עמותת הצלחה עתרה לבית-המשפט כדי לאלץ את מפעל הפיס למסור לציבור מידע על כספים שהעביר ל"ידיעות אחרונות", ynet, קשת ורשת במסגרת התקשרויות ספציפיות עם כלי התקשורת, וכן למסור לציבור מידע מפורט על פרסומיו הגלויים והסמויים של מפעל הפיס עם כלל כלי התקשורת בישראל. את הצלחה מייצג יועצה המשפטי עו"ד אלעד מן, המשמש גם יו"ר עמותת "העין השביעית".

לפני כחצי שנה הגישה הצלחה למפעל הפיס ארבע בקשות חופש מידע. בראשונה דרשה לקבל את מסמכי ההתקשרות בין מפעל הפיס לעיתון "ידיעות אחרונות"  ואתר ynet בכל הקשור למיזם הפרסומי "המורה של המדינה". עוד ביקשה הצלחה לקבל את תקציב המיזם המפורט וכן מידע על התשלומים שבוצעו בפועל בקשר למיזם.

"פעילותו של מפעל הפיס היא פעילות ציבורית ייחודית המערבת סכומים עצומים של כספי ציבור ופעילות רגישה בתחום משחקי המזל וההימורים כמונופול חוקי", מסרה הצלחה במסגרת התכתבות עם עו"ד רז פרלשטיין מהאגף לייעוץ משפטי במפעל הפיס. "הדבר מגביר את האינטרס הציבורי בפיקוח על התנהלות מפעל הפיס וההתקשרויות השונות שהוא עורך והפרוייקטים ושיתופי הפעולה המבוצעים על ידו, במיוחד כשמדובר בפרסום לציבור ובשיתוף פעולה עם כלי תקשורת ובאמצעותם".

מפעל הפיס הכניס כ-9 מיליארד שקל בשנה החולפת, ומוציא כ-100 מיליון שקל בשנה על פרסום.

פרסום סמוי של מפעל הפיס ב"ידיעות אחרונות", 2021

פרסום סמוי של מפעל הפיס ב"ידיעות אחרונות", 2021

על רקע ההיסטוריה של "ידיעות אחרונות" ובין היתר לאור הממצאים הנחשפים במסגרת משפט המו"לים ציינה הצלחה כי קבוצת ידיעות-אחרונות היא "גוף שלכאורה קושר בין קבלת תקציבי פרסום ליחס המערכתי". כך למשל הוצגה במסגרת המשפט התכתבות בין שאול אלוביץ', בזמן שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק, לאילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" באותה עת, במסגרתה טען אלוביץ' כי ב"כלכליסט", העיתון הכלכלי מקבוצת "ידיעות אחרונות", דרשו מקבוצת בזק חבילת חסויות בסך 400 אלף שקל כדי להימנע מפרסום ביקורתי על הקבוצה. ב"כלכליסט" הכחישו את הדברים.

עוד טענה עמותת הצלחה בבקשה כי "קיים אינטרס מוגבר לחשיפת מלוא מערכת היחסים והתשלומים המבוצעים לידיעות אחרונות במסגרת הפרויקט שכן הוכח לאורך שנים שקיים קשר בין מפרסמים/ספקים/מלווים גדולים לכלי תקשורת ובין אופן הסיקור של אותם גורמים".

במפעל הפיס פנו ל"ידיעות אחרונות", שסירבו בתוקף למסור כל מידע על הכספים שקיבלו במסגרת המיזם המכונה "המורה של המדינה". כתוצאה מכך במפעל הפיס דחו את הבקשה.

"ידיעות מתנגדת בתוקף למתן זכות עיון כלשהי לעמותה (כמו גם לכל גורם אחר) בהסכמים או בנתונים מסחריים רגישים אחרים", כתבו באי-כוח "ידיעות אחרונות" עורכי-הדין חגי דורון ועידו פורת, וטענו כי חשיפת ההסכמים תחשוף "מידע מסחרי בעל ערך כלכלי" כולל "סודות מסחריים".

בתכתובת נוספת בין עו"ד פורת למפעל הפיס כתב בא-כוח ידיעות-אחרונות כי עניינה של עמותת הצלחה במידע על התשלום שהעביר מפעל הפיס ל"ידיעות אחרונות" במסגרת המיזם הפרסומי "המורה של המדינה" נובע מ"מסע הכפשות שמנהלת העמותה כנגד ידיעות אחרונות, לרבות, על גבי ובאמצעות אמצעי מדיה אחרים. [...] הניסיון לשרבב את 'משפטי האלפים' לבקשה זו הוא ניסיון ציני ופסול, נטול כל הקשר ענייני. כידוע, 'תיקי האלפים' אינם נוגעים לתוכן שיווקי".

טקס "המורה של המדינה" (מימין לשמאל): הפרסומאי מושיק תאומים, מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן, שר החינוך נפתלי בנט, הנשיא ראובן ריבלין, עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון והמשנה לעורך אלון גולדשטיין. תל-אביב, יוני 2015 (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

טקס "המורה של המדינה" (מימין לשמאל): הפרסומאי מושיק תאומים, מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן, שר החינוך נפתלי בנט, הנשיא ראובן ריבלין, עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון והמשנה לעורך אלון גולדשטיין. תל-אביב, יוני 2015 (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

עוד טען בא-כוח העיתון כי הפנייה של יועמ"ש הצלחה עו"ד מן לקבלת מידע נועדה לשרת "מסע הכפשות ארוך כנגד ידיעות אחרונות על ידי העין השביעית", וציין כי במקביל כותב עו"ד מן באתר ומשמש יו"ר העמותה הנושאת את שמו. בא-כוח ידיעות אף הפנה לשלושה פרסומים של עו"ד מן על "ידיעות אחרונות" והעומד בראשו, המו"ל הנאשם בשוחד ארנון (נוני) מוזס, שהופיעו באתר זה.

"ברור אפוא", כתב בא-כוח העיתון, "כי העניין האמיתי של הפונה בבקשת המידע נוגע לאותו ניסיון 'לדוג' מידע נוסף אודות ידיעות אחרונות, כדי לפרסם פרסומים נוספים, תוך הוצאת המידע מהקשרו, לשון המעטה".

בהצלחה מציינים בעתירה כי שקלו להתייחס "להכפשות" שנכללו בעמדת "ידיעות אחרונות" אך החליטו להימנע מכך משום שבמפעל הפיס ממילא לא ביססו את החלטתם לדחות את הבקשה על טענות אלו.

מפעל הפיס דוחה באופן גורף

בקשה שנייה הוגשה למפעל הפיס כדי לקבל מידע על הענקת פרס ספיר לשנת 2021 ועל התקשרויות של מפעל הפיס עם חברת קשת בנוגע לפרס. קשת מפעילה את ערוץ 12 והאתרים mako ו-n12. מפעל הפיס פנה לקשת שטענה כי המסמך שאותו ניתן לכאורה לחשוף כלל אינו מסמך התקשרות בינה לבין מפעל הפיס בנוגע להענקת פרס ספיר ועל כן אין מקום לגלותו. מעבר לכך התנגדה קשת מטעמים של סודות מסחריים ומקצועיים. במפעל הפיס, על כן, סירבו לחשוף דבר.

בקשה שלישית נועדה לחשוף מידע על התקשרויות בין מפעל הפיס לרשת בנוגע לשידור הגרלות הלוטו בטלוויזיה. רשת מפעילה את ערוץ 13. ברשת טענו כי החומרים כוללים פרטים עסקיים ומסחריים ועל כן התנגדו לחשיפתם. במפעל הפיס שוב לא נמסר אף פרט.

יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי, בכתבה קנויה שפורסמה במוסף סוף השבוע של "מעריב" ב-20.8.2021 (לחצו להגדלה)

יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי, בכתבה קנויה שפורסמה במוסף סוף השבוע של "מעריב", 2021

הבקשה הרביעית, הרוחבית, דרשה ממפעל הפיס לקבל מידע על כל הוצאות הפרסום בשנים 20-21 בעיתונות הכתובה (דפוס ואינטרנט), תוך פירוט לכלי תקשורת. בנוסף התבקש מפעל הפיס לספק מידע על הוצאות פרסום סמוי ("תוכן שיווקי", "כתבות ממומנות", "שיתוף בתוכן" וכדומה), שוב תוך פירוט כלי תקשורת ולפי חודשים. גם בקשה זו נדחתה באופן גורף על ידי מפעל הפיס.

בעמותת הצלחה טוענים כי מפעל הפיס לא ערך איזון בין האינטרס הציבורי בגילוי המידע לבין האינטרס בשמירה על סודות מסחריים ועל כן דורשים את התערבות בית-המשפט.

"במקרה שלפנינו קיים אינטרס מובהק וחזק שבחשיפת פעילות הרשות באמצעות המידע המבוקש ופיקוח ציבורי על פעילותה", נכתב בעתירה. "נושא רכישת תכנים שיווקיים ותדמיתיים בפרסומים ובאמצעות כלי תקשורת הוא נושא שיש בו עניין ציבורי רב ומתעוררות לגביו גם שאלות של אינטרס ציבורי וחוקיות. [...] גם לעניין תוכן שיווקי וסוגיית הגילוי הנאות במסגרתו, קיים דיון ער בכל הנוגע לפעולות הרשות ולראיה ראו גם שורת הפרסומים לגבי ההליכים הייצוגיים שהסתיימו בעניין זה לאחרונה".

5448-05-22