והרי לוח השידורים בערוץ "ספורט 5 פלוס" בשבת ה- 28.9.02: בצהריים, שידור ישיר של המשחק בין לידס לארסנל. אחר-הצהריים, משחק נוסף בשידור ישיר מן הליגה האנגלית. והפעם, מנצ’סטר-סיטי, שבה משחק הישראלי אייל ברקוביץ’, מול ליברפול. ובערב, שידור מוקלט של המשחק בין השדים האדומים, מנצ’סטר-יונייטד, לבין הקבוצה הלונדונית צ’רלטון. יום מעייף.
ובמקביל, בערוץ "ספורט 5" הוותיק יותר, ניתן היה לצפות במקבץ השידורים "האיכותי" הבא: כדורעף מהליגה העולמית; טריאתלון חורשים; התעמלות; מסע ג’יפים בנגב וכן לקט מתוך מגזין אולימפי ישראלי. אגב, שלושת האחרונים שודרו בשידור חוזר.
עלייתו לאוויר של "ספורט 5 פלוס", תמורת תשלום נוסף שנגבה מהצופים, הותנתה על-ידי מועצת שידורי הטלוויזיה בכבלים ובלוויין בקבלת ההבטחה, ששידוריו של הערוץ החדש לא יפגמו בכמותם ובאיכותם של השידורים ב"ספורט 5" (כאן המקום לציין ש"ספורט 5" ו"ספורט 5 פלוס" מוחזקים בידי אותם הבעלים).
ההבטחה ניתנה. מועצת הכבלים בלעה את הפתיון. העובדה המדהימה היא שכל חובבי הספורט ידעו מה הולך להתרחש. היה אפילו ניסיון, כושל כמובן, לארגן חרם צרכנים נגד הערוץ החדש. "הזליגה" של שידורי הספורט האטרקטיביים מ"ספורט 5" ל"ספורט 5 פלוס" היתה צפויה. בתוך שנה קוצרה, ואחר-כך הופסקה לתקופה ארוכה, מהדורת "חדשות הספורט" ב"ספורט 5". המהדורה המורחבת הועברה ל"ספורט 5 פלוס"; הופסקו שידורי הכדורגל מליגת העל ומהליגה הלאומית בכדורגל, וכן תוכנית סיכום המחזור שידורי משחקי קבוצות הכדורגל הישראליות באירופה הועברו גם הם ל"ספורט 5 פלוס", והרשימה עוד ארוכה.
הזלזול ניכר גם באיכות השידורים, רכיבו השני של הרישיון. כך לדוגמה, שידורי הספורט בערוץ 5 מלווים בקריינות של שדרים בכירים פחות כנדב יעקבי ורון ברבש, ואילו את שידורי הספורט בערוץ החדש משדרים השדרים הבכירים, רמי וייץ ויורם ארבל.
לכאורה, הטענות צריכות להיות מופנות כלפי מועצת הכבלים. כרגולטור, עליה לשמור על איזון עדין בין בעלי אינטרסים מנוגדים. מצד אחד, לשמור שהצרכן לא ייפגע ולא ישלם את אותו המחיר תמורת סחורה מועטה ופגומה. מצד שני, לאפשר לספקי התוכן השונים ולחברות הכבלים והלוויין לממש את זכות הקניין שלהם על-ידי גביית מחיר נוסף תמורת סחורה נוספת. אבל, כמו גופי רגולציה אחרים, גם גוף זה נכשל (בייחוד כאשר העומדת בראש המועצה, עו"ד דורית ענבר, העידה על עצמה שאינה מבינה דבר בשידורי ספורט).
למעשה, חברות הכבלים, הלוויין וספקי התוכן ניצלו בצורה צינית את הרישיון שהוענק להן, והן המושא העיקרי שאליו צריכות להיות מוסבות הטענות. הן ידעו שמועצת הכבלים לא תוכל לפקח עליהן כיאות, וחמור מזה, הן ידעו שקהל חובבי הספורט הוא למעשה קהל שבוי, שירכוש, כמעט בכל מחיר, את שידורי הספורט שיציעו לו. זו גם הסיבה שערוץ הספורט החדש הוא הערוץ היקר ביותר לרכישה, וזו גם הסיבה שלא ניתן לרוכשו במסגרת השידורים האנאלוגיים. צופה הרוצה לרוכשו חייב לערוך שדרוג כפוי, וכמובן יקר, למערכת השידורים הדיגיטלית.
ערוץ הספורט החדש הוקם בעקבות קשיים כלכליים שהערוץ הישן נקלע אליהם. מעניין מה יקרה אם הערוץ החדש לא יצליח לאזן את הגירעון הכספי? סביר להניח שיעלה לאוויר, בתשלום כמובן, "ערוץ ספורט 5 פלוס פלוס".
גיליון 41, נובמבר 2002