פשיטת רגל מקצועית

העיתון הגרוע ביותר שיוצא הבוקר לאור במדינת ישראל הוא "ידיעות אחרונות". "גרוע" במובן הפשוט של המלה. עיתון שאינו עושה את תפקידו הבסיסי ביותר – לדווח על האירועים החשובים והמשפיעים שמתרחשים באזור: נער מת במהלך סוף-השבוע מירי כוחות צה"ל, אבל ב"ידיעות אחרונות" אין על כך דיווח של ממש.

גם עיתונאים-רמטכ"לים, כמו פרשן ערוץ 2 רוני דניאל, שהכריז בסוף-השבוע כי "זה מבצע שלא צריך להיפסק אף פעם", יודו כי הרג פלסטינים מירי כוחות צה"ל במהלך מבצע צבאי רחב היקף הוא אירוע שעלולות להיות לו השלכות על המשך המבצע. אירוע שמן הראוי לקחת בחשבון, לפחות לדעת עליו, כשחושבים על המשך המבצע. בלי להיכנס לשאלה אם ההרג היה מוצדק או לא, אם ההרוג היה "בן-מוות" או תמים, ברור שמדובר במעשה עם פוטנציאל נפיץ.

די היה לצפות בסוף-השבוע בכתבות של העיתונאים הישראלים שהוטמעו ביחידות צה"ל ולשמוע פעם אחר פעם את המפקדים מדגישים כמה החיילים מקפידים שלא לקטול פלסטינים, פן תסלים ההתנגדות למבצע, כדי להבין את החשיבות שמייחסים בדרגים הגבוהים של הצבא למזעור האבידות בנפש גם בצד השני. ובכל זאת, למרות כל המאמצים של חיילי צה"ל להימנע מכך, נראה שפלסטיני מת במהלך סוף-השבוע מירי כוחות הצבא.

הרמטכ"ל בני גנץ משוחח עם חיילים ליד חברון, 21.6.14 (צילום: דובר צה"ל)

בשער "ידיעות אחרונות" לא נכתבת על כך כמובן מלה. גם לא בכותרת הידיעה החדשותית המרכזית שבכפולה הפותחת (יוסי יהושוע) או בכותרת הגג או בכותרת המשנה או בכיתובי התצלומים שנלווים לה. או בפסקה הפותחת שלה. אולם מידע זה נעדר גם מיתר הפסקאות בידיעה. דיווח על מות נער פלסטיני מירי כוחות צה"ל פשוט אינו קיים בידיעה מאת יהושוע על ההתפתחויות האחרונות במבצע "שובו אחים". הדחקה בהתגלמותה.

רק מי שיקרא בעיון את טור הפרשנות של אלכס פישמן, המתפרסם בעמ' 2 של העיתון, רק מי שיגיע לאמצע הפסקה הרביעית של הטור, ייתקל בשש המלים "שלושה אנשים כבר נהרגו במהלך הפגנות" כשהן חבויות באמצע משפט המתאר את הלחצים על כוחות חמאס בעזה לפעול נגד ישראל. מי? מתי? איך? לא ברור.

רשימה נוספת על המבצע, המתפרסמת בעמ' 4 של העיתון, אינה כוללת גם היא דיווח על מות פלסטינים מירי כוחות צה"ל. כך גם הידיעה בעמ' 6, שעליה חתומים שבעה מכתבי העיתון. בתחתית העמוד האחרון בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" שמוקדש למבצע "שובו אחים", עמ' 8 מ-32 עמודים, מתפרסמת ידיעה ולפיה אבו-מאזן נתון לביקורת בישראל על אף שגינה את החטיפה. באמצע הידיעה נכתב על שיחה בין אבו-מאזן ליו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג ונכתב בין היתר כי המנהיג הפלסטיני "ציין כי שלושה נערים פלסטינים נהרגו בימים האחרונים בעימותים עם צה"ל". שוב מתחבא מידע זה בלב הידיעה בלי לקבל דגש בפסקה הפותחת, בכותרת המשנה או בכיתוב התצלום.

קשה להאמין שיותר מקמצוץ קוראי "ידיעות אחרונות" יפגשו הבוקר במידע על מות הפלסטינים. נכון, רוב מוחלט שלהם בוודאי אינו רוצה לדעת על מותם של נערים פלסטינים מירי כוחות צה"ל, אולם זו אינה סיבה טובה דיה להצניע את המידע עד כדי העלמתו. עיתון שבכל זאת בוחר להצניע ולהעלים ידיעות על מות נערים פלסטינים מירי כוחות צה"ל בעיצומו של מבצע צבאי רחב היקף הוא עיתון שנמצא בפשיטת רגל מקצועית. האחראי הישיר לכך הוא אדם אחד – שמו רון ירון והוא עורך "ידיעות אחרונות".

אין מה לגנות

"ישראל היום" מספק קרב נאה ל"ידיעות אחרונות" בתחרות על תואר כלי התקשורת העלוב ביותר בישראל, אך מפסיד ממש על קו הסיום. קריאה מוקפדת בגליון "ישראל היום" מהבוקר מגלה תמונת מצב דומה להפליא, למעט פסקה אחת קצרה, שישית מתוך שבע, בידיעה מאת לילך שובל ושלמה צזנה, המתפרסמת בכפולה הפותחת של העיתון ומצילה את כבודו המקצועי: "ביומיים האחרונים גברה מעט ההתנגדות בכפרים. באותו לילה אף נהרג נער פלשתיני בדורא ובצה"ל ציינו כי המקרה נבדק". זהו ניסוח קצר, לקוני ומגונן (לא ברור ממה מת הנער – אולי מנת יתר של אטרופין?), ובכל זאת אפשר להבין ממנו כי יכול להיות שלצה"ל היה קשר כלשהו למוות.

כדאי להדגיש פעם נוספת: גם אם הנער נורה ונהרג שנייה לפני שהשליך בקבוק תבערה על כוחות צה"ל, גם אם מותו מנע פגיעה בנפש של יהודים-ישראלים – מוות של נער פלסטיני במהלך מבצע צבאי עלול להוביל להפגנות אלימות יותר ולמותם של אחרים, חיילים ופלסטינים כאחד, ועל כן מן הראוי לדווח עליו באופן כזה שקורא העיתון הממוצע יתוודע למידע. למרות זאת, מות הנער הפלסטיני אינו מובלט בכותרת הידיעה, בכותרת גג, בכותרת המשנה או בכיתובי התצלומים (כן כתוב באחד מהם כי "ההתנגדות בכפרים גברה מעט").

חיילים ישראלים בכפר ערורה, ליד רמאללה, 20.6.14 (צילום: עיסאם רימאווי)

"מעריב" מציג כבר רמה שונה של עיתונות, כזו שאינה חוששת לפתוח את כותרת המשנה של הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת במלים "מתרחבים העימותים בין מפגינים פלסטינים לכוחות צה"ל ודווח על צעיר שנהרג באש חיה בקלנדיה". רפי ג'רבי ואבירם זינו מדווחים בפסקה ה-7 מבין 11 כך: "סוכנות הידיעות הפלסטינית מען דיווחה שלשום על פלסטיני בן 22 שנהרג מירי אש חיה של צה"ל במהלך עימותים בקלנדיה מצפון לירושלים" (מדובר במקרה אחר מזה שהוזכר ב"ישראל היום").

מהכותרת הראשית של "הארץ" אפשר ללמוד על הניתוק המוחלט בין מציאות החיים של הפלסטינים בגדה לזו של מרבית תושבי מדינת ישראל. "עבאס ל'הארץ': מעשי נתניהו מעידים כי אינו רוצה שלום, עליו לגנות הרג פלסטינים", נכתב בראש שער העיתון. ג'קי חורי וברק רביד שוחחו עם הנשיא הפלסטיני ברמאללה ושמעו ממנו דרישה לגנות את "הריגתם של שני נערים פלסטינים בני 16 מירי חיילי צה"ל בימים האחרונים, ופציעתו באורח אנוש של צעיר נוסף".

"אני אמרתי שהחטיפה היא פשע, אבל האם היא מצדיקה הריגתם של נערים פלסטינים בדם קר?", מצוטט עבאס. "מה יש לנתניהו להגיד על הריגתם? האם הוא יגנה זאת? [...] מה אני אגיד למשפחות הנערים הפלסטינים שנהרגו? למה הם נהרגו? אנחנו בני-אדם כמוכם. האם ממשלת ישראל יכולה להפגין אותם רגשות ולהגיד שהם בני-אדם וזכאים לחיות?".

מבחינת נתניהו, מבחינת מרבית הציבור בישראל, אין מה לגנות. הרג הצעירים הפלסטינים מירי כוחות צה"ל כלל לא התרחש.

דובר צה"ל מודיע

משרד יחסי-הציבור הגדול בישראל, חטיבת דובר צה"ל, ממשיך לפעול במרץ, ושלושת הטבלואידים ממשיכים לשתף פעולה. אחרי שעיתונאים נבחרים קיבלו הזדמנות להיטמע ללילה בכוחות צה"ל ולדווח מקו החזית, נראה כי בדובר צה"ל הציעו למערכות כלי התקשורת לוותר על התיווך ולקבל את החומר האמיתי ישירות.

"ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ו"מעריב" מפרסמים הבוקר "יומני קרב" של שלושה חיילים המתארים את ימי המבצע עד כה. היתרון מבחינת צה"ל ברור – כל עוד עיתונאי נלווה לכוח מבצעי, יש לפחות סיכוי תיאורטי שידווח על פרטים שאינם נוחים לצבא. כשחייל מעביר את הדיווח בעצמו באמצעות משרד יחסי-הציבור של הצבא, הסיכוי מתאפס. מבחינת כלי התקשורת היתרון ברור גם כן – תוכן חינם. רק הקוראים שוב נאלצים להסתפק בעיתונות שאינה אלא פרסום סמוי, ובמקרה הזה – תעמולה.

"הארץ", שלא פירסם דיווח נרחב מאת עיתונאי שנטמע בכוחות הצבא, אינו מפרסם גם "יומן קרב" מאת חייל.

הפרשנים

פרשן "ידיעות אחרונות" אלכס פישמן מסמן מטרות. "הלב נשאר באיו"ש, אבל העיניים כבר מתמקדות בעזה", הוא כותב בפתח טור המתפרסם בכפולה הפותחת של העיתון. "[...] חמאס אולי לא רוצה את העימות הזה, אבל הוא נערך לקראתו מאז מבצע 'עמוד ענן' – ובכלל זה מתכונן לירי רקטות ממושך לעבר מרכז ישראל והחדרת כוחות מיוחדים שאומנו בשנתיים האחרונות דרך מנהרות תקיפה. התרחישים הללו אינם רחוקים מהמציאות, ובפיקוד הדרום צריכים להיות מוכנים כבר עכשיו להידרדרות צבאית סביב הרצועה".

"מלחמה של מדינת ישראל נגד העם הפלסטיני", מגדיר את המבצע רן אדליסט ב"מעריב".

ב"הארץ" כותב עמוס הראל כי "זו אינה מלחמה, אף שחלק מהצילומים והפסקול הדרמטי בכתבות הטלוויזיה, הצבועות כולן בגוון הירוק שמכתיבים אמצעי ראיית הלילה, עשויים להטעות את הצופים". מהמשך הטור עולה כי כמו העיתונאים שסיפקו את התצלומים הירוקים לכתבות הטלוויזיה, גם הראל נענה להזמנת הצבא וראה את הפעילות הצבאית מקרוב. להבדיל מהכתבות שפורסמו בעיתונים ובערוצים השונים, הראל מסתפק בתובנות קצרות מ"ביקור לילי קצר בחטיבת הצנחנים הפועלת זה שבוע באזור חברון". בין היתר: "הכוחות הוזהרו מפגיעה שלא לצורך באוכלוסייה הפלסטינית".

פרשן "ידיעות אחרונות", כפי שצוטט לעיל, העריך שחמאס אינו רוצה כעת עימות בעזה. אם לא הוא, מי כן מעוניין בכך? הראל מספק תשובה אפשרית: "אם יתברר שהחטופים נרצחו בידי החוליה מחברון, או אם לא תושג התקדמות בפעולה על פני זמן רב, ישראל עשויה לראות בעזה פוטנציאל לגבות מחיר נוסף מחמאס".

"מקור ראשון" של אדלסון

בעוד שבשערי כל יתר העיתונים מתפרסמים הבוקר תצלומים מן הפעילות המבצעית של כוחות צה"ל בגדה, בשער "מקור ראשון" מתפרסם תצלום גדול שבו נראה ראש הממשלה בנימין נתניהו מחבק את אבי אחד הנערים החטופים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתחבק עם אביו של אחד החטופים, 20.6.14 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

הכותרת שמתנוססת בראש עמ' 2 של "מקור ראשון" קוראת: "נתניהו למזכ"ל האו"ם: 'ישראל נחושה להגן על עצמה'". אפילו ב"ישראל היום" מזכירים את שיחת נתניהו עם מזכ"ל האו"ם בלב ידיעה המוקדשת לנושא אחר, בלי הדגשה מיוחדת.

ככל שחולפים הימים נראה לקורא בעיתון כי "מקור ראשון" מאבד את עצמאותו. זו התפתחות מצערת.

מדד שרה

"בני הזוג נתניהו נפגשו עם המשפחות", נכתב בפתח כותרת משנה לידיעה המתפרסמת בעמ' 7 של "ישראל היום". הציטוט המובלט בגוף הידיעה קורא: "שרה נתניהו לבני המשפחות: 'מבקשת לחזק אתכם'". הציטוט המלא מתפרסם בפסקה השנייה של הידיעה: "אני מבקשת להמשיך ולחזק את ידיכם ולחבק אתכם יחד עם כל עם ישראל. כל עם ישראל מחכה לחזרה של הבנים שלכם". באחד התצלומים הנלווים לידיעה נראית שרה נתניהו מתחבקת עם אמו של אחד החטופים.

בכפולה השנייה של "מעריב" מתפרסם דיווח על המפגש, הכולל אף הוא את שמה של רעיית ראש הממשלה וציטוט מפיה, ותצלום שלה מחזיקה ידיים עם אמו של אחד החטופים. התצלום של שרה נתניהו המתפרסם ב"ישראל היום" מודפס גם בכפולה השנייה של "הארץ", בלא דיווח נלווה.

"ההורים לנתניהו: להגביר את הלחץ על החמאס", נכתב בכותרת הגג לידיעה המתפרסמת בעמ' 6 של "ידיעות אחרונות". בפסקת הפתיחה נכתב כך: "הפגישה התקיימה במעון רה"מ בירושלים, והשתתפה בה גם רעיית ראש הממשלה". עם זאת, בידיעה לא מוזכר שמה המפורש של שרה נתניהו ואין ציטוט ישיר מפיה. גם תצלום שלה נעדר. חומר נהדר לכתבת המשך מאת נצחיה יעקב על הסיקור הלקוי של "ידיעות אחרונות" את מפעלי הצדקה של רעיית ראש הממשלה.

עושים לביתם

בתחתית עמ' 24 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעת תצלום בלעדית תחת הכותרת "הנציגות הישראלית במונדיאל". לפי הידיעה, שישה נערים ונערות טסו לתחרויות גביע העולם בכדורגל כחלק מ"קבוצת הדגלנים של חברת קוקה-קולה שתעלה על כר הדשא לפני המשחק בין נבחרות הולנד וצ'ילה – שיתקיים מחרתיים". בתצלום נראים, לצד ששת הנערים, גם אלון זמיר, סמנכ"ל השיווק של קוקה-קולה, מנהלת השיווק עינת נמש ונירה יעקובוב מהשיווק הבינלאומי.

"ידיעות אחרונות", 22.6.14

קוראי "ידיעות אחרונות" המסורים כבר מודעים לכך שחברת קוקה-קולה משגרת דגלנים מישראל למונדיאל שבברזיל. בשבוע שעבר פורסמה כתבה בת עמוד במוסף "24 שעות" על שופט הכדורגל לשעבר אברהם קליין. השופט הצטלם לכתבה עם נכדתו, שכן לפי הכתבה, "עכשיו סוגר קליין (80) מעגל דרך נכדתו נועם (15), מתעמלת שתגיע למונדיאל הקרוב עם נבחרת הדגלנים של קוקה-קולה, ותצעד עם דגלי פיפ"א, הולנד וצ'ילה במשחק בין הנבחרות בשלב הבתים בשבוע הבא".

הפרסום הסמוי ב"ידיעות אחרונות" למשלחת הדגלנים של חברת קוקה-קולה בא במקביל למבצע פרסום גלוי של החברה, המעודד את הציבור לצרוך את מוצריה, לגלוש לאתר "דגלים" ובכך להיכנס להגרלה שהפרס הגדול בה הוא טיסה זוגית לגמר המונדיאל.

על הכתבה במוסף "24 שעות" היה חתום הכתב הבכיר של "ידיעות אחרונות" רז שכניק. על ידיעת התצלום הבוקר בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" אף כתב אינו חתום. מי יהיה חתום על הכתבה שתסקר את מצעד הדגלנים של קוקה-קולה מחרתיים בברזיל?

אפשרות של אי

"ידיעות אחרונות" ונחום ברנע ממשיכים במסע הציבורי נגד קרן קיימת לישראל, וזאת חרף שיתופי הפעולה המסחריים הקבועים בין העיתון לקק"ל. הבוקר מוקדש עמ' 14 כולו לדיווח מאת ברנע על הצעת חוק להלאים את עיקר ההכנסות של הקרן.

"שר האוצר לפיד ושרת המשפטים לבני עומדים בכל כוחם מאחורי החוק החדש, אבל צפויה לו התנגדות מצד שרי ישראל-ביתנו ואולי גם חלק משרי הליכוד והבית-היהודי", כותב ברנע. לדבריו, "מדובר בניסיון לתקן עיוות רב-שנים. אם החוק יאושר יתווספו מיליארד שקלים לשנה לתקציב המדינה, בשקיפות מלאה, בפיקוח מבקר המדינה ובאישור הכנסת". בהמשך מוסיף ברנע: "הדיון על החוק בממשלה אמור להתקיים במקביל לדיון על חוק ההסדרים – בעוד כחודש. לדברי אחד הפקידים, הלחצים שמופעלים על-ידי בעלי עניין שמתנגדים לחוק הם חסרי תקדים. הם מעמידים בצל את הלחצים שהופעלו על הממשלה על-ידי טייקונים".

גם אם אחד המניעים של "ידיעות אחרונות" להעניק בולטות להצעת החוק הוא העובדה שקק"ל הגיעה לאחרונה להסכם עם השר אורי אריאל ולפיו תעביר למשרדו 750 מיליון שקל בשנה (השר אריאל הוא אחד המתנגדים להצעת החוק שתחייב את "ישראל היום" לגבות תשלום עבור גליונותיו), התוצאה העיתונאית הסופית מבורכת. הוסיפו לכך את הסיכון של "ידיעות אחרונות" לאבד בעתיד הנראה לעין את אחד משיתופי הפעולה המסחריים הקבועים שלו עם גוף עתיר ממון, והרי לכם עדות לכך ש"ידיעות אחרונות" טרם הושחת סופית ואולי יש בו עדיין איים של עיתונאות.

ענייני תקשורת

רז שכניק מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי אלמוני נראה ממתין מחוץ לביתו של מנכ"ל קשת אבי ניר. כאשר זה הגיע לביתו, התקרב אליו האיש, אך נסוג ברגע האחרון.