במהלך שנת 2019 עבר מרכז הכובד של ייצוג החברה הערבית בתקשורת המרכזית אל הפריים-טיים הרדיופוני, רצועת הפרה-פריים בטלוויזיה נחלשה מאוד ובאופן כללי הייצוג של החברה הערבית בערוצים המסחריים נמוך בהרבה מאשר בשידורי תאגיד כאן, כך עולה מבדיקת סיכום השנה של מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.
כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.
העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.
בשלוש השנים הראשונות של המדד הצטיינה "לונדון את קירשנבאום", תוכנית האקטואליה היומית ששודרה בשעות הפרה-פריים בערוץ עשר. התוכנית התמקמה שנה אחר שנה בראש טבלת התוכניות, לצד תוכניות טלוויזיה מגזיניות דוגמת "אולפן שישי" או "חדשות השבוע". תוכניות הרדיו השתרכו דרך קבע מאחור, וגם המצטיינות שבהן הסתפקו במקום אי שם באמצע הטבלה.
בתחילת שנת 2019 מוזגו ערוץ עשר ורשת, ו"לונדון את קירשנבאום" ירדה מהאוויר. המרוץ למקום הראשון נפתח מחדש, אך במקום שתוכניות הטלוויזיה המגזיניות יכבשו את פסגת הטבלה, בשלוש המקומות הראשונים נמצאות שתי תוכניות רדיו יומיות, כשבמקום הראשון "רינו צרור" של גלי-צה"ל עם שיעור ייצוג של 9.2%.
זהו הישג ראוי לשבח מכמה סיבות. ראשית, זו השנה הראשונה שבה התוכנית של רינו צרור בגלי-צה"ל משודרת בשעות הפריים של הרדיו (שעות הבוקר) ונכללת במדד הייצוג. שנית, זוהי תוכנית אקטואליה יומית המשודרת ברדיו, מדיום שבו לא נהוג לשבץ יותר מדובר אחד או שניים בכל אייטם. המשמעות היא ששיעור ייצוג גבוה מלמד על עקביות והתמדה, והחלטה מודעת של מערכת התוכנית להקפיד על הייצוג של כל חלקי החברה בישראל.
בעוד שבתוכנית טלוויזיה שבועית כמו "חדשות השבוע", שהגיעה למקום השלישי, ניתן להגיע לממוצע ייצוג גבוה באמצעות כמה כתבות המוקדשות לחברה הערבית וכוללות מספר רב של דוברים כל אחת, בתוכנית כמו "רינו צרור" אין מנוס מהקפדה יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, על מתן זכות ביטוי לדוברים מהחברה הערבית בישראל.
אם לא די בכך, "רינו צרור", שעורך מירון ששון, משודרת בגלי-צה"ל. בתחנה הצבאית מדירים את החברה הערבית יותר מכל ערוץ אחר זו השנה הרביעית ברציפות (אף כי בשנת 2019 פחות מאשר בשנים קודמות). במילים אחרות, ההצלחה של "רינו צרור" אינה נובעת מתרבות ארגונית שמעודדת את כל התוכניות לשלב דוברים מהחברה הערבית.
במקום השני בטבלת התוכניות ניצבות "סדר יום" של כאן ב' ו"חדשות השבוע" של כאן 11 עם שיעור ייצוג זהה של 8.7%.
כפי שניתן לראות, כל שלוש התוכניות שבראש הטבלה משודרות בשידור הציבורי, שאינו תלוי בשיקולי רייטינג. בנוסף, המשותף ל"רינו צרור" ו"סדר יום" הוא ששתי התוכניות מצהירות על התמקדות בנושאי חברה, שאינם ניצבים בדרך כלל בראש סדר העדיפויות התקשורתי. הנתונים מלמדים כי לפחות מבחינת הגיוון, הן בהחלט מצליחות במשימה.
זאת ועוד, "סדר יום", בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד-מיטרני (ממאי 2019, עד אז ערך את התוכנית דדי מרקוביץ'), נמצאת במגמת עלייה מובהקת בשנתיים האחרונות. את 2018 סיימה עם שיעור ייצוג 3.6% בלבד. במהלך 2019 יותר מהכפילה את הנתון.
חשוב לציין לשבחה של "סדר יום" כי התוכנית מקפידה לא רק על שילוב דוברים ערבים רבים, אלא גם על שילוב דוברים ערבים לראיונות המוקדשים לתחום התמחותם, וכן על שילוב דוברות ערביות (להרחבה ראו ידיעה נפרדת).
"חדשות השבוע" של כאן 11, שהגיע לנתון ייצוג הנמוך בשברירי אחוז מזה של "סדר יום", היא תוכנית שונה במהותה משתי התוכניות האחרות שבראש הטבלה. המגזין השבועי, בהגשת ירון דקל ובעריכת אילן ליאור, אמנם משלב באופן יחסי דוברים רבים מקרב החברה הערבית בישראל, אולם במהלך שנת 2019 היו גם 17 מהדורות של "חדשות השבוע" שבהן לא הופיע אפילו דובר ערבי אחד. את הנתון הגבוה במקרה זה אפשר לזקוף לזכות מספר כתבות שהתמקדו בנעשה בחברה הערבית ואשר כללו מספר רב של דוברים כל אחת.
במילים אחרות, שיעור הייצוג הגבוה של "חדשות השבוע" נובע בין היתר מהסוגה, תוכנית טלוויזיה מגזינית.
כדי לנטרל את הפערים בין הסוגות השונות של התוכניות הנבדקות במדד הייצוג ערכה חברה יפעת מחקרי מדיה חישוב נפרד בשם "המדד המתוקנן", שלוקח בחשבון לא רק את מספר הדוברים הערבים ומספר הדוברים הכללי בכל אחת מתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בגופי השידור המרכזיים בישראל, אלא גם את מספר הדוברים הממוצע בכל אייטם בתוכנית.
כפי שניתן לראות, כאשר משקללים את הנתון הזה, "מה בוער" של גלי-צה"ל, שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי, מחליפה את "חדשות השבוע" ואילו "סדר יום" מצמצמת מאוד את הפער מ"רינו צרור".
כשמתמקדים רק בתוכניות הרדיו ניתן לראות כי אחרי "רינו צרור", "סדר יום" ו"מה בוער", ניצבים "הבוקר הזה" של כאן ב', שמגיש אריה גולן ועורך ינון סרוסי, עם 4.5%; "קלמן ליברמן" שמגישים קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן וערך איתמר דרוקמן, עם 3.7%; ו"נכון להבוקר", שמגיש ישי שנרב ועורכת הדר איזק עם 3.6%.
בשנת 2019, בהשוואה לשנת 2018, חלה עלייה דרמטית בשיעור הייצוג של החברה הערבית במהדורה המרכזית של כאן 11, "חדשות הערב". בשנת 2018 השיגה התוכנית 5.7% בלבד ואילו השנה עמד שיעור הייצוג שלה על 7.3%.
את המהדורה מגישה דוריה למפל ועורך עילי לוין, אך את מספר הדוברים הערבים הגובה יש לזקוף גם לזכות הפינה "קול איסראיל" של העיתונאי ערן זינגר. מאז תחילת 2018 בוחן זינגר כמעט מדי שבוע פן אחר בחברה הערבית בישראל, ומציג אותו בפני צופי "חדשות הערב". הפינה שלו ייחודית בנוף הטלוויזיוני הישראלי, ובוודאי בין מהדורות החדשות המרכזיות.
מהדורת חדשות 13 שמרה על כוחה וירדה בעשירית האחוז בלבד לכדי 5.3% (בשנה שעברה היא שודרה בערוץ עשר), אך מהדורת חדשות 12, שמגישה יונית לוי ועורכים גיא סודרי ויניב הלפגוט, ירדה בשיעור ניכר, מ-4.3% בשנת 2018 ל-3.7% בלבד בשנת 2019. למרבה הצער, זו גם המהדורה הנצפית ביותר בישראל. בישראל במהלך 2019, ככל שמהדורת החדשות יותר פופולרית, כך קטן הסיכוי שעורכיה יחשפו את הצופים לדובר ערבי.
הנפילה הגדולה ביותר השנה נרשמה בקטגוריית שידורי הפרה-פריים בטלוויזיה. עם ירידתה מהאוויר של "לונדון את קירשנבאום" הפכה הרצועה לדלת דוברים מהחברה הערבית. "קלמן וסג"ל" של כאן 11, שמגישים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל ועורך נתנאל בן-שושן, אמנם מובילה בפער ניכר על כל היתר, אך גם היא מגיעה בסך הכל לשיעור ייצוג נמוך של 3.9%.
"חמש עם רפי רשף", בעריכת דניאל בשך, מגיעה לתחתית הקטגוריה ומגרדת גם את תחתית הטבלה המלאה עם שיעור ייצוג של אחוז אחד בלבד. מתוך כ-2,500 דוברים שהופיעו ב"חמש עם רפי רשף" לאורך שנת 2019, רק 26 היו ערבים. "שש עם אמנון לוי", בעריכת אוהד כהן, תפסה את מקומה של "לונדון את קירשנבאום" בלוח השידורים. את הרייטינג התוכנית שיפרה רק באופן זניח, אך שיעור הייצוג של החברה הערבית צנח לכדי 2.1% (לעומת 12.9% של "לונדון את קירשנבאום" בשנת 2018).
* * *
פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה