"ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על התקשורת החופשית בישראל", אומרת מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית ארגון העיתונים והעיתונאיות, בשיחה עם "העין השביעית". "לא מדובר בסדרה של צעדים אקראיים", היא מוסיפה, "יש כאן תוכנית רחבה להחלשה ורמיסה של עיתונות חופשית".
לדבריה, "הפעולות האחרונות נגד התקשורת אותן קידמה הממשלה – תמיכה וקידום הצעות חוק להכפפת תאגיד השידור הציבורי לממשלה או הפרטתו, שלילת מימון ציבורי וביטול מינויים בעיתון הארץ והחזרת השיח על סגירת תחנת גלי צה"ל – כולן בעלות אפקט צינון ממשי על חופש הביטוי".
גרא מרגליות היא אחת המשתתפות במפגש הפתוח שתערוך "העין השביעית" ביום שישי הקרוב (3.1) באברהם הוסטל בתל-אביב, עם מובילי המאבק בהפיכה התקשורתית, במטרה לשמוע על דרכי הפעולה ועל האופן בו הציבור הרחב יכול להשתתף במאבק.
לצד מנכ"לית ארגון העיתונאים ינכחו במפגש גם עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה - לקידום חברה הוגנת"; עינת עובדיה, מנכ"לית מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם; ד"ר תהילה שוורץ אלטושלר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; ודידי לחמן מסר, מי שהיתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שעיצבה את אסדרת התקשורת בישראל.
שר התקשורת שלמה קרעי, המזוהה עם מחנה יאיר נתניהו בליכוד, מנסה בשנתיים האחרונות לכתוב מחדש את האופן בו מפקחת הממשלה על התקשורת. קרעי ונתניהו מציגים זאת כניסיונות רפורמה, אולם בפועל ממשלת נתניהו השישית מקדמת השתלטות ממשלתית על התקשורת הישראלית, באמצעות חקיקה ובאמצעות מינויים פוליטיים.
כך העבירה הממשלה או מנסה להעביר חוקים על מנת להעניק הטבות בשווי עשרות מיליוני שקלים לערוץ 14 המשדר תעמולה ממשלתית; לסגור את חטיבת החדשות העצמאית של השידור הציבורי ולהשתלט על תקציביו; להכפיף לממשלה את ועדת המדרוג הקובעת את הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה ועוד ועוד.
ישנו קו ישיר המחבר בין ההפיכה המשטרית להפיכה התקשורתית. לחמן מסר מסבירה כי "ההפיכה המשטרית אינה נעצרת רק בעולם המשפט - דמוקרטיה מבוססת על תקשורת חופשית ועל תרבות ללא צנזורה פוליטית. תרבות וחדשות אינן מוצרי מדף בשוק. להיפך. יש להן מאפיינים של מוצר ציבורי כמו בריאות וחינוך שצריך התערבות בשוק כדי להבטיח את קיומן".
לדברי לחמן מסר, "ההצעות שמוביל השר קרעי בכל אחד מהתחומים בתקשורת מצטרפות לפאזל ברור - שבו הורסים את כל מה שקיים ובמקומו יוצרים עולם של כאוס בו המנצחים יהיו רק בעלי ההון המקורבים לשלטון כמו מירילשווילי ואחרים. הכח יהיה בפועל בידי הממשלה גם בתחום השידור הציבורי ולא פחות מכך בתחום התרבות".
רה"מ בנימין נתניהו (משמאל) והבעלים של ערוץ 14 יצחק מירילשוילי. בחזית: שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) ומגישים בערוץ 14 (צילומים מקוריים: פלאש90, צילום מירילשוילי: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)
מירילשוילי הוא יצחק מירילשוילי, בנו של האוליגרך מיכאל מירילשוילי והבעלים של ערוץ 14, ערוץ התעמולה שהממשלה מטפחת כבר שנים בהצעות חוק מיטיבות. "הממשלה עושה שימוש בכסף ציבורי כדי מצד אחד לפזר ביד רחבה עבור התומכים בה, ומצד שני – לשלול אותו מפני מי שמבקרים אותה. אבל כסף ציבורי הוא לא פרס, ואסור להשתמש בו בתור עונש". מוסיפה גרא מרגליות, "כולנו חייבים וחייבות להתייצב כשותפים פעילים במאבק הזה, כדי לחסום את המתקפה הפרועה של הממשלה על התקשורת החופשית בישראל".
כאמור, לא מדובר רק בחקיקה, הממשלה מנסה להשתלט על התקשורת גם באמצעות מינויים מטעם, בגופי הפיקוח על התקשורת המסחרית והציבורית. במקביל, ראש הממשלה נתניהו, שרים וח"כים מקיימים כל העת קמפיין הכפשה בוטה ועקבי נגד כלי תקשורת שאינם כפופים למרותם או מקדמים את האג'נדה הממשלתית.
לדברי עובדיה, מנכ"לית "זולת", "הניסיונות לסרס את התקשורת החופשית הם פגיעה אנושה בבסיס הדמוקרטיה הישראלית. אם התקשורת החופשית בישראל תיפול, תיסלל הדרך בפני הממשלה להפוך סופית את ישראל מדמוקרטיה מערבית לדיקטטורה משיחית. זהו אחד המאבקים החשובים בהיסטוריה של המדינה שיכריע את דמותה וגורלה - זהו מאבק שחובה לנצח בו".
אחת הדרכים בהן פועלת הממשלת היא "הפרטה" של הצעות חוק ממשלתיות לחברי כנסת, על מנת לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה ולהעביר חוקים פסולים אשר יפגעו בחופש העיתונות וכתוצאה מכך בחברה הישראלית.
לדברי עו"ד מן, "ים הצעות החקיקה הפרטיות שאנחנו שוחים בו בתחום התקשורת, גם אם רובו ככולו עמוק כמי אפסיים, עדיין משקף סכנה אמיתית לפעולת התקשורת החופשית ולערכים דמוקרטיים בסיסיים. הוא עלול להתגלות בסוף כביצה טובענית ומסוכנת. לכן, אסור להיתפס לשאננות המתבססת על 'איכות' החקיקה וסיכוייה אלא לראות במגמה סכנה בפני עצמה שצריך להתנגד לה בנחישות".
יום שישי, ה-3.1, בשעה 11:00 באברהם הוסטל בת"א-יפו. הכניסה חופשית.