בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בהרכב של שלושה שופטים, סירב לקבל את בקשת חברת הכנסת מהליכוד טלי גוטליב לדחות על הסף את הערעור שהגיש יו"ר הדמוקרטים אלוף במיל' יאיר גולן בשל חסינותה הפרלמנטרית. גולן ערער על פסיקת השלום לפיה לא ניתן לתבוע את גוטליב על שקרים והשמצות שהיא מפרסמת. בתוך כך הבהיר בית המשפט כי בניגוד לעמדת ח"כ גוטליב, היא כפופה לצווים שיוציא.

לפני כשנה הגיש גולן, באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, תביעה בסך חצי מיליון שקלים נגד חברת הכנסת מהליכוד, אחרי שזו הפיצה תיאוריית קשר שקרית לפיה היה לו חלק בפרשת ריגול דמיונית שהתרחשה בסמוך למתקפת חמאס ב-7.10.

בין היתר אמרה גוטליב בכנסת על גולן: "מעניין מאוד למה לא נחקרת בתיק הריגול". בהמשך, בראיונות לתקשורת, הוסיפה כי "יש לו איזשהו קשר למרגל" וכן "יש לכל הפחות את השם שלו עולה באיזשהו קשר לא קשור לריגול בהכרח אבל צריך לקבל על זה תשובות למה שיהיה איזשהו קשר לתיק הריגול".

לאחרונה הותר לפרסום כי "הקצין המתחזה" מפיקוד דרום שמואשם בשורה של עברות ביטחוניות חמורות הוא אסף שמואלביץ', וכי בחקירתו נקבע כי לא פעל למען גורמים עוינים ולא היה מרגל. שמו של גולן, כך נטען, היה כתוב במחברתו של שמואלביץ', אך גולן לא מוזכר בכתב האישום, אינו חלק מעדי התביעה ואין אף טענה בכתב האישום כי שמואלביץ' העביר לו מידע כלשהו.

לאחר הסרת צו איסור הפרסום על הפרשה, אפילו אנשי תקשורת המזוהים עם רה"מ הנאשם בנימין נתניהו כמו עמית סגל וינון מגל, פרסמו כי הקונספירציה שהפיצו תומכי נתניהו כמו אילה חסון וחברי כנסת כמו גוטליב ואלמוג כהן, היא שקרית ומצוצה מן האצבע. כך למשל הצהיר מגל כי יש "לפוצץ את הבלון של 'המרגל מהדרום'" ובהקשר של גולן הזכיר לצופיו כי הוא "עדיין היה אלוף בצה"ל".

יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, 17.2.25 (צילום: יונתן זינדל)

במענה לתביעת גולן נגדה טענה גוטליב כי החסינות הפרלמנטרית מונעת מלתבוע אותה בגין הפרסומים. בקיץ האחרון קיבלה השופטת עדנה יוסף-קוזין את טיעוניה וקבעה כי דין התביעה להידחות על הסף.

בפסק הדין של השלום נקבע כי גוטליב אמרה את הדברים במסגרת מילוי תפקידה, שכן הפרסומים נעשו "באמצעות כלי עבודתה של המבקשת כחברת כנסת: נאום במליאה, ראיונות בתקשורת ופרסום ברשתות חברתיות".

גולן ערער על פסיקת השלום, וטען באמצעות עורכות הדין ליעד ורצהיזר וענבל אלבז, כי השופטת שגתה כשקבעה כי דברי ח"כ גוטליב זכאים להגנת החסינות הפרלמנטרית. "החסינות נועדה לטובת הציבור ולא לטובתו האישית של חבר הכנסת, המעוניין לצבור הון פוליטי באמצעות התנגחות עם יריב והשחרת שמו", נטען בערעור.

לאחרונה הגישה ח"כ גוטליב, כשהיא מייצגת את עצמה, בקשה לדחיית הערעור על הסף מחמת חסינותה.

"החסינות המהותית מאפשרת לחבר כנסת למלא את תפקידו ולייצג את ציבור בוחריו מתוך מתן ביטוי חופשי ומלא לדעותיו ולהשקפותיו ללא חשש וללא מורא", כתבה ח"כ גוטליב. "הגשת התביעה ומשנדחתה, הגשת הערעור, על אף החסינות הקיימת ואשר לא ניתן להסירה היא ניסיון חרפתי להטיל אימה על חברת הכנסת ולהשתיקה בניגוד גמור לחסינות המוחלטת הקנויה לחבר כנסת בהוראות החוק".

ח"כ גוטליב טוענת עוד כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט להחליט מהו היקף תפקידו של חבר הכנסת", ומכאן "אילו מדבריו זכאים להגנת החסינות הפרלמנטרית".

בסעיף 53 לתשובתה טוענת ח"כ גוטליב כי "צווי בית המשפט אינן חלים על חברת כנסת טלי גוטליב עת עומדת לה חסינות מוחלטת", ואולם בסיום תשובתה הבהירה חברת הכנסת כי בית המשפט "מוזמן לעשות שימוש בסמכותו כאמור בכותרת ולדחות הערעור על יסוד טענת החסינות המובהקת, ולחילופין להיענות לבקשה למתן אורכה להגשת כתב תשובה עד להכרעה בשאלת החסינות בדיון".

השופטים העדיפו את האפשרות השנייה.

"הערעור שבפנינו הוגש בשאלה האם יש להחיל את החסינות במקרה הנדון", כתבו השופטים חנה קיציס, רמי חיימוביץ ואבי סתיו. "כעת מבקשת המשיבה לדחות את הערעור על הסף בנימוק שעומדת לה חסינות מהותית. טענה זו היא השאלה שבלב הערעור ועל כן היא תתברר בדיון הקבוע, ואין לדון בה כטענת סף"

השופטים הוסיפו כי "בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם אין בסיס לטענת המשיבה שצווי בתי המשפט אינם חלים עליה".

ח"כ גוטליב, אם כן, תיאלץ להשיב לגופו של הערעור שהגיש גולן, ורק אז ייקבע האמנם עומדת לה חסינותה גם במקרה בו הפיצה שקרים מכפישים באופן מובהק.

מערכת המשפט מורתעת

להחלטת המחוזי, ובהמשך אולי החלטת העליון, צפויות להיות השלכות רוחב בסוגיה שהפכה בשנים האחרונות לרלוונטית מתמיד: חברי כנסת המפיצים שקרים, קונספירציות והשמצות ומסתתרים מאחורי חסינותם הפרלמנטרית.

ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד ביקש אף הוא לסלק את תביעת גולן נגדו בשל חסינותו הפרלמנטרית. תביעה נגד השר איתמר בן-גביר סולקה מחמת חסינותו (אך התובעת הודיעה שתערער) והשר לשעבר משה (בוגי) יעלון נאלץ לוותר על כל פיצוי כספי שדרש מח"כ אלמוג כהן ולהסתפק בכך שכהן חזר בו מדבריו, אחרי שהשופט הבהיר כי דומה שעומדת לפרלמנטר חסינותו. בשבוע שעבר סולקה גם תביעה שהוגשה נגד ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, גם כן בשל חסינותה.

זאת ועוד, השופט חיימוביץ, שנכלל בהרכב הערעור של גולן בעניין ח"כ גוטליב, התבקש על ידי ח"כ גוטליב כבר לפני כשנתיים לדחות תביעה שהגישה נגדה פרופ' שקמה ברסלר, ממנהיגות המחאה נגד ממשלת נתניהו, בטענה דומה של חסינות פרלמנטרית.

ח"כ אלמוג כהן, איש מפלגת עוצמה יהודית, במליאת הכנסת. 22.2.2023 (צילום: יונתן זינדל)

ברסלר תבעה את ח"כ גוטליב, ואזרחים נוספים, בגין מה שהגדירה כ"אסופת שקרים בוטה, קונספירטיבית ומעוררת חלחלה" הכוללים "עלילת דם כנגד התובעת והאשמתה בבגידה במולדת, בקשר עם ארגון הטרור חמאס, ובאחריות לטבח הנורא שביצעו מחבליו ביום 7.10.2023".

בסוף חודש מרץ 2025 פנתה ברסלר, באמצעות עורכי-דינה עידן סגר ואוהד רוזן, אל השופט חיימוביץ וביקשה כי יקבל החלטה בבקשת ח"כ גוטליב לסלק על הסף את התביעה נגדה, וזאת כדי לקדם את ההליך ו"לנוכח המשך ההפצה השיטתית של פרסומים שקריים" על ידי ח"כ גוטליב.

השופט כתב "סברתי כי נוכח החקירה הפלילית באותו נושא מוטב להמתין. אך אם הצדדים מבקשים תישלח החלטה". כבר למחרת השיבה ברסלר כי היא מבקשת החלטה, אך ח"כ גוטליב טענה כי "יש להמתין".

בחודש יולי האחרון, אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי היא שוקלת להעמיד לדין את ח"כ גוטליב בשל פרסום מידע חסוי, שבה וביקשה ברסלר החלטה בשאלת הסילוק. השופט חיימוביץ הסתפק בבקשת תגובה מח"כ גוטליב, שעמדה על חסינותה.

עד היום טרם קיבל השופט חיימוביץ החלטה. כשחן שליטא, כתבת "שומרים", שאלה את דוברות בתי המשפט האם טרם ניתנה החלטה בסוגיית חסינותה של ח"כ גוטליב משום שמערכת המשפט "מורתעת", לא התקבלה תשובה.

46505-11-25