ענת קם אינה מעוניינת בהליך גישור עם "הארץ", כך הודיעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו מי שהיתה המקור לידיעות של כתב העיתון אורי בלאו, התגלתה בעקבות חקירת שב"כ ונידונה למאסר. קם, שהגישה תביעה בסך 2.6 מיליון שקל נגד "הארץ", טענה בתביעתה כי ב"הארץ" התרשלו והביאו לחשיפתה כמקור. ב"הארץ" טענו מנגד כי לא נפל כל פגם בהתנהלותם.

השופטת הורתה ל"הארץ" להעביר לקם מסמכים הקשורים להתנהלותם מול הצנזורה הצבאית בכל הנוגע לפרסומים של בלאו שהתבססו על מסמכי קם, למעט מסמכים שהם עצמם חסויים מטעמי צנזורה

בשני דיונים מוקדמים שהתנהלו עד כה בתיק רמזה השופטת ענת ברון כי מוטב לצדדים לגשת לגישור ולהימנע מלנהל את המשפט. "אולי דווקא העניין שיש בתיק הזה צריך להביא אתכם לאיזה שהן הסכמות", העירה השופטת ברון בדיון הראשון שנערך בתחילת השנה. "אולי דווקא משום שהליך גישור לא מדבר, לעומת הליך שמתנהל בבית-משפט", הוסיפה בדיון השני שנערך לפני כשלושה חודשים, "אני חושבת שצריך לשקול בחיוב את הנושא הזה כאן".

למרות הפצרות אלה הודיע עו"ד אילן בומבך, בא-כוחה של קם, לבית-המשפט כי "לאחר שקילת הדבר, היא [קם] אינה מעוניינת בהליך גישור עם הנתבעים". על רקע הודעה זו התכנסו הצדדים בשבוע שעבר לדיון מקדמי נוסף בבית-המשפט.

"אנחנו היינו מוכנים לגישור", הבהירה עו"ד טל ליבליך, באת-כוחו של "הארץ". "אנחנו הסכמנו, הם נתנו לנו כתף קרה". "למה לא גישור?", שאלה השופטת ברון את עו"ד בומבך, וזה השיב: "דיברתי עם מרשתי, היא שקלה, חשבה, בדקה והחליטה שהיא נותנת אמון מלא בבית-המשפט". השופטת ברון לא ויתרה. "למה היא [התובעת] לא נמצאת כאן?", שאלה את עו"ד בומבך. "אם אדוני אומר שמרשתו שקלה וחשבה, אז צריך לפחות לתת הזדמנות לבית-המשפט וגם לתובעת, כשהיא יושבת באולם, לשמוע את הדברים ואת רוח הדברים". בהמשך הוסיפה השופטת: "אני חושבת שאילו מרשתך היתה כאן באולם, יכול להיות שאפשר היה להסביר לה את היתרונות של הגישור".

עו"ד בומבך שב והבהיר כי קם "עשתה בדיקה לגבי כל המוסד הזה של הגישור והחליטה חד-משמעית שהיא לא רוצה גישור", אולם השופטת ברון קבעה בהחלטתה כי על קם יהיה להתייצב בעצמה לדיון הבא, כדי שתוכל לשמוע באוזניה את יתרונות הגישור במקרה שלה על פני ניהול המשפט. "לא צריך לחכות עד הישיבה הבאה בהקשר זה, תבואו בדברים עם התובעת", אמרה השופטת לעו"ד בומבך ועמיתו עו"ד יריב רונן. "כדאי לנצל את הזמן ונדמה לי שיש סיכוי".

השופטת ענת ברון (צילום: דוברות בתי-המשפט)

נוסף לסוגיות הגישור החליטה השופטת במהלך הדיון לקבל באופן חלקי בקשות שהגישו עורכי-הדין בומבך ורונן. בין היתר הורתה השופטת ברון ל"הארץ" להעביר לקם מסמכים הקשורים להתנהלותם מול הצנזורה הצבאית בכל הנוגע לפרסומים של בלאו שהתבססו על מסמכי קם, למעט מסמכים שהם עצמם חסויים מטעמי צנזורה. השופטת ברון הורתה לבלאו עצמו להעביר, אם יש ברשותו, העתק מכתבה שפירסם בשנת 2002 במקומון "כל העיר" על אירוע בעזה שבו נהרגו חמישה ילדים פלסטינים. בעקבות פרסום זה, יש לציין, נידונה חיילת ל-35 ימי מחבוש בפועל באשמה שהדליפה לבלאו מסמכים מסווגים.

כמו כן קיבלה השופטת ברון את בקשת באי-כוחה של קם ביחס לתשובות בלתי מספקות של הנתבעים במענה לשאלונים שקיבלו מטעם התובעת. השופטת הורתה לנתבעים להשיב על השאלה מי היה ממונה על בלאו בעיתון "הארץ", ולבלאו עצמו הורתה לפרט מה היו המועדים שבהם התקיים קשר בינו לבין קם בין תקופת פרסום הידיעות שהתבססו על המסמכים ועד למועד חקירתה של קם על-ידי השב"כ.

6373-04-13