העיתונאי יאסר עוקבי תובע ממשטרת ישראל פיצוי בסך 70 אלף שקלים בגין חיפוש ומעצר בלתי חוקיים וכליאת שווא.
התביעה הוגשה באמצעות ארגון העיתונאים על-ידי עורכי-הדין אמיר בשה וחן ויסברג, הטוענים כי מדובר בהתנהלות תקדימית של המשטרה. "עד למקרה דנן", נטען בתביעה, "לא היה מקרה במדינת ישראל בו עיכבו ועצרו עיתונאי ישראלי, הכניסו אותו לתא מעצר תוך ביצוע חיפושים בלתי חוקיים, וזאת מחמת ביצוע עבודתו העיתונאית בלבד".
"למרבה הצער", נכתב בכתב התביעה, "מדובר בתופעה רחבה של אלימות לרבות אלימות משטרתית כלפי עיתונאים בעת ביצוע עבודתם, ואולם עד כה אף מקרה לא הגיע לשפל כמו המקרה המונח בפני בית המשפט הנכבד".
עוקבי, שעובד ברדיו נאס ובאתר כל אל-ערב, הגיע בחודש ינואר האחרון לסקר אירוע של נטיעת עצי הקרן הקיימת לישראל בנגב. לפי התביעה הוא הגיע לשטח הכינוס של כוחות המשטרה, הציג להם את תעודת העיתונאי שלו וקיבל אישור להיכנס לשטח.
כשבאזור התפתחו עימותים בין תושבי המקום לכוחות המשטרה דיווח על כך עוקבי ולפי כתב התביעה, "בעודו משדר, נדחף העיתונאי, ללא כל סיבה, בחוזקה על ידי אחד מקציני יחידת 'יואב' המשטרתית". עוקבי טוען כי היה זה נצ"מ יורי מדלובסקי.
עוקבי המשיך לדווח מהאירוע בשידור חי בעמוד הפייסבוק שלו ותוך כדי שידור הודיע לקצין המשטרה שדחף אותו כי יגיש נגדו תלונה בגין תקיפה. הקצין מדלובסקי דרש ממנו להזדהות ועוקבי אמר לו שיזדהה בפניו בתום השידור. בתגובה החליט הקצין לעכב אותו ולקחת ממנו בכוח את מכשיר הטלפון הנייד שלו. הקצין מדלובסקי ושוטר נוסף תפסו את עוקבי ולקחו אותו בכוח לניידת עם עוד שלושה שוטרים, על אף שעוקבי לא גילה התנגדות.
לפי כתב התביעה, בזמן שעוקבי נלקח לתחנת משטרת העיירות בצומת שוקת שבנגב אשתו התקשרה אליו מספר פעמים אך השוטרים מנעו ממנו לענות לה ולעדכן אותה כי הוא נעצר ונמצא בדרכו לתחנת המשטרה. בתחנת המשטרה נערך על עוקבי חיפוש גופני שבו לא נמצא דבר והוא הוכנס למעצר.
לאחר כשלוש שעות הוצא עוקבי מתא המעצר ושוטר בשם אלכס חודרוב החליט לערוך חיפוש נוסף על גופו, שגם בו לא נמצא דבר. כחמש שעות מרגע שנעצר שוחרר עוקבי מתחנת המשטרה. כעבור שבוע הגיש עוקבי תלונה למח"ש נגד מדלובסקי וחודרוב.
"הנתבעת לא חקרה את העיתונאי, לא פתחה תיק בעניינו ולא הגישה כנגדו כתב אישום, גם לא בקירוב, ולא בכדי", נכתב בכתב התביעה. "בטרם עוכב ונעצר העיתונאי ללא כל סיבה, הוא הציג בשטח את כל התעודות הנדרשות לרבות תעודת עיתונאי ותעודת זהות. מיותר לציין כי העיתונאי לא ביצע עבירה ואף לא היה יסוד לחשד שיבצע עבירה, התובע לא נקט באיזה פרובוקציה, וכל 'חטאו' הוא בעבודתו העיתונאית".
בהמשך נטען כי "הנתבעת [משטרת ישראל; א"פ] בפעולותיה רמסה את עקרון חופש העיתונות (שנגזרת מהזכות לחופש הביטוי) על ידי שימוש בכוח, עיכוב, חיפוש ומעצר שווא שלא כדין של עיתונאי בעת ביצוע עבודתו העיתונאית, וזאת לעיני כל ואף בזמן שידור חי. לא זו אף זו, הנתבעת שלא בסמכות מנעה מהעיתונאי לסקר אירוע ציבורי רחב היקף ולהביע את דעתו בנושא, וזאת תוך התעלמות בוטה ממעמדה של העיתונות כאמור לעיל כרשות הרביעית – המבקרת".
עוקבי טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין רשלנות המשטרה, הפרת חובה חקוקה, כליאת שווא, עוגמת נפש ומעצר שווא.
טרם הוגש כתב הגנה.
55027-02-22