רביב דרוקר, שמעון ריקלין וינון מגל נפגשו לפני כשבועיים לדיון ההוכחות בתביעה שהגיש עיתונאי חדשות 13 נגד שני המגישים מערוץ 14. תביעה זו היא אחת ממספר תביעות דיבה שהגיש דרוקר בשנים האחרונות: תביעה בסך מיליון שקל נגד יעקב ברדוגו, נועם פתחי ויותם זמרי ותביעה נוספת בסך 1.2 מיליון שקל נגד כנרת בראשי, ברדוגו, ריקלין, מגל, ואחרים.

במהלך הדיון בתביעה הנוכחית העידה עיתונאית חדשות 12 לי נעים כי עיקר חומרי התחקיר ששידר דרוקר על ראש המוסד לשעבר יוסי כהן היו בידי מערכת חדשות 12 אך שם לא רצו לפרסמם בשל החשש כי הסיפור "צהוב" מדי. מנגד, העידה נעים כי בזמן אמת כתבה לגיא שיקר, בן הזוג שחשף בראיון לדרוקר את דבר קיומו של רומן בין אשתו לבין כהן, כי לו היה מסכים להעניק לה ראיון דומה לזה שהעניק לדרוקר היה יכול לדבר גם על הרומן.

ריקלין ומגל טענו בעדותם כי לא היו צריכים לבקש תגובה מדרוקר טרם הפרסום, וריקלין אף הודה כי לא צפה בתחקיר של דרוקר על כהן לפני שהתבטא בעניינו.

מקור בערוץ 12

דרוקר הגיש נגד ריקלין ומגל תביעת דיבה בסך 150 אלף שקלים אחרי שהשניים פרסמו כי המידע שעמד בבסיס תחקיר של דרוקר על אודות ראש המוסד לשעבר יוסי כהן והרומן שניהל עם אשה נשואה, הוצע לכלי תקשורת אחרים, ובפרט ערוץ 12, אך אלה סירבו בטענה שמדובר בחומר צהוב ורכילותי.

"אתה צריך לבקש תגובה לפני שאתה מפרסם משהו?", שאל עו"ד עשהאל את ריקלין. "לא", השיב איש התקשורת

ברקע הדברים, זהותם הפוליטית של ריקלין ומגל, מגישים בערוץ 14, המסור לראש הממשלה בנימין נתניהו. יוסי כהן היה ממקורביו של נתניהו ונחשב לבן טיפוחיו, וריקלין ומגל נזעקו נגד התחקיר שעסק בו בתוכנית "המקור". בכתב ההגנה כתבו השניים כי הכתבה היתה "חיסול פוליטי" שערך דרוקר, חלק מ"עבר מפואר בניסיונות ל'חיסולים פוליטיים' של מנהיגי ימין".

"מדובר בשקר שנועד להשפיל את התובע ולהטיל ספק ביושרתו המקצועית", טען דרוקר בתביעתו, שהוגשה באמצעות עו"ד נדב עשהאל. "לא זו בלבד שאמצעי תקשורת אחרים לא דחו את שיקר, אלא אדרבא – הם חיזרו אחריו במרץ, לרבות עיתונאים בערוץ 12, שלגביו נטען באופן ספציפי כי סירב לפרסם את הדברים מפאת 'היותם צהובים'".

בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, ריקלין ומגל עמדו על כך כי "אנשי מערכת ערוץ 12 (או מי מהם) דחו את פנייתו של גיא שיקר לפרסם אצלם את התחקיר מכיוון שמדובר ב'סיפור רכילותי וצהוב'". ריקלין ומגל טענו כי "את המידע אודות הדחייה קיבלו הנתבעים ממקור פנימי בערוץ 12, שאישר זאת ואף השתמש בעצמו בניסוח הנ"ל". בנוסף הפנו ריקלין ומגל לשני פרסומים שבהם נטענו דברים דומים: כתבה מאת דוד ורטהיים וסדרת ציוצים מאת יואב יצחק. ורטהיים אף זומן לעדות מטעם ההגנה, ואישר כי הוא עומד מאחורי הכתבה שפירסם, לפיה "גם בחדשות 12 וב'עובדה' היו ניסיונות לאמת את החומרים - ולבסוף הוחלט שלא לפרסמם".

אתה לא חבר

כמה ימים לפני הדיון בתביעה הגיש דרוקר לבית-המשפט תכתובת ווטסאפ בין כתבת חדשות 12 לי נעים לבין שיקר. בתכתובת הביעה נעים את אכזבתה מכך ששיקר בחר להתראיין לדרוקר. שיקר מציין בהתכתבות כי בחדשות 12 לא רצו לפרסם את דבר הרומן בין אשתו לבין כהן, אולם נעים כותבת בתגובה כי לו היה מתראיין לחדשות 12 לא היו רואים בחברת החדשות כל בעיה עם פן זה של הסיפור.

"אתה התראיינת לדרוקר?", כתבה נעים לשיקר ב-18.12.21, בעקבות שידור פרומו לתוכנית של דרוקר בהשתתפותו. "לא מאמינה לך גיא", הוסיפה נעים. "למה אתה מתראיין אליו אחרי שהצעתי לך עשרות פעמים?".

שיקר ביקש ממנה להחזיר לו צלצול ואז כתבה לו נעים: "לא הבנת שליוסי רק אכפת מערוץ 12?!?!". שיקר כתב לה "חיים, כמה ניסיתי איתת [איתך], כל הסמו [הזמן] אמרת לי הבוסים שלי לא יספרו על רומן... וחוץ מזה ואת והוא לא באותה נישה - את חדשות והוא בתוכנית תחקירים".

"גיא אתה לא חבר", השיבה לו נעים. "הצעתי לך עשרות פעמים. אחרי הדבר הזה לא יגעו בזה אצלנו". "זה לא יפה - אני חבר שלך את יודעת", ניסה שיקר להרגיע אך נעים עמדה על שלה. "אתה לא", כתבה לו. "אתה הלכת להתראיין אצלו למרות שידעת שאתה יכול להתראיין אצלי".

אחרי ששיקר שב וציין כי בין שיקוליו היתה העובדה שבחדשות 12 הטילו וטו על סיפור הרומן, כתבה לו נעים: "גיא אתה אכזבת אותי הכי בעולם. אם היית מוכן לדבר למצלמה לא היתה בעיה להגיד רומן. הכי מבאס בעולם. ערב טוב שיהיה". בהמשך כתבה לו "שמת עליי קצוץ והלכת ל7 אחוז רייטינג. לנו יש פי 2.5".

העיתונאית הזאת חשפה אותי

בדיון ההוכחות שהתקיים בפני השופט רז נבון הסביר שיקר כי הסכים לחשוף את התכתובת עם נעים אחרי שהתברר לו כי נעים חשפה אותו כמקור. לפני שבועות אחדים ביקשו הנתבעים מבית-המשפט לזמן את נעים לעדות מטעמם. בין היתר כתבו כי לאחר הגשת התביעה פנה מגל אל נעים "והיא אישרה בפניו" שהטענות שפרסם בדבר חוסר הרצון של חדשות 12 לפרסם את הסיפור על שיקר בשל היותו צהוב הן נכונות.

בחדשות 12 טענו, באמצעות עו"ד ישגב נקדימון, כי אכן התקיימה שיחה בין נעים למגל בחודש נובמבר האחרון, אולם לפי טענתם בשיחה עם מגל הבהירה לו נעים שהשאלות שלו נוגעות לעניינים שבחיסיון וכי היא אינה יכולה להשיב עליהן.

רביב דרוקר בפתח התחקיר על הרומן של ראש המוסד יוסי כהן (צילום מסך מתוכנית "המקור")

"הופתעתי לראות שזה שיחת אוף רקורד ביניהם, שבסוף בעצם מודלפת ויוצאת. אז זה לא אוף רקורד, אז בעצם העיתונאית הזאת חשפה אותי", אמר שיקר בבית-המשפט.

לדבריו, הוא היה בקשר עם "כמה עיתונאים" שפנו אליו במקביל לדרוקר כדי שיספר את סיפורו. "אני לא רוצה להתייחס לשיחות ספציפיות ולדברים שעלו", אמר שיקר, "אני כן יכול להגיד שמספר עיתונאים רצו להביא מצלמה מולי ולהתחיל לראיין אותי. מה שנקרא שאני, שאני אהיה בפרונט. זה מה שכל עיתונאי רצה כולל לי נעים. מבחינתה אני מביאה לך מחר בבוקר מצלמה".

גם אחרי ששודר הפרומו של דרוקר בערוץ 13, הוסיף שיקר, היו "עיתונאים שלא ויתרו עליי כלקוח שלהם או כמקור שלהם, ובלי להתבייש, מה שנקרא, הרימו טלפונים ואמרו אפשר עוד, אפשר עוד לקבל החלטה עכשיו. שולחים לך עכשיו צוות צילום, בוא תתראיין בערוץ 12 או בוא תתראיין במקום אחר. כולם רצו שאני אדבר, שאני אהיה בפרונט בעצם".

שיקר: "אני חושב שעוד תקופה אחרי שיירגעו הרוחות, וגם הבוסים שלך שלא הסכימו לספר על רומן כי כמו שאמרת לי יש נורמה שלא לספר על רומנים.. אבל יכול להיות בהמשך נוכל לספר זווית אחרת"

עו"ד עשהאל הציב בפני שיקר את טענת הנתבעים כי בערוץ 12 ויתרו על הסיפור כי היה "צהוב". "התשובה היא לא רק שהם לא ויתרו. הם ניסו לאורך כל הדרך להגיד לי - רוצים לשלוח לך צוות צילום לצלם אותך, ולרוץ עם זה שתהיה בפנים גלויות", אמר.

לפי עדות שיקר, נעים אמרה לו כי היא עצמה תגיד למצלמה שהיה "קשר" בין כהן לאשתו של שיקר אבל שהוא יכול להגדיר את אותו הקשר בכל דרך שירצה.

במסרונים בין שיקר לבין נעים, שהוגשו לבית-המשפט, כתבה נעים "אם היית מוכן לדבר למצלמה לא היה בעיה להגיד רומן", אולם המסרון ששלח לה שיקר לפני כן חסר. בבית-המשפט הגיש שיקר את מכשיר הטלפון שלו לשופט נבון, אשר הקריא את תוכן המסרון לפרוטוקול:

"לראשונה דיברתי אצלך, אני חושב שהכי נכון שנדבר. אני חושב שעוד תקופה אחרי שיירגעו הרוחות, וגם הבוסים שלך שלא הסכימו לספר על רומן כי כמו שאמרת לי יש נורמה שלא לספר על רומנים.. אבל יכול להיות בהמשך נוכל לספר זווית אחרת. ושוב, את והוא לא באמת באותה משבצת. הוא כתחקיר ארוך, ותראי את הפרומו! והוא ישר אומר רומן.. זה קונספט אחר - וחשבתי שבתוכנית תחקירים שמוכנה להגיד את האמת בפרצוף - רומן - זה נכון יותר. ואת יודעת שאני צודק. ובלי קשר - שטויות - הבוסים שלך בסוף כן ירצו להתעסק עם סיפורים עליו. דבר שגם את הבנת שהשתנה, לירונה [לאחרונה]".

שיקר, שהובא כעד מטעמו של דרוקר, תמך בגרסתו של התובע אולם בנקודה אחת סתר ישירות את דברי עיתונאי חדשות 13.

דרוקר טען בחקירתו כי שיקר "השמיע לי דברים, הודעות קוליות.. כולל הקלטות של עיתונאים שהשאירו לו הודעות קוליות עם טקסטים מאוד ברורים שהם רוצים שהוא יתראיין". בהמשך עדותו הוסיף דרוקר כי "מפעם לפעם הוא גם הראה לי משהו. זה לא שישבנו ועכשיו הוא פרס בפניי מגילות. הוא אמר לי תראה מה ההיא כותבת, תראה מה הוא כותב, תראה מה הוא מקליד".

כששיקר נשאל האם אי פעם הראה לדרוקר התכתבויות שלו עם עיתונאים אחרים השיב: "לא. לא".

לא מחליטה לבד

כשנעים עלתה למסור עדות שאל אותה השופט נבון, בהמשך לשאלותיו של עו"ד דבורין, האם המידע שהופיע בתוכנית של דרוקר "היה על שולחנכם" עוד לפני שידור התוכנית בערוץ המתחרה. "כן", השיבה נעים.

במענה לשאלות עו"ד עשהאל הודתה נעים כי כשראתה את הפרומו לתוכנית של דרוקר הצטערה על כך שששיקר לא התראיין אצלה. נעים גם הודתה שכתבה לשיקר אחרי שראתה את הפרומו כי לו היה בא להתראיין אצלה "לא היה בעיה להגיד רומן".

עם זאת, סייגה והבהירה: "אני יכולה לאשר שזה מה שכתבתי. אני לא יכולה לאשר שאם הוא אכן היה מתראיין זה היה משודר כמו שדרוקר עשה". לדבריה, "בסוף אני לא מחליטה החלטות לבד. אנחנו קבוצה של אנשים שחושבים ודנים, ויש פער בין מה שאני ושיקר מדברים לבין מה שיכול לקרות בפועל".

כתבת חדשות 12 לי נעים (צילום מסך)

"המערכת ידעה על הרומן", הוסיפה נעים, "היא חשבה שלא נכון להיכנס לפרסום בהיבט הזה. היא חשבה שכן נכון, בהנחה ויש לקשר הזה איזו שהיא השפעה על הליך הפיטורין של שיקר, שם נכון היה, שם יש ערך עיתונאי".

"נאמר לך אי פעם על ידי אחד העורכים שלך שזה לא ישודר? שהסיפור הזה לא
ישודר?", שאל עו"ד עשהאל את נעים, וזו השיבה: "כן, גרמו לי להרגיש שזה לא ישודר. כן. כן".

כשנשאלה מדוע חיזרה אחרי שיקר במשך זמן ארוך למרות שידעה שלא תוכל לפרסם את הסיפור השיבה: "אני עיתונאית מסורה".

שיעור ראשון בעיתונות

חלק מהדיון נגע לעובדה כי ריקלין ומגל לא פנו לדרוקר בבקשת תגובה טרם פרסמו את דבריהם. עו"ד דבורין ביקש מדרוקר כי יאשר לו שבמקרה שבו מקור בכיר בערוץ 12 מוסר כי היה ברשותם החומר על שיקר והם לא שידרו אותו, אפשר לפרסם זאת ללא בקשת תגובה.

"חד משמעית לא", השיב דרוקר.

"למה?", שאל עו"ד דבורין.

"שיעור ראשון בעיתונות", הסביר דרוקר. "אם אני עכשיו מתקשר לגורם בצבא והוא אומר לי שהמבצע בג'נין תוזמן במיוחד בכוונה על המחאה בנתב"ג, האם אני יכול לפרסם את זה בלי לבדוק עם דובר צה"ל? לבדוק עם לשכת ראש הממשלה? לבדוק עם שרי קבינט?".

"לעיתונאי אסור לפרסם טענה בעלמא שהיא דיבתית בלי לבדוק אותה באיזו שהיא צורה אחרת ולתת את התגובות הראויות"

עו"ד דבורין שאל האם אפשר לפרסם שאותו מקור "טוען את זה". "לא. אסור", השיב דרוקר. "לעיתונאי אסור לפרסם טענה בעלמא שהיא דיבתית בלי לבדוק אותה באיזו שהיא צורה אחרת ולתת את התגובות הראויות".

"טוב", אמר עו"ד דבורין, "בוא נתקדם".

בהמשך הדיון הפנה עו"ד עשהאל לנתבעים שאלות בדבר החלטתם שלא לבקש את תגובתו של דרוקר טרם פרסומיהם.

ריקלין סיפר כי למד על הסיפור מקבוצת ווטסאפ שבה הוא ומגל חברים. "ינון מגל אמר תשמעו, היה כך וכך", סיפר מעל דוכן העדים. "צלצלתי לינון, אמרתי לו אתה בטוח בזה? הוא אומר לי כן. אמר לי את זה מקור כך וכך. אני מכיר את המקור. שמעתי את השם שלו. שאלתי האם אתה בטוח בדבר הזה. והוא אמר לי ב-100 אחוזים. זה חתום, נעול, נצור".

"אתה צריך לבקש תגובה לפני שאתה מפרסם משהו?", שאל עו"ד עשהאל את ריקלין. "לא", השיב איש התקשורת.

"לא?", ביקש עורך-הדין לוודא. "ממש לא", השיב ריקלין ובהמשך הסביר: "התקשורת השתנתה בשנים האחרונות. מתקשורת שהייתה באמת, אתה מכין כתבה ואתה מבקש תגובה מכל אחד... מרבית המידע שהיום זורם, שוצף. אתה לא מבקש תגובה. יש לך אחריות לספר את האמת".

ריקלין טען במענה לשאלות עו"ד עשהאל כי דרוקר מלגלג עליו באופן יומי ומעולם לא ביקש ממנו תגובה. בהמשך שב וטען כי במציאות התקשורתית של ימינו אין חובה בבקשת תגובה. "אני כן משתדל ומקפיד להגיד את האמת", הדגיש.

"זה אחראי כלפי הציבור שלך, לשדר משהו בלי תגובה?", שאל עו"ד עשהאל.

"כן. כן", השיב ריקלין והוסיף: "אתה יודע איך יודעים שהציבור מאמין לי? הוא בא. הוא בא לצפות בי".

בהמשך חקירתו הודה ריקלין כי לא צפה כלל בתחקיר של דרוקר. כשנשאל כיצד יתכן שדיבר על תחקיר "צהוב" מבלי שצפה בו השיב ריקלין: "אני שמעתי על מה מדובר, אני בדקתי מה הולך להיות. הבנתי שהולכים לספר על רומן".

לפי ריקלין, שבשנים האחרונות התגרש מאשתו ואם ילדיו והתחתן עם מו"לית "גלובס" אלונה בר-און, באופן עקרוני לא ראוי לסקר את חייהם הפרטיים של אישי ציבור.

"את הריאיון עם ראש הממשלה על הקלטת הלוהטת היה צריך לשדר?", שאל עו"ד עשהאל בהתייחסו לראיון שהעניק בנימין נתניהו לערוץ 1 בשנת 1993  "לא", השיב ריקלין. לדבריו, "אני חושב שהפכנו להיות סדום ועמורה. אני חושב שהפכנו להיות הכל נהר של צהוב. אני חושב שאין פה שום גבולות".

עו"ד עשהאל הזכיר לריקלין שגם הוא פרסם מידע בדבר "הטלפון של גנץ". "שאלה מצוינת", השיב ריקלין, "הטלפון של גנץ, אני לא פרסמתי מה שאני יודע".

עוד הוסיף ריקלין בהקשר זה: "מה שעשיתי עם בני גנץ היה דבר אחד, ואחרי זה גם התחרטתי עליו. ויותר לא חזרתי עליו. הדבר שאני התמקדתי בו ולא סיפרתי מה שאני יודע, זה שיש לאיראנים תמונות שיכולות לסחוט את שר הביטחון הבא של מדינת ישראל. רק על זה דיברתי. רק על זה דיברתי. לא אמרתי על מה".

"אתה לא כל דבר הולך ובודק עכשיו"

כשהגיע תורו של מגל אישר מגיש "הפטריוטים" ועורך "וואלה" לשעבר כי באופן עקרוני יש לבקש תגובה לפני פרסומים.

"נו, אז למה לא עשית את זה?", תהה עו"ד עשהאל. "לבקש תגובה ממי?", שאל מגל. "מדרוקר", אמר לו עשהאל. "על מה?", שאל מגל. לדבריו, "הטענה לא הייתה על דרוקר בכלל. אני אמרתי בשידור, שהחומר הזה היה בערוצים, בערוצי תקשורת אחרים, ואף אחד לא שידר אותו בגלל שזה צהוב. מה אני צריך לבקש תגובה מדרוקר? תגובה ש-מה? לשאול אותו מה? מה לשאול אותו? זה לא שאלה כלפיו".

בהמשך טען מגל כי "אפשר" היה לפנות לדרוקר ולשאול אותו אולם לא היתה זו חובה. "אני פובליציסט. אני לא כתב חוקר", הסביר, "יש לי תוכנית ברדיו ותוכנית בטלוויזיה. אני אומר מה שבא לי, אומר את דעותיי על כל מיני דברים. וכאילו אין פה איזה משהו שאמרתי עליו שהוא עשה משהו שאתה יודע, דורש איזה תגובה שלו אלא זה יותר היה איזו אמירה על הדבר, כי היות שידעתי ממקור שלי ב-12 שהחומר היה שם, גם בעובדה וגם בחדשות, אז הרשיתי לעצמי להגיד את הדברים, האלה".

כשנשאל האם בדק את המידע שקיבל טרם פרסומו, התייחס מגל לדימוי שנתן דרוקר, על כתב שמקבל מידע מגורם בצה"ל, ואמר: "אם הרמטכ"ל נותן לך משהו, אתה לא פונה לדובר צה"ל, נכון? אם אומר לך מקור מוסמך, אז, כאילו, בעבודה עיתונאית, ומקור מתוך המערכת אז אתה יודע שהוא יודע. כאילו, אתה לא כל דבר הולך ופונה ובודק עכשיו".

מגל, להבדיל מריקלין, צפה בתחקיר של דרוקר. "נגעלתי מזה", העיד, "זה היה דוחה בעיניי. היה דוחה בעיניי להיכנס לחדרי מיטות של אנשים". לדברי מגל השידור של דרוקר היה אירוע צהוב ומגעיל שלא ראוי לשידור" ואשר "עובר את כללי האתיקה בעיניי של עיתונאי".

מגיש "הפטריוטים", שנאלץ בעבר לפרוש מהכנסת עקב טענות של מספר נשים כי הטריד אותן מינית (החקירה המשטרתית הסתיימה ללא שיוגש כתב אישום), הוסיף ואמר: "המציאות היא מציאות ולא כולנו מושלמים, וכל אחד יש לו את הנפילות שלו. ולבוא ולהתחיל להיכנס לתוך חדר המיטות של אנשים עם מי הם מנהלים רומן או עם מי הם לא מנהלים רומן, בעיניי זה מלוכלך ומטונף לעשות את זה בתקשורת".

"אני לא ביביסט"

בחלק אחר של חקירתו התייחס ריקלין ליחסיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. ריקלין טען כי הגיע לעולם התקשורת "כדי לנסות להשמיע קול של ציבור עצום. שכיסו עליו מכסה ענק ולא נתנו לו ביטוי. והפופולריות שלי מעידה, שכנראה היה לזה מקום". לדבריו, "אם דרוקר היה עושה את תפקידו, אני לא הייתי מגיע לתקשורת".

כשעו"ד עשהאל כינה את ריקלין "ביביסט" הוא התרעם. "אני לא דיברתי עם ביבי כבר שנה שלמה", אמר. "אני לא בקשר איתו. אני לא בקשר עם אף אחד ממשפחת נתניהו. יותר משנה". הכינוי "ביביסט", טען ריקלין, הוא "כינוי גזעני".

"אני לא ביביסט", שב והבהיר, "ולא הייתי ביביסט. אני איש ימין. תומך בליכוד, תומך במחנה הלאומי, ובעיקר תומך באמירת אמת".

מגל נשאל מדוע לדעתו דרוקר פרסם את התחקיר. "כי היה לו אינטרס לתקוע את יוסי כהן", אמר מגל, "כי יוסי כהן דובר על זה שאולי יהיה יושב ראש הליכוד". בהמשך הוסיף מגל: "אתה אומר כל הזמן עיתונאי, מה עיתונאי. אנחנו רואים איך עיתונאים, איך שופרות מצד זה ושופרות מצד זה כל אחד מהם מציג מציאות אחרת. אז אתה יודע, אז דרוקר רואה מציאות מסוימת. והוא עשה את זה בעיניי באופן מובהק כדי לתקוע את יוסי כהן".

מנגד, כשדרוקר העיד, בתשובה לשאלת עו"ד דבורין לגבי יחסו לערוץ 14 אמר בין היתר: "אני חושב שערוץ 14 עושה עבודה מאוד מחורבנת ובעייתית".

כשנשאל דרוקר על-ידי עו"ד דבורין מדוע החליט לפרסם סיפור "צהוב" השיב: "אני חשבתי ואני עדיין חושב שכאשר אתה מחליש את הזיקה בין מר כהן לבין רעייתו דאז של מר שיקר, אתה לא נותן לצופה בכלל להבין את כל הסיפור. אי אפשר להבין סיפור של ראש מוסד מגיע לביתו של אדם הביתה ויושב איתו לארוחת ערב, ומספר לו לכאורה סודות מדינה, אם אתה לא מבין מה הקשר בינו לבין רעייתו. וכל ההתחמקויות של היה קשר אינטימי ביניהם, או כל מיני דברים שגם אנחנו נקטנו בהם בתחילת הפרסומים, כל מיני התחמקויות כאלה, כאשר הגענו למצב שבן אדם יושב מול מצלמה ומספר על זה, ומספר שהיה רומן והוא יודע ממנו, זה היה נשמע לנו הזוי להתחמק מזה".

כמה ימים לאחר דיון ההוכחות הציע השופט נבון לצדדים לקיים בפניו דיון נוסף, בהשתתפות באי-כוחם, על מנת לנסות ולגבש פתרון מוסכם לסיום המחלוקת בתיק. הצדדים נענו ודיון כזה יתקיים מחר (23.7).

8007-04-22