"העין השביעית" ערערה לבית המשפט העליון נגד החלטת המחוזי לאסור על פרסום הקלטת הדיון שבו ח"כ טלי גוטליב התפרעה ללא הרף.

ב-26.5.26 ניסו השופטים חנה קיציס, רמי חיימוביץ ואבי סתיו מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לקיים דיון בערעור של יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן על ההחלטה לדחות על הסף את תביעת הדיבה שהגיש נגד חברת הכנסת טלי גוטליב, מחמת חסינותה הפרלמנטרית.

גוטליב לא איפשרה לנהל את הדיון. כבר מן הדקה הראשונה, ולאורך כ-100 דקות כמעט ללא הפסקה, גוטליב לא הניחה לעורכת הדין של גולן לדבר, צווחה בלא הרף, התפרצה לדברי השופטים, התווכחה איתם, לעגה להם והכפישה את הצד שכנגד.

היבטים שליליים

"העין השביעית" הגישה למחוזי בקשה לפרסם את ההקלטה המלאה, כדי לאפשר לציבור להתרשם באופן ישיר מהתנהלות הצדדים וחוסר האונים של בית המשפט. על אף הסכמת הצדדים, והודעת הנהלת בתי המשפט כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעתם של השופטים, המחוזי החליט לדחות את הבקשה ולאסור על הפרסום.

"פרסום קובץ הקול של הקלטת הדיון עשוי לחזק את פומביות הדיון, אולם אינו חלק מ'הגרעין הקשה' שלה, שכן עד-כה פומביות הדיון קיבלה ביטוי מלא בפרסום הפרוטוקול הכתוב והשינוי באופן התיעוד ואז תמלול (במקום תמלול מראש המוקלד על ידי הקלדנית) הינו שינוי טכני", קבעו בהחלטתם.

"לפרסום קובץ הקול עשויים להיות גם היבטים שליליים של פגיעה בפרטיות, הרתעה של מתדיינים או עורכי הדין והשפעה על אופן ההתנהלות בבית המשפט. גם אם המשתתפים להליך יודעים שתוכן דבריהם ממילא עשוי להתפרסם במסגרת הפרוטוקול המתומלל, הדבר אינו דומה לפרסום של הקלטה בה ניתן לשמוע את הדברים עצמם, את עוצמת הקול, את הדקות שבו, את שטף הדיבור וכדומה.

חברת הכנסת מהליכוד טלי גוטליב, 17.11.25 (צילום: יונתן זינדל)

"לא פעם באולם בית המשפט באים לידי ביטוי קולי סערות הנפש של מתדיינים, ודברים הנאמרים במר ליבם", הוסיפו השופטים, "פרסום קובץ הקול עלול להביא לפגיעה גם באלו. דומה שלא בכדי בשלב זה ככלל דיוני בית המשפט אינם משודרים לציבור, למעט במתכונת מצומצמת של דיונים נבחרים, בעיקר בבית המשפט העליון".

עוד הוסיפו השופטים כי "לבית המשפט שמורה כמובן סמכות להתיר את הפרסום של קובץ הקול, ובמסגרת זו יש ליתן משקל לעמדת הצדדים להליך. אולם, מכיוון שמדובר בשיקולים בעלי אופי מערכתי, הסכמת הצדדים אינה סוף פסוק. בענייננו, לא מצאנו שיש טעם מיוחד להתיר את פרסום קובץ הקול של הדיון, ואנו סבורים שעקרון פומביות הדיון לא ייפגע מכך שהציבור יוכל להיחשף לתוכן הדיון על ידי פרסום הפרוטוקול המתומלל בלבד".

פומביות הדיון היא ברירת המחדל

עמותת "שקוף" המפעילה את אתר "העין השביעית", יחד עם החתום לעיל, הגישו באמצעות עו"ד אלעד-מן ערעור לבית המשפט העליון בבקשה כי יבטל את החלטת המחוזי ויאפשר את פרסום הקלטת הדיון "ללא תנאי וללא סייג".

בערעור מוזכר כי הדיון בהליך שבין גולן וח"כ גוטליב נערך בדלתיים פתוחות, כשההקלטה נעשתה בידי בית המשפט, כשאין כל הוראת דין או צו שאוסרים את הפרסום וכאשר שני בעלי הדין מסכימים לפרסום ההקלטה.

לפי הערעור, כשהמחוזי קבע שיש צורך ב"טעם מיוחד" כדי להתיר את פרסום ההקלטה הוא הפך בפועל את סדרי הדין על ראשם. "במקום שפומביות הדיון והפרסום יהיו נקודת המוצא, ואילו הגבלתם תהיה חריג הטעון מקור סמכות והצדקה קונקרטית, נקבע כי אי הפרסום הוא ברירת המחדל וכי המבקש לממש את הפומביות נדרש להציג טעם מיוחד", נטען.

ח"כ טלי גוטליב מתפרעת בבית-המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל)

"עקרון פומביות הדיון אינו קפוא במגבלות הטכנולוגיות של העבר", נטען בהמשך הערעור. "העובדה שבעבר הסתפקה המערכת בפרוטוקול מוקלד אינה מצדיקה מניעת פרסום של מקור מדויק ואותנטי יותר הנוצר כיום כחלק מתיעוד הדיון. מכאן, שהתוצאה שנקבעה אינה סבירה: הציבור רשאי לקרוא כל מילה שנאמרה; העיתונאי רשאי לצטט כל אמירה ולתאר את הדיון במלואו; אך דווקא השמעת המקור המדויק נאסרת".

איסור הפרסום, כך נטען, פוגע לא רק בפומביות הדיון, אלא גם בחופש הביטוי, בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת.

"זכות הציבור", כך נטען, "אינה מתמצה בידיעה אילו מילים נרשמו בתמליל. היא כוללת גם אפשרות להיחשף, בהיעדר טעם קונקרטי למנוע זאת, למקור המדויק שממנו הוכן התמליל, לבחון את אופן אמירת הדברים ולהעריך את מהלך הדיון באופן בלתי אמצעי. [...] דיון פומבי מאפשר לנוכחים להתרשם לא רק מן המילים אלא גם מאופן אמירתן. אין בסיס לכך שמי שנכח באולם רשאי לשמוע את האינטונציה ואת עוצמת הקול, אך הציבור הרחב מנוע מכך גם כאשר לא הוכחה פגיעה קונקרטית".

במקרה הנוכחי, נכתב בהמשך, "הפער שבין הפרוטוקול הכתוב לבין שמיעת ההקלטה, זועק וברור לכל, שכן הפרוטוקול הכתוב אינו מעביר כראוי את שהתרחש ואת עוצמת הדברים וחריפותם. [...] לא יכול להיות חולק כי במקרה הקונקרטי קיימת חשיבות וייחודיות להקלטה, בשים לב לצעקות (הרמות), לקריאות הביניים, לקריאה של ח"כ אלמוג כהן וכו'".

שופטי המחוזי חנה קיציס, רמי חיימוביץ (משמאל) ואבי סתיו, שאסרו על פרסום הקלטת הדיון במהלכו לא הצליחו לרסן את השתוללות ח"כ טלי גוטליב (צילומים: הרשות השופטת)

ממילא, מובהר בערעור, אין מניעה שמי מהצדדים המשתתפים בדיון מוקלט יפרסמו בעצם או ימסרו לתקשורת לפרסום את קובץ הקול. העובדה שעיתונאי נחשף להקלטה והשיג אותה מתוקף היתר עיון כללי שקיבל מהנהלת בתי המשפט לצורך סיקור הליכים משפטיים אינה משנה את המהות - אין שום מגבלה שמצדיקה את הפרסום והאיסור הנוכחי יוצר "חסם פורמלי התלוי בדרך קבלת החומר".

שופטי המחוזי נימקו את החלטתם בין היתר בכך שפרסום הקלטת דיון, בו "באים לידי ביטוי קולי סערות הנפש של מתדיינים, ודברים הנאמרים במר ליבם", עלולה ליצור אפקט מרתיע. אלא ש"הרתעה, ככל שזו קיימת, יכולה להיות דווקא בעלת משמעות חיובית", נטען בערעור. "בעלי הדין שיהיו ערים לכך שה'דברים עצמם' יכולים להתפרסם כפי שהם, יקפידו יותר להתנהל באופן שיכבד את בית המשפט ואת בעלי הדין האחרים ובסגנון הולם ומאופק יותר".

72073-07-26
46505-11-25

* * *

לעיון בכתב הערעור

להורדת הקובץ (PDF, 190KB)