אסתר יוחאי, תומכת של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, חויבה לפצות בעשרות אלפי שקלים את שקמה ברסלר, ממובילות המחאה נגד ההפיכה המשטרית בישראל, אחרי שהפיצה נגדה את תיאוריית הקשר הכוזבת של "בוגדים מבפנים".

בחודש דצמבר 2023 הגישה ברסלר, באמצעות עורכי-הדין אוהד רוזן, נתן שוורצמן ועידן סגר, תביעה נגד יוחאי בדרישה לפיצוי בסך 400 אלף שקלים. לפי התביעה, יוחאי הפיצה בקבוצות ווטסאפ מרובות משתתפים סרטון מזויף של ברסלר עם הכותרת "שקמה ברסלר: 'טבח יהודים טוב לאירגון הטרור הפרו פלשתיני בג"צ'".

בהזדמנות אחרת פרסמה יוחאי בפייסבוק תמונה מזויפת של ברסלר כשהיא נראית מובלת באזיקים ובמדי אסירה תחת הכותרת "אשמה: בגידה במולדת". לפי יוחאי "שקמה הסכימה שחמאס יבצעו טבח". עוד פרסמה יוחאי בטוויטר כי "שקמה ידעה שמחבלים יבצעו טבח בגלל רפורמה בבג"צ, באישור בג"צ", וכן פרסמה כי "שקמה זו שעזרה לחמאס לבצע טבח וזכתה לצו איסור פרסום מבג"צ, תאמרי לנו מי צועק למחבלים בעברית לא לגעת בתצפיתנית החטופה".

בפרסומים אחרים חזרה יוחאי על טענות דומות, בין היתר כי ברסלר היא "ראש ארגון טרור", "שותפה לטבח בעוטף", "ידעה על הטבח שיוטל על ביבי כבר מחודש מרץ", וכן כי "הזמינה טבח למפגינים שגרים בעוטף, כמו חמאס, היא מסתתרת מאחורי בלתי מעורבים כדי להאשים את ממשלת ישראל".

בכך הדהדה יוחאי תיאוריית קונספירציה שקרית שנפוצה בישראל כבר בשעות הראשונות של הטבח שערך חמאס ב-7 באוקטובר, וזוכה מאז לפופולריות בקרב חלקים נרחבים בציבור. התיאוריה, "בוגדים מבפנים", מייחסת לגורמים שונים בחברה הישראלית שיתוף פעולה עם מתקפת חמאס ואף ייזום שלה, על מנת לאשש אמונות כוזבות של המפיצים. השקר מצא את דרכו גם לכלי תקשורת מגזריים כמו ערוץ "טוב אקטואליה יהודית", ומופץ ברשתות החברתיות על-ידי חסידי קונספירציות, סוכנים זרים ותומכי נתניהו.

יוחאי טענה להגנתה, באמצעות עו"ד אריה סוכובולסקי, כי פרסומיה היו מופנים כלפי "תנועת המחאה", שהיא "ארגון מחאה פוליטי", ו"לא כוונו אישית" כלפי ברסלר כך שאין כלל מקום לתביעה שהגישה.

עוד טענה יוחאי כי אין בפרסומיה כל לשון הרע. "המדובר בביקורת לגיטימית על מי שהינה ראשת המחאה, אשר המרידה והסיתה את הציבור כנגד השלטון החוקי במדינה, תוך איום גלוי להותיר את הממשלה החוקית ואזרחי המדינה ללא בטחון והגנה, איום שלצערנו התממש בפועל".

לדברי יוחאי, שמורה לה הגנת אמת הפרסום שכן היא "פשוט הציגה את העובדות, כפי שהן עולות מפרסומי התובעת עצמה והאירועים שקרו בסמוך לאחר מכן".  יוחאי טענה כי ברסלר "עזרה למימוש האיום, הסיתה והמרידה את הציבור כנגד ממשלה חוקית, תוך קריאה ועידוד סרבנות לשרת בצה"ל". עוד טענה יוחאי כי ברסלר "אמרה במפורש כי הממשלה תמצא את עצמה בלי צבא, בלי שב"כ ובלי מוסד, וכי יקרה מחדל חמור מזה של יום הכיפורים [...] מחדל זה אכן התרחש, כפי שאיימו התובעת וחבריה למחאה. המחבלים אמרו בחקירתם כי היו בהלם שצה"ל לא חיכה להם, וכי המחאה עודדה אותם לתקוף את ישראל".

יצוין כי ביחס לטענה אחרונה זו נראה כי יוחאי מתבססת על פרסום של פרשן חדשות 13 דאז צבי יחזקאלי (וערוץ i24 היום), שלא נמצא לו אישוש.

"הנתבעת לא כתבה תיאוריית קונספירציה, אלא התבססה על דבריה וציוציה של התובעת בטוויטר", נטען בכתב ההגנה.

השופט גיא פורר מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו קיבל את התביעה על מרבית חלקיה.

השופט פורר קבע כי חלק מהפרסומים לא עולים לכדי לשון הרע. כך, לדוגמה, פסק כי הטענה שברסלר עומדת בראש "ארגון טרור", מובנת על ידי הקורא הסביר כמטאפורה.

פרסומים אחרים, קבע השופט, עולים לכדי לשון הרע אך יש לראות בהם הבעת דעה בלבד ולא קביעה עובדתית, ועל כן הם זכאים להגנה. כך, לדוגמה, הפרסום "שקמה ברסלר הזמינה טבח למפגינים שגרים בעוטף, כמו חמאס, היא מסתתרת מאחורי בלתי מעורבים כדי להאשים את ממשלת ישראל".

לפי השופט פורר פרסום זה מובן כהבעת דעה משום שצורף לו צילום מסך של ציוץ של ברסלר שפרסמה ב-6.9.23 ובו כתבה "לפרסום 1340 יוצאי המ"מ: [...] ממשלה שלא תציית לבג"צ תמצא את עצמה למחרת בבוקר בלי צבא, בלי שב"כ ובלי מוסד".

ואולם, חלק מהפרסומים נתפסו על ידי הקורא הסביר כקביעה עובדתית ועולים לכדי לשון הרע, מצא השופט וקבע כי יוחאי לא הצליחה להוכיח שיש בהם אמת.

"לאחר ששמעתי את הנתבעת בחקירתה התרשמתי כי היא האמינה באמיתות הדברים שפרסמה", כתב השופט והוסיף כי התרשם ש"מטרת פרסום הדברים היתה סברה כנה של הנתבעת כי לתובעת ולתנועת המחאה שהובילה היה חלק באירועי ה-7.10.2023". עם זאת, כאמור, דבר מזה לא הוכח.

בנוגע לטענות יוחאי כי ברסלר "הסכימה" או "עזרה" למתקפת ה-7.10 קבע השופט כי "האשמות חמורות אלו לא הוכחו ולא הובאה כל ראיה לתמיכה בהן".

לפי השופט פורר, "בחקירתה הנתבעת לא הצליחה לספק הסבר קוהרנטי לטענותיה ורק חזרה על הטענה כי התובעת 'דרשה' את הטבח, טענה כי יש 'הסכם' בין התובעת לבין החמאס, שכמובן לא הוצג, והפנתה לתמונות מפגינים המחזיקים בשלטים, שלא הוכח קשר בינם לבין התובעת, ובכל מקרה אינן מהוות ראיה לטענותיה".

בהמשך מוסיף השופט פורר כי "ממילא גם לא הוכחה הטענה לפיה התובעת ביצעה 'בגידה' או עבירה פלילית אחרת".

אחרי שדחה את טענת יוחאי כי מדובר בתביעת השתקה, בין היתר משום שהיא לא נשענת על טענות סרק, מצא השופט פורר כי על יוחאי לפצות את ברסלר לגבי כמעט כל הפרסומים שבגינם נתבעה. עם זאת, השופט פורר פסק כי יש לראות בפרסומים כולם פרסום אחד ועל כן חייב את יוחאי לפצות את ברסלר בכ-41 אלף שקלים בתוספת הוצאות בסך 10,000 שקלים.

בנוסף חייב השופט פורר את יוחאי למחוק את הפרסומים שבגינם חויבה בפיצוי.

54965-12-23

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 641KB)