ב-17 השנים האחרונות חל גידול ניכר במספר תביעות הדיבה ובסכומיהן, כאשר דווקא בשנים 2021-2022 חלה ירידה בולטת, כך עולה מדו"ח חדש שיצא לאחרונה לאור. מחברי הדו"ח מייחסים את הירידה בשנים אלו להשפעת חילופי השלטון, לצד מגפת הקורונה.

ממצא נוסף הוא כי בעוד גופי תקשורת נתבעים באופן ממוצע בסכומים גבוהים יותר מנתבעים אחרים, הם גם מצליחים לנצח במספר גדול הרבה יותר של תביעות. צירוף עובדות אלה: הנטייה לתבוע כלי תקשורת בסכומים גבוהים ובעילות משפטיות קלושות, מציע כי ישנה מגמת עלייה במספר תביעות ההשתקה.

הדו"ח, שנושא את הכותרת "על סף תהום", מבקש להציע תשתית מדידה חדשה לקשר בין דמוקרטיה לתקשורת, תוך ניתוח אמפירי של נתונים בשישה שדות שונים: מבנה הבעלות בשוק התקשורת, ריכוזיות ודומיננטיות בשוק התקשורת, החקיקה להגבלת חופש העיתונות, האלימות נגד עיתונאים, תביעות דיבה והשתקה ומידת הרעילות והקיטוב במדיה החברתית.

פרק תביעות הדיבה וההשתקה מתבסס על מאגר תביעות הדיבה של העמותות "התמנון" ו"הצלחה" שיצר עו"ד גיא זומר, על סמך נתוני "תולעת המשפט". לפי מאגר זה, בשנים 2008-2024 הוגשו בבתי המשפט בישראל 13,777 תביעות דיבה, מתוכן 425 תביעות דיבה נגד כלי תקשורת (בשל קשיי זיהוי, הניתוח מתייחס כולו לתביעות נגד כלי תקשורת ולא לתביעות שהוגשו נגד עיתונאים באופן אישי).

ב-17 השנים שכלולות במסד הנתונים חל גידול ניכר במספר תביעות הדיבה הכלליות ובסכומי התביעה, אף שעליה זו תנודתית. כפי שניתן לראות מהתרשים שלהלן, בתקופה שבין 2008-2020 חלה עלייה עקבית למדי במספר התביעות ובהיקפן הכספי; בשנים 2022-2021 חלה ירידה תלולה בשיעור של 30% במספר תביעות הדיבה וירידה של 40% בהיקפן הכספי, אך בשנתיים שלאחר מכן שוב תועד זינוק גדול, הן במספר תביעות הדיבה (27%) אך בעיקר בהיקפן הכספי (64%).

מספר תביעות הדיבה שהוגשו בישראל והיקפן הכספי, 2008-2024

פילוח ובדיקה של התביעות שהוגשו נגד כלי תקשורת העלה תמונה מעט שונה.

אמנם גם כאן ניכרת ירידה תלולה בשנים 2022-2021, לגביו מעלים מחברי הדו"ח את האפשרות כי היא נובעת מ"השראת ממשלת השינוי של בנט ולפיד, שהרגיעה את רוחות הקיטוב, או לדינמיקה שיצר משבר הקורונה". ואולם העלייה בשנים שלפני כן אינה עקבית.

אחרי עליה בשנים 2008-2010 חלה ירידה בשנים 2011 ואילך, עם ירידה נוספת בשנת 2017 ולאחר מכן זינוק מחדש שהגיע לשיא בשנת 2020, לפני ירידה נוספת וכאמור זינוק אחרון בשנתיים האחרונות.

המחברים מייחסים את התנודתיות הזו לאירועים אקטואליים כגון מערכות הבחירות הרצופות, החקירות בתיקי נתניהו והאלימות במאי 2021 בעקבות מבצע "שומר החומות". "הממצא הבולט, אם כן, הוא שתביעות לשון הרע שמוגשות נגד כלי התקשורת רגישות יותר לאירועים אקטואליים ומשקפות במידה רבה יותר את סערת הרגשות הציבורית בהשוואה לתביעות לשון הרע הכלליות", טוענים המחברים.

מספר תביעות הדיבה שהוגשו בישראל נגד אמצעי תקשורת והיקפן הכספי, 2008-2024

הבדל נוסף שמצאו המחברים בין תביעות דיבה שהוגשו נגד אזרחים לבין תביעות נגד כלי תקשורת, הוא שסכומי התביעה נגד כלי תקשורת גבוהים יותר, ובנוסף כי בעוד שתביעות דיבה נגד אזרחים מתקבלות בכמעט מחצית המקרים, תביעות דיבה שמוגשות נגד כלי תקשורת מתקבלות רק בשליש מהמקרים.

"גם הממצאים הללו מעידים על הרגישות הגבוהה מצד הגורמים המסוקרים לאירועים שנויים במחלוקת, ועל האפשרות שתביעת הדיבה נגד כלי התקשורת נועדה (גם) להשתיק אותם, בהשוואה ליעדיהם של כלל תובעי הדיבה", נכתב בדו"ח.

מהממצאים שנסקרו עד כה עולה כי קיים פער בין מגמת העלייה במספר תביעות הדיבה נגד כלי תקשורת לבין שיעורי ההצלחה הנמוכים. מחברי הדו"ח תולים זאת בשתי סיבות אפשריות: "או שעוצמת הפגיעה שהם טוענים לה עזה במיוחד ולכן כדאי להם להסתכן בכך שהתביעה שלהם לא תתקבל, או שמדובר בתביעת השתקה, שמלכתחילה ברור שסיכוייה נמוכים אך היא מועילה למסר שהתובע מבקש להעביר: היזהרו כשאתם מדווחים עליי או על האינטרסים שלי".

מחברי הדו"ח מזהירים כי בשל ההשפעה של אירועים אקטואליים על תביעות הדיבה נגד כלי התקשורת, "העיתונאים עלולים להירתע מלעסוק בסוגיות רגישות דווקא כשעיסוק זה מתבקש וכשחיוני שהעובדות ייחשפו לאור השמש".

לפי הדו"ח, המגמות שעולות מניתוח נתוני תביעות הדיבה "מאיימות על חופש העיתונות משום שהן משפיעות לא רק על כלי התקשורת הנתבעים אלא גם על עיתונאים וכלי תקשורת אחרים, שרואים מה עלול לקרות להם עצמם במצבים דומים. מספר התביעות וסכומיהן יוצרים הרתעה דה-פקטו, שבכוחה לעודד ריסון וצנזורה עצמית ולפגוע בחופש העיתונות".

את הדו"ח חיברו פרופ' ענת בן-דוד וד"ר קרן צוריאל מהאוניברסיטה הפתוחה, לצד שוקי טאוסיג, חן אגרי ושבי גטניו מ"העין השביעית". מטעם ון-ליר היה אחראי על הפרויקט פרופ' חגי בועז, ראש פרויקט "טכנולוגיה ודמוקרטיה בנסיגה" במכון.

* * *

לקריאת הדו"ח המלא

להורדת הקובץ (PDF, 1.89MB)