חד-פעמי תחת שמות אחרים, כגון "ירושלים", "היישוב" או "השלום" ראו הרחבה 
הילדה הרעבה מבית-שאן
ראו "אני רעבה" ראו הרחבה 
הירדן
עיתון. יצא לאור על-ידי התנועה הרביזיוניסטית והחליף מדי פעם את שמו מאימת הצנזורה הבריטית. נוסד ב-1934 כיומון ירושלמי, לאחר מכן עבר לתל-אביב ובהמשך הפך לשבועון. בעיתון התפרסמו דרך קבע מאמריו של זאב ז'בוטינסקי. ב-1939 נסגר והוחלף על-ידי עיתון "המשקיף" ראו הרחבה 
הלבנון
מראשוני העיתונים העבריים בארץ ישראל. נוסד בירושלים ב-1863 והתפרסם בישראל, בצרפת, בגרמניה ובאנגליה עד ל-1887. החל את דרכו כעיתון שייצג את תפישותיהן של קהילות האשכנזים-הפרושים בירושלים, שהתנגדו ליישוב היהודי ולעבודה עברית, אולם סופו שתמך בהגירה היהודית ארצה ראו הרחבה 
המסך המפוצל
שידור של כמה אירועים על מסך אחד בו בזמן. שידור מפורסם כזה אירע ב-2 במרץ 2002, עת זכיינית ערוץ 2 טלעד שידרה במקביל משחק כדורגל ופיגוע המוני בירושלים. השידור עורר ביקורת קשה והיה ציון דרך בדיון על התנהלות התקשורת בזמן טרור ראו הרחבה 
המשקיף
עיתון יומי שיצא לאור על-ידי התנועה הרביזיוניסטית. נוסד ב-1939 והחליף את עיתון "הירדן". רוב העיתונאים המקימים היו חסרי ניסיון, אולם במהלך הזמן הצטרפו אליהם כותבים מנוסים, ובסופו של דבר יצאו מן העיתון עיתונאים בעלי שם. סבל מקשיים כלכליים במשך כל שנות קיומו, ואף נסגר תכופות. במאי 1949 נסגר סופית ראו הרחבה 
העם (1)
שם חלופי שניתן לעיתון הרביזיוניסטי "הירדן" כשיצא לאור חרף הוראת הצנזור הבריטי לסגור אותו ראו הרחבה 
הפוטש הגדול
כינוי לפרישתם של רוב עיתונאי ועובדי "ידיעות אחרונות", בראשות העורך הראשי עזריאל קרליבך, ב-1948, כדי להקים עיתון חדש בשם "ידיעות מעריב" (לימים "מעריב"). שני העיתונים היו ליומונים הנפוצים במדינה ראו הרחבה 
הפלונטר
התבטאות שנויה במחלוקת של איש התקשורת דן שילון בגלי-צה"ל שכוונה כלפי מלחמת לבנון הראשונה. הכינוי הפך סמל לוויכוח הציבורי סביב המלחמה ראו הרחבה 
הצפון
עיתון חיפאי, המקומון הראשון בארץ-ישראל. יצא לאור מפברואר 1926 עד אוגוסט 1927. שימש ביטאון לא-רשמי של התנועה הרביזיוניסטית. נסגר מסיבות כלכליות ראו הרחבה 
הקונצרט
כינויה של תחנת הרדיו המחתרתית של הארגון הצבאי הלאומי, קול ציון הלוחמת, בפי חברי הארגון ראו הרחבה