מחטופים לנעדרים

מתחילתו, חלקו החדשותי של הדיווח בתקשורת הישראלית על מה שמותג כאירוע "חטיפת הנערים" (תיאור שהשתמשנו בו גם באתר "העין השביעית") הוכוון והוסדר כמעט כולו על-ידי דובר צה"ל וכמובן הצנזורה. הכתבים והפרשנים הרלבנטיים היו חשופים דרך קבע ליותר חומר ממה שפירסמו, ורובם התמסרו, כל הזמן או רובו, לשמש צינור חלול למסרים הרשמיים – עד לרמת הלך הרוח המבוקש על-ידי הרשויות. "הארץ" הוביל, כרגיל, בניסיון לספק לקוראיו גרסה אלטרנטיבית או לפחות להציג את הגרסה השלטונית כגרסה בלבד, אולם גם הוא היה כבול באמצעים החוקיים של צווי איסור הפרסום והצנזורה הצבאית.

"הארץ" היה גם הראשון או לפחות הבולט בדיווחים כי המבצע הצבאי שגררה החטיפה עומד להסתיים. שלשום, כשהטבלואידים דיבררו את מסרי מערכת הביטחון על מלחמה בשלוש חזיתות (אחת מהן ביהודה ושומרון), הכותרת הראשית של "הארץ" היתה "במערכת הביטחון מתגבשת ההערכה: המבצע הנרחב בשטחים על סף מיצוי". אתמול, כך נראה, החליטו גם בדוברות צה"ל כי הגיעה העת לשינוי מסר, והטבלואידים מיישרים היום קו: "החיפושים בשטח מיצו את עצמם", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". "המבצע נגד חמאס הסתיים", נכתב בשער "ידיעות אחרונות".

ב"ישראל היום" עוטפים את המסר בפוך התלהמות אופייני, עם הכותרת הנפלאה הבאה: "שר הביטחון על צמצום מבצע 'שובו אחים': 'אנחנו ממשיכים באותו מאמץ'" – שיחדש שיכול להתקיים, כך נדמה, רק בפלנטה של "ישראל היום".

"כמעט שבועיים לאחר חטיפת הנערים בגוש-עציון, מתחיל הרמטכ"ל בני גנץ להוריד בהדרגה את רף הציפיות הציבורי באשר לתוצאות מבצע 'שובו אחים'", כותב עמוס הראל היום ב"הארץ". "'ככל שחולף הזמן, החשש לחייהם גובר', אמר אתמול גנץ למיקרופונים ולמצלמות סמוך לאזור שבו מתקיימות הסריקות בחברון". גם על שער "מעריב" נכתב בהפניה לטור של אור הלר: "מכינים את העם לבשורה הקשה?". בעיתון, שזיגזג בין המסרים באופן רשלני למדי בכותרות הראשיות עצמן בימים האחרונים, סבלו אתמול מסוג של פליטה מוקדמת.

חלקו האחר של הדיווח, שעמד תדיר בראש סדר היום העיתונאי, הומחז ותוסרט על-ידי המנגנון שנוצר סביב משפחות הנערים. הוא מזכיר את מה שכונה בזמנו – גם באתר זה – "פסטיבל גלעד שליט", ותופס גם היום את הכותרות הראשיות ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום". "רק לחבק אותם שוב", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום" מתחת למלים "אמהות הנערים החטופים בקריאה נואשת לאו"ם: התערבו כדי לשחררם" ותצלום של האמהות מחזיקות את תמונות בניהן. תמונה כמעט זהה היא התמונה הראשית גם על שער "ידיעות אחרונות", מעל לכותרת הראשית "מול כל העולם".

טורי הפרשנות, של נח קליגר ב"ידיעות" ושל בועז ביסמוט ב"ישראל היום", הם שחזור של המערכונים המפורסמים של "החמישייה הקאמרית", "haven't the jewish people suffered enough". הם חסרים כל מודעות עצמית, ובכל זאת, עבור הקורא המודע, הם תזכורת כי מאחורי ההתמסרות לקמפיין של אמהותיהם של נפתלי פרנקל, אלעד יפרח וגיל-עד שאער, כמו מאחורי ההתמסרות לזה של הוריו של גלעד שליט, כמו גם מאחורי הוויתור על ערכים עיתונאיים לטובת קמפיינים של עמותות צדקה, למשל – עומד פעמים רבות אינטרס אחר, ציני, שאין לו דבר עם טובת העניין.

כתף קרה, כתף חמה

במוסף היומי של "מעריב" מקדישים כתבה (ג'קי חוגי) ל"אחר": "אחרי שהביע אמפתיה כלפי הנערים החטופים והתחייב לשיתוף פעולה עם ישראל, נדמה שכל העולם כועס על אבו-מאזן. בחמאס מכנים אותו פושע, חנין זועבי קוראת לו בוגד, ברשתות החברתיות מופצות תמונות שמציגות אותו כמשת"פ נלעג, וירושלים ממשיכה להפנות לו כתף קרה". בעמ' 3 של העיתון דווקא נכתב כי "נתניהו שוב שיבח את הגינוי של אבו-מאזן" – ידיעה המדווחת היום בכל העיתונים.

פינת הטוקבק

הערות לשער "הארץ" בדף הפייסבוק של העיתון

הערות לשער "הארץ" בדף הפייסבוק של העיתון

חדשות האלפיון העליון

כל העיתונים הכלכליים מדווחים היום כי הוחלט להגיש כתב אישום נגד נוחי דנקנר בגין הרצת מניות (ב"מעריב" חסר הדסק הכלכלי מושתלת בעמודי הכלכלה השאובים מ"גלובס" ידיעה של יהודה שרוני, כתב הבית של דנקנר כשהנ"ל שלט בעיתון, תחת הכותרת "פרקליטי דנקנר: 'חפותו תוכח'"). כל העיתונים הכלכליים מדווחים כי יו"ר דיסקונט יוסי בכר החליט לוותר על בונוס המיליונים שמעסיקיו ביקשו להעניק לו למרות ביצועיו הכושלים.

יוסי בכר, 2004 (צילום: יוסי זמיר)

יוסי בכר, 2004 (צילום: יוסי זמיר)

"יו"ר דיסקונט יוסי בכר נסוג מקבלת בונוס לא מוסרי. משפחת שנידמן, בעלת השליטה בקבוצת ביטוח-ישיר, הצהירה שהיא מאמינה שעם תקרת שכר של 3.5 מיליון שקל, היא תצליח להביא מנכ"ל טוב וגם לשלם לו סכום סביר. כל אחד משני האירועים בנפרד אולי לא מרשים במיוחד, אך המשמעות המצרפית שלהם אינה מבוטלת", כותב גולן פרידנפלד ב"כלכליסט". "שני גופים פיננסיים מיהרו למצמץ בקרב על נורמות השכר. לראשונה מאז סימן משרד האוצר את גבולות המשחק הראויים בעיניו, נדחקו אלה להתכנס לנורמה החדשה של שכר הבכירים במגזר הפיננסי".

עוד ב"כלכליסט": גיל קליאן מדווח כי בני משפחת אברבוך, השולטים ב-72.6% ממניות חברת האחזקות אברבוך, יקצצו 30% משכר בני המשפחה המועסקים בחברה. "הנימוק לקיצוץ: 'הגישה הכללית בארץ לשכר בכירים'".

חדשות מעמד הביניים

"האיגוח – הכוכב הגדול של משבר הסאב-פריים – מגיע לישראל", נכתב בכותרת משנה לכתבה של תומר ורון ב"כלכליסט". "ועדה בין-משרדית תגיש בימים הקרובים דו"ח ביניים שייתן את האות לאיגוח אשראים ארוכים ומסחר בסיכונים, תהליך שיאפשר לבנקים לעטוף משכנתאות בסיכונים כאלו ואחרים תחת אגרת חוב שסופה להימכר למוסדיים ומהם לתיקי הפנסיה של החוסכים". כותרת טור הפרשנות של אתי אפללו היא "סיכון מוסרי תמיד יתממש".

"אם קונים פחות דירות, איך זה שלוקחים יותר משכנתאות?", נכתב בכותרת הראשית של העיתון (עינת פז פרנקל ותומר ורון). "לפי נתוני האוצר", נכתב בכותרת המשנה, "באפריל התרחשה צניחה של 25% במספר הדירות שנרכשו בהשוואה למרץ, ובמאי צלילה חדה נוספת. אלא שהנתונים הללו סותרים את העלייה המתמשכת בהיקף המשכנתאות שהציבור נוטל, שצפוי להסתכם החודש ב-4.4 מיליארד שקל. גם המחירים אינם נבלמים, ומדד מחירי הדירות עלה באפריל ב-0.7%". הכותרת מסתיימת בציטוט של "גורם באוצר": "ייתכן שנוטלי המשכנתאות הם משפרי דיור ומשקיעים, ולא זוגות צעירים".

גם ב"גלובס" מתפרסמת ידיעה (עירית אבישר) תחת הכותרת "לא מתרגשים מתוכנית 0% מע"מ של לפיד: בחודש יוני נלקחו משכנתאות בהיקף של 4.4 מיליארד שקל". עוד ב"גלובס": אדריאן פילוט כותב על הסקר החברתי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "47% לא מרוצים ממצבם הכלכלי; 40% צופים שיפור; כ-40% לא גומרים את החודש".

החברה האזרחית

"כך נכשלת המדינה בטיפול בעלייה הרוסית" היא הכותרת הבומבסטית למדי של "24 שעות", מוסף "ידיעות אחרונות". "מצד אחד: יותר ממאה אלף עולים מחבר-העמים רוצים להרגיש ישראלים, אבל הרבנות לא מכירה ביהדותם למרות שהם יהודים על-פי ההלכה. מצד שני: המדינה לא מנסה לקרב אליה עשרות אלפי עולים אחרים שמגדירים את עצמם כרוסים ומתבדלים מהחברה. מחקר חדש ומקיף על העלייה מברית-המועצות חושף מגמות שעלולות להתפוצץ לנו בפנים", נכתב בכותרת המשנה לכתבה של יהודה שוחט ועקיבא נוביק.

"במחקר שמתפרסם כאן לראשונה", כותבים השניים, "חושף המדען הראשי של משרד העלייה והקליטה, ד"ר ולדימיר (זאב) חנין, טענה מרתקת: מתוך 330 אלף חסרי הדת, לפחות שליש הם יהודים לכל דבר, אך המדינה אינה מכירה בהם ודורשת מהם לעבור גיור כדי להשתייך רשמית לעם היהודי". בהמשך מייחסים השניים את הנתון הזה ואחרים ל"חוקרי מכון שורשים של ארגון רבני-צהר, בשיתוף בית מורשה בירושלים, מכון הארי טריבוגוף ומשרד הקליטה", המסייע לישראלים הנאבקים ברבנות על הכרה ביהדותם. הכתבה נחתמת במונולוג של יו"ר ועדת הקליטה, ח"כ יואל רזבוזוב מיש-עתיד, הקורא לקדם את הנישואים האזרחיים ("חוק ברית הזוגיות") בישראל.

ובינתיים, בחיפה

"מדוע לא שמעתם על הזיהום במפרץ חיפה?", שאלו שלשום בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10, ושואלים כבר חודשים פעילים ותושבים מן האזור ברחבי הרשתות החברתיות. "במשך כשבועיים התחוללה שריפה באזור סילוק פסולת הסמוך לבתי-הזיקוק במפרץ חיפה. בעוד ארגוני הסביבה מעריכים כי אירעה שם דליפה של חומרים מסוכנים, והאזור כולו נבהל מה'לפיד' הענק שבער מתוך אחת הארובות, קובלים הארגונים על כך שאין להם נתונים – ושמישהו מנסה להשתיק את הנושא כולו".

חיפה (צילום: שי לוי)

חיפה (צילום: שי לוי)

שלשום התקיימה במפרץ הפגנה במחאה על זיהום האוויר. לפי ynet, השתתפו בה כ-300 איש, ולפי הדיווחים ברשתות החברתיות, היא נתקלה בתגובה משטרתית ברוטלית והסתיימה במעצרים. לא מצאתי על כך דיווחים בעמודי החדשות של העיתונים אתמול והיום. יוצא דופן הוא עיתון "הארץ", הממשיך לעקוב אחר השריפות האומרות דרשני במפעלים במפרץ. אתמול דיווחו צפריר רינת ואלי אשכנזי כי "במתחם בתי-הזיקוק של קבוצת בז"ן בחיפה נערך באחרונה תחקיר שיישום מסקנותיו אמור למנוע תקלות כזו שאירעה לפני שלושה חודשים באחד התנורים הגדולים במקום. אולם, על ממצאי התחקיר אי-אפשר ללמוד באופן מלא, משום שאנשי בתי-הזיקוק טוענים שאין הם יכולים לחשוף אותו בגלל החשש לפגיעה בסודות מסחריים".

עושים לביתם

ב"ידיעות אחרונות" אולי לא עוקבים באדיקות אחרי מחאות סביבתיות בצפון, אבל יש נושאים שבעיתון מקפידים לעדכן בכל התפתחות בעניינם: עמ' 30 מוקדש היום לשתי ידיעות מעקב בנושאים שברומו של עולם (עולם שיתופי הפעולה המסחריים, כמובן). העיתון ממשיך בעבודת הקודש של דיווח מדוקדק על אודות "נבחרת הדגלנים של קוקה-קולה" במונדיאל בברזיל. החברה המרכזית למשקאות, יצרנית קוקה-קולה, היא אחת מנותנות החסות לסיקור המונדיאל בעיתון. כן, לסיקור העיתונאי ב"ידיעות אחרונות" יש נותני חסות, רשמית. האם החסות שפורשת החברה על העיתון כוללת גם אייטמים מפרגנים המוצגים כידיעות עיתונאיות? אולי. אי-אפשר לפסול את האפשרות שעורך "ידיעות אחרונות" רון ירון סבור שמדובר במידע חשוב ומעניין.

פרסום למופע של גולן וחדד באתר האינטרנט של המחלקה המסחרית של "ידיעות אחרונות"

פרסום למופע של גולן וחדד באתר האינטרנט של המחלקה המסחרית של "ידיעות אחרונות"

נבחרת הדגלנים של קוקה-קולה תופסת את חלקו התחתון של הדף. חלקו העליון מוקדש לידיעה על מופע של הזמרים אייל גולן, ניקוס ורטיס ושרית חדד, שהתקיים אתמול בתל-אביב. חתומה עליה כתבת הפלילים הוותיקה שוש מולא. האייטם המחניף ("קרעו את בלומפילד", "קהל האלפים יצא מגדרו", "העיפו את הקהל" וכן הלאה) מגיע אחרי סדרת ידיעות מקדימות על אודות המופע, ומסתיים בשורה "הערב יתקיים מופע נוסף של השלושה בבלומפילד". בידיעה, בעמודי החדשות של העיתון, לא מוזכר כי המופע הוא בשיתוף מסחרי עם העיתון.

שוק הספרים

"סטימצקי תתקשה לעמוד בתשלומים לנושיה, שחוששים שהעסקה המתהווה תתפוצץ להם בפנים בעוד 3 חודשים", נכתב בכותרת הגג לדיווח של יניב מגל ב"גלובס" על עסקת הרכש של יפית גרינברג ("ג. יפית").

ענייני תקשורת

"האם לערוץ 10 יש סיכוי להציל את עצמו באמצעות הפיכתו לערוץ תוכן איכותי?", שואלת כותרת כתבה של לי-אור אברבך ב"גלובס". "היוזמה של אנשי הערוץ להקמת ערוץ אלטרנטיבי לערוץ 2 צפויה להיתקל בהתנגדות של גורמים בענף, בהם קשת, רשת והרגולטור", נכתב בכותרת המשנה.

בכותרת המשנה לידיעה של מיטל יסעור-בית-אור, כתבת "ישראל היום" לענייני בריאות, כתב העורך כי שרת הבריאות יעל גרמן הדיחה את דירקטוריון קופת-החולים מאוחדת ב-2010. למעשה, ב-2010 שר הבריאות היה בנימין נתניהו – עובדה שהיה אפשר לחשוב שדווקא ב"ישראל היום" יזכרו היטב. ב-2010 הוגש דו"ח מבקר המדינה בעניין מאוחדת, ואילו גרמן הדיחה את הדירקטוריון רק לפני שלושה חודשים – כפי שנכתב בידיעה עצמה, שהעורך כנראה לא טרח לקרוא בעיון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בטקס של הארגון תגלית, 24.6.14 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בטקס של הארגון תגלית, 24.6.14 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

"ישראל היום" מפרסם ידיעת חנופה תורנית לבעלים, שלדון ומרים אדלסון. והפעם – לתגלית, גוף המממן ביקור של בני נוער אמריקאים ממוצא יהודי בישראל, שאדלסון הוא מממנו העיקרי. האירוניה הנלעגת שבציטוט משפט כמו "ישראל היא הבית, הבית הבטוח שלכם" מפיה של מרים אדלסון, המתגוררת בחו"ל ונשואה לאזרח אמריקאי – נעלמה כנראה מעורכי העיתון.