היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה מעריכה כי פרשת ההגנה של הפרשה המכונה "תיק 2000" במשפט המו"לים (המתנהל מאז 2020) תסתיים במהלך שנת המשפט הנוכחית, כלומר עד אמצע יולי 2025.
היועמ"שית סיפקה הערכה זו במסגרת בקשה שהגישה לבית-המשפט, על מנת להמשיך ולעכב בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד "ידיעות אחרונות" בשל חלקו של העיתון בפרשה.
הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, שהוגשה כבר בינואר 2017 עם פרסום הפרטים הראשונים על "תיק 2000", מעוכבת מזה שנים בטענה כי בירורה עלול לפגוע בהליך הפלילי. כעת מבקשת היועמ"שית להמשיך בעיכוב עד לתום פרשת התביעה, ובמסגרת זו היא טוענת כי "ההערכה (בזהירות המתבקשת) היא כי פרשת ההגנה ב'פרשה 2000' תסתיים במהלך שנת המשפט".
יצוין כי הערכה זו נראית אופטימית, בשל האיטיות וחוסר היעילות בהן מתנהל המשפט עד כה ובמיוחד לאור העובדה שהעד הראשון בפרשת ההגנה, האמורה להיפתח בדצמבר הקרוב, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. כל עוד נמשכת המלחמה, צפוי נתניהו לטעון כי אינו יכול להגיע לבית-המשפט המחוזי בירושלים ולהעיד במשך שמונה שעות רצופות, לא כל שכן שלוש פעמים בשבוע במשך כמה שבועות.
באופן לא מוסבר, בנוגע לבקשה דומה לתביעה ייצוגית, הפעם בשל חלקו של "וואלה" בפרשת "תיק 4000", מסרה היועמ"שית תגובה הפוכה. לגבי תביעה זו, שהתעכבה גם היא בשל התארכות פרשת התביעה במשפט המו"לים, הגיבה כעת היועמ"שית כי ניתן לקדמה.
הפרקליטות: לדחות עד סוף פרשת ההגנה
את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד "ידיעות אחרונות". הגיש האזרח נועם זיצמן נגד חברת ידיעות אחרונות בע"מ, בטענה כי העיתון מעל במשך שנים באמון קוראיו.
באמצעות עורכי-הדין אלירם בקל ועודד גזית טען זיצמן כי מההקלטות שעומדות בבסיס "תיק 2000" עולה כי מוזס הציע לנתניהו לשנות את סיקור העיתון בהתאם לצרכיו האישיים (בתמורה לחקיקה נגד המתחרה, "ישראל היום"). על סמך התמלילים, כמו גם על סמך שלל עדויות אחרות על המתרחש ב"ידיעות אחרונות", דרש זיצמן פיצוי בסך 200 מיליון שקל לרוכשי העיתון בשנים האחרונות.
עד היום טרם השיבה "ידיעות אחרונות" לבקשה לאישור התביעה הייצוגית. תחילה הודיעו עורכי-הדין של העיתון, תמיר גליק ושירה בריק-חיימוביץ', כי הם מנועים מלשוחח עם מוזס על הפרשה כל עוד נמשכת חקירת המשטרה. בהמשך התייצב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וביקש לעכב את ההליכים בתיק פעם אחר פעם, בנימוק של מניעת פגיעה בהליך הפלילי נגד מוזס, כשבבקשה האחרונה שלו דרש לעכב את ההליכים עד לסיום שלב העדויות במשפט מוזס.
בחודש אוקטובר 2020, לפני תחילת שלב ההוכחות במשפט המו"לים, הורתה השופטת איריס רבינוביץ-ברון על עיכוב ההליך עד לתום פרשת התביעה. "החשש שקידום ההליך האזרחי עלול להביא לשיבוש ההליך הפלילי עודנו קיים וכי יש להעדיף במכלול הנסיבות את השמירה על תקינותו של ההליך הפלילי", כתבה השופטת בהחלטתה.
עם זאת, בעוד היועמ"ש דאז מנדלבליט ביקש לדחות את ההליך האזרחי עד לסיום שלב העדויות כולו בהליך הפלילי, השופטת רבינוביץ-ברון קבעה אז כי ההליך יעוכב רק עד תום עדויות התביעה בהליך הפלילי.
כעת, לאחר תום פרשת ההגנה, שב ופונה הייעוץ המשפטי לממשלה לבית-המשפט כדי להאריך את עיכוב ההליך פעם נוספת.
"בירור בקשת האישור לגופה, יחייב הגשת תגובת המשיבה ומסירת גרסה עובדתית הנתמכת בתצהיר מטעמה", נכתב בבקשת היועמ"שית, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין אורי קידר, מנהל המחלקה לעניינים מינהליים בפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), ושמרית סמג'ה, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
"ניתן להניח, כי תגובה שתוגש תידרש להיתמך בתצהירו של מר מוזס, ולמצער, כי גיבושה יידרש להיעשות בתיאום עימו, כמי שהטענות המועלות מכוונות במידה רבה כלפי התנהלותו, ומתוקף תפקידו כעורך הראשי, המוציא לאור של המשיבה ובעל עיקר מניותיה. הגשת תגובה לבקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית מטעם המשיבה ובייחוד מסירת גרסה עובדתית מטעמו של מר מוזס לגבי העובדות הרלוונטיות לאישום, עלולה לפגוע בהליך הפלילי המתנהל, וכפועל יוצא, באינטרס הציבורי המגולם בו".
לפי בקשת היועמ"שית, בתביעה מעריכים כי מוזס עצמו יעיד, לצד עובדים שונים מ"ידיעות אחרונות" בעבר ובהווה. משכך, מסירת גרסה בהליך האזרחי עלולה לשבש את ההליך הפלילי.
הפרקליטות: אין צורך לדחות עוד
כמה ימים לפני שהיועמ"שית, באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), הגישה בקשה לעכב עוד את ההליכים בבבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד "ידיעות אחרונות" בשל חלקה ב"תיק 2000", אותה יועמ"שית, באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), הודיעה כי אין עוד צורך לעכב בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד "וואלה" בשל חלקה ב"תיק 4000".
במקרה זה מדובר בבקשה שהגיש יותם כרמון, באמצעות עורכי-הדין יעקב סבו, אוהד רוזן, חגי קלעי ואלעד מן (לשעבר יו"ר עמותת "העין השביעית"), נגד "וואלה" בדרישה לפיצוי בסך שלא יפחת מ-2.5 מיליון שקלים.
כרמון טען כי חברת "וואלה" לא רק סיפקה לגולשים מוצר עיתונאי פגום – אלא גם עשתה זאת תוך הפרת חוק הגנת הצרכן ותקנון האתיקה של מועצת העיתונות. "בבחירתה להתיר לשיקולים שאינם עיתונאיים להשפיע על התוכן הנמסר על-ידה, ובבחירתה להטות באופן מכוון את התכנים, פעלה המשיבה ['וואלה'] בניגוד לאופן שבו מערכת עיתונאית מקצועית צריכה לפעול ובניגוד גמור לכל סטנדרט מקצועי, דין אתי או משפטי החל על המשיבה, עובדיה ומנהליה", נכתב בבקשה.
על אף שבפרשת ההגנה ב"תיק 4000" צפויה להיות ארוכה ומורכבת יותר מפרשת ההגנה ב"תיק 2000", עדכנה היועמ"שית בהרב-מיארה את בית-המשפט כי "לנוכח ההתקדמות" בהליך הפלילי נגד נתניהו, "אין עוד צורך בשלב זה בהמשך עיכוב ההליך" האזרחי נגד "וואלה".
31297-01-17
21858-12-18