"לתאגידים מסחריים אין שליחות ציבורית והם לא גופים ערכיים. זה להלביש נמר בעור של כבש. הם נועדו לרווח ולייצור מוצרים לשגשוג. כשהם מתחילים לשלוט בשיח הציבורי לא דרך הפרסומות המזוהות, זו בעיה". את הדברים הללו אמרה חוקרת התקשורת ענת באלינט בכנס בנושא תוכן שיווקי של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל, שנערך ב-19.5.15. בכנס השתתפו הבמאי והתסריטאי רני בלייר; סמנכ"לית בקבוצת אדלר-חומסקי, גל יעקב; משנה למנכ"ל מאקו אלדד ויינברגר; והדוגמנית והשחקנית נטלי דדון. הנחה אותו ד"ר דן ערב, ראש מסלול פרסום ותקשורת שכנועית בבית-הספר.

"המצב היום הלכה למעשה הוא שכל שעות הפרה-פריים ממוסחרות לעייפה – ויש שם מרואיינים ואסטרולוגים בתשלום, דילים על דילים של כסף גדול", אמרה עוד באלינט. "השאלה היא מה מניע את גלגלי השיח. מי קובע את סדר היום הציבורי. האם הכסף מניע את מה שנדבר עליו. חשוב שהתקשורת תמשיך להיות מרחב ציבורי חופשי, והמסחור שלה מזיק לנו, כצרכני תקשורת וכאזרחים".

ענת באלינט ורני בלייר בכנס במכללה למינהל (צילום מסך)

"לאף יוצר אין בעיה עם פרסום סמוי. הסכנה היא הרבה יותר מהותית", אמר בלייר. "נסו לעשות סרט על צה"ל ולהשתמש בטנקים. בסדרות כמו 'טירונות' הרמטכ"ל הגיע לאשר בעריכה. קרן אביחי משקיעה המון כסף בטלוויזיה הישראלית: אני לא ראיתי בסדרות שבמימונה אף הומוסקסואל, לסבית או טרנסג'נדר. [...] אם גופים גדולים או שרת התרבות אומרת: 'אני לא אתן שהיצירה והתרבות הישראלית תפגע בלאומיות הישראלית', היא אומרת דבר מאוד ברור, היא הולכת להיות סוג של פטרון ליצירה והיא תחליט מה טוב לנו ומה לא טוב לנו. אז אם אנחנו נתחיל בבקבוק קולה [שמופיע על המסך כחלק מעסקת תוכן שיווקי], אנחנו נגמור שמה. הסכנה היא כל הזמן וכל הזמן מסביבנו. יש דברים שערוצים מסחריים לא ישדרו בחיים".

בהמשך יצא בלייר נגד גופים שהוא אינו יכול להיות מועסק בהם: "אני לא יוצר בארץ כבר ארבע שנים, וזה לא בגלל שהיצירה הפסיקה. אני באופן אישי חטפתי בראש מבעלי ההון. בהוט אני כבר לא יכול לעשות שום דבר בגלל נוני מוזס, וברשת שולט עידן עופר, אין מצב שאני אעשה שם פרויקט".