אפלייה והדרה של נשים, שני צדדים של אותו המטבע, נעשות בכל מיני אופנים, חלקם נסתרים מהעין, וקורות בכל מיני מקומות, גם כאלה שאינם נתפסים בהכרח כמדירים ומפלים. למשל, בתקשורת. משאל אקראי יגלה, מן הסתם, שרוב המשיבים סבורים שאין פער מגדרי בתקשורת וששיעור הנשים על מסך הטלוויזיה ומאחורי המיקרופונים באולפני הרדיו, דומה למספר הגברים.

אחרי הכל, אנחנו רואים בעינינו ושומעים באוזנינו את תוכניות החדשות, ויש לנו מושג ברור למדי על היחס בין מספר העיתונאים למספר העיתונאיות, לא? ובכן, כנראה שלא. כפי שחושפים נתוני מדד ייצוג הנשים, פרויקט חדש של ארגון העיתונאים והעיתונאיות, "העין השביעית" ועמותת "הצלחה", הפער בין שני המספרים הללו גדול למדי.

לפי בדיקה מיוחדת שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה עבור המדד, עיתונאים מופיעים פי 2 מעיתונאיות בתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות בתקשורת המשודרת בישראל. ברדיו המצב גרוע מבטלוויזיה וישנן שתי תחנות, גלי-צה"ל ו-103FM, בהן 80% מההופעות מעל גלי האתר הן של עיתונאים גברים.

מה גורם אם לצופה ולמאזין הממוצעים לחשוב שהכל טוב? נראה שבעיקר העובדה שאת רוב מהדורות החדשות בטלוויזיה מגישות נשים. אבל מה לעשות שיש עוד תפקידים רבים, והעובדה שאנחנו מכירים את מגישות המהדורות רחוקה מלייצג את תמונת המציאות בתקשורת כולה. בשדה הפמיניסטי נהוג לומר: ככל שניתן למנות את הנשים בשדה מסוים בשמותיהן, סימן שיש מעט מדי מהן.

הבדיקה הראתה שתאגיד השידור הציבורי מצטיין, יחסית לכלי התקשורת האחרים, בשוויון המגדרי. לעומת פער של פי שניים בממוצע בתקשורת המשודרת - 68% גברים לעומת 32% נשים - בתאגיד הציבורי שיעור הנשים היה בתקופה הנבדקת 47%. אבל הדברים נכונים רק לערוץ הטלוויזיה הציבורי, כאן 11. ברשת האקטואליה כאן ב', המספר הוא 27% נשים עיתונאיות על המסך. גבוה יותר מכל תחנות הרדיו האחרות שנבדקו, אבל עדיין נמוך.

יאמרו האומרים: בסך הכל המצב בתקשורת טוב יחסית למקומות אחרים, מדוע לעסוק בזה? יתכן שזה נכון, אבל גם אם המצב טוב יותר, הוא עדיין רחוק מלהיות מושלם. נשים, נזכיר, הן 51% מהאוכלוסיה.

וישאלו השואלים, והם תמיד שואלים את אותן שאלות: למה זה חשוב? הרי מדובר בעבודה מקצועית, ואנחנו רוצים שהטובים ביותר יעשו אותה, בלי קשר למגדר. מעבר לכך שניתן לשאוף לשוויון מגדרי גם בלי שהדבר יבוא על חשבון המקצועיות והאיכות, הרי שלשוויון מגדרי בתקשורת ישנה חשיבות מיוחדת. התקשורת היא מי שקובעת את סדר היום ומספקת את המסנן דרכו תופסים הצופים והמאזינים את המציאות האקטואלית.

ככל שבעיקר גברים יהיו מי שמתווכים לציבור את הסוגיות האקטואליות בתחומים השונים, מכלכלה וחברה ועד משפט ופוליטיקה, כך תתקבע בציבור בכלל ובקרב הדור הצעיר בפרט, התפיסה לפיה גברים הם מי שעוסקים בדברים החשובים ובסוגיות הלאומיות. בשנת 2023, במדינה שמתיימרת להיות מתקדמת, התקשורת צריכה לעשות מאמץ עילאי כדי שזו לא תהיה התמונה שהציבור נחשף אליה.

הדברים נכונים עוד יותר במציאות הנוכחית, כשאנו חווים איום ממשי על מעמד הנשים בישראל ונסיונות מגוונים לפגוע בשוויון המגדרי בשלל תחומים. מציאות של מפלגות שלטון שאין בהן כניסה לנשים, ושל שרים וחברי כנסת המתנגדים לקידום שוויון מגדרי. רק השבוע צפינו במסעותיו של נתניהו לארצות הברית, כשהוא מלווה בפמלייה שכולה על טהרת המין הגברי. טוב, חוץ משרה.

דווקא במציאות כזאת על התקשורת לגלות רגישות יתר, ולפעול כדי לתקן את התמונה שעולה מנתוני המדד. אנחנו נמשיך לעקוב.

פרויקט "מדד ייצוג הנשים" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ועמותת "הצלחה"