מפנה במשפט חגי מטר הסתמן היום, בעקבות עדותו של יובל הימן, לשעבר עורך המקומון הירושלמי של קבוצת "מעריב". המשפט, המתנהל זה כחצי שנה בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו, מתמקד בנסיבות ההחלטה שלא לקלוט מחדש בעיתון את מטר, כתב "זמן תל-אביב" לשעבר ויו"ר ועד עובדי "מעריב". בעוד שבאי-כוחו של ארגון העיתונאים של ההסתדרות טוענים כי מטר לא נקלט מחדש לעיתון בשל היותו יו"ר ועד העיתונאים ובמטרה לפגוע בעבודה המאורגנת בעיתון, הנהלת "מעריב" גרסה למן הרגע הראשון כי ההחלטה נבעה משיקולים כלכליים בלבד. לפי גרסת ההנהלה, ההחלטה התקבלה על-ידי הימן, אחרי שהודרך לשקול אך ורק שיקולים ענייניים.

הבוקר התייצב הימן מאחורי דוכן העדים, כעד מטעם ארגון העיתונאים, ומסר גרסה הפוכה לחלוטין. "כשהתחיל הליך המיונים לגבי מי יישאר ומי לא יישאר, ביקשו ממני לא לאשר את חגי מטר", הצהיר הימן. בתשובה לשאלת בא-כוחה של ההסתדרות, עו"ד אמיר בשה, אם הוא יודע מדוע התבקש כך, השיב הימן: "הוא [מטר] היווה מקור לבעיה. אני מניח מבחינת זה שהוא היה יו"ר הוועד והיה מאוד לוחמני כיו"ר הוועד, וביקשו ממני להשאיר אותו בחוץ". "כלומר", חידד עו"ד בשה, "לא אתה החלטת בעניין קליטתו או אי-קליטתו של מטר". "לכאורה אני החלטתי", השיב הימן, "אבל היתה דרישה שהוא לא יישאר, ואני מילאתי אחר ההוראה".

כשנשאל אם היה נוקט החלטה זו לו היה הדבר תלוי אך ורק בו ובשיקוליו המקצועיים, השיב הימן: "למרות שברמה האידיאולוגית, הפוליטית, חגי ואני נמצאים בשני קצוות שונים, ברמה העיתונאית הוא בהחלט התאים ככתב. הוא נגע בתחומים שמאוד עיניינו אותי, שחשבתי שנכון שיבואו לידי ביטוי בעיתון. מבחינת הערך המוסף שלו בתור כתב מוניציפלי, שחי את השטח ומכיר את העיר שהוא פועל בה, הוא ענה על כל הדרישות".

מלפנים: עו"ד אמיר בשה ועו"ד שי תקן. בשורה האמצעית: חגי מטר, גבי גולדמן ועומר קדרון. מאחור: יובל הימן. 26.5.13 (צילום: יאיר טרצי'צקי)

מלפנים: עו"ד אמיר בשה ועו"ד שי תקן. בשורה האמצעית: חגי מטר, גבי גולדמן ועומר קדרון. מאחור: יובל הימן. 26.5.13 (צילום: יאיר טרצי'צקי)

נציג ההנהלה, מנהל המערכת אסף גלבוע, הוא שהצהיר בעבר מטעם הנהלת "מעריב" כי "הטיפול במקומונים ובקליטת עובדים מתוך המקומונים הוטל על עורך מקומון 'ירושלים'", וכי עורך המקומון "הונחה לקבל החלטות משיקולים ענייניים בלבד". הבוקר עלה גלבוע למסירת עדות משלימה ונשאל על-ידי בא-כוחה של ההסתדרות, עו"ד שי תקן, לגבי הסתירה בין הצהרתו הקודמת בפני בית-הדין לבין עדותו של הימן.

"האמירה שלו [של הימן] שהסיבה לאי-קליטת מטר היא שהיה מקור לבעיה, זה לא משהו שאני אמרתי או ששמעתי שנאמר לו", הבהיר גלבוע. "אולי מי שאמר לו זה לא אתה?", אמר עו"ד תקן והציע את האפשרות כי אודי רגונס, המשנה למנכ"ל "מעריב", הוא שנתן להימן את ההוראה. "יכול להיות שזה רגונס, אני לא יודע", השיב גלבוע. בהמשך הדיון קיבל גלבוע הצעה נוספת של עו"ד תקן והבהיר כי התצהיר שלו, שניתן בשם הנהלת "מעריב", משקף אך ורק את ידיעתו על העובדות שבנידון.

תוהו ובוהו

נוסף להימן וגלבוע נחקרה היום גם גבי גולדמן, העובדת כעורכת במדור חדשות החוץ של "מעריב". גולדמן נשאלה על ישיבת העובדים האחרונה, שנערכה ביום חמישי האחרון, והגדירה אותה "מאוד מתוחה, אפילו סוערת לפרקים". לדבריה, תוך כדי הדיונים הסוערים אחד העובדים קרא קריאות נגד הוועד. יו"ר ועד עובדי המינהלה, רוני פוקס, השיב לו שהוא מוזמן להצטרף לוועד ולהשפיע מבפנים. לדברי גולדמן, העובד אמר, "למה לי להצטרף לוועד, כדי שאחרי זה גם יפטרו אותי וגם אני אשב בבית כמו חגי המסכן?".

בתצהירה העידה גולדמן כי בליל החתימה על ההסכם הקיבוצי מול שלמה בן-צבי, ראתה את בן-צבי מסתודד עם רגונס במסדרון צדדי, האזינה לשיחתם בעודה מסתתרת מאחורי כוננית ספרים, ושמעה כמה פעמים את השם "חגי מטר", מה שגרם לה להסיק כי אפשר שמשרתו נמצאת בסכנה. עו"ד איתמר נצר, בא-כוחו של "מעריב", שאל אותה מנין הגיעה למסקנה זו דווקא, ולא שהשניים דיברו על מטר משום שהיה גורם פעיל במשא-ומתן שניהלו.

"בהתאם לסיטואציה, לא תיארתי לעצמי שמדברים שם על לתת לו בונוס או להעלות בשכרו אחרי הקליטה מחדש", השיב גולדמן, ובהמשך הוסיפה: "עו"ד נצר, אני עיתונאית 20 שנה, חוץ מזה אני גם פסיכותרפיסטית. בבקשה אל תזלזל בתחושות שלי".

"העיתון וההתארגנות נמצאים בשלב מאוד קריטי להמשך קיומם. כל ישיבה מוגדרת כישיבה הרת גורל. כל אסיפת עובדים היא אסיפה של צעקות. אנדרלמוסיה גדולה"

בסיום הדיון פנה השופט אורן שגב לצדדים ושאלה מה מצב ההידברות ביניהם, בלי קשר למקרה של מטר. "תוהו ובוהו", הגדיר זאת בא-כוחה של ההסתדרות עו"ד בשה. "קיימת הידברות בדרישה של המשיבה לפתוח את ההסכם הקיבוצי או לחזור בה מכל ההסכמות על מנת לפטר עשרות רבות של עובדים. העיתון וההתארגנות נמצאים בשלב מאוד קריטי להמשך קיומם. כל ישיבה מוגדרת כישיבה הרת גורל. כל אסיפת עובדים היא אסיפה של צעקות. אנדרלמוסיה גדולה".

בתשובה לשאלת המשך מצד השופט הבהירו באי-כוחם של הצדדים כי נכון לעכשיו, המשא-ומתן בין הנהלת העיתון לוועד העובדים מתנהל בלא מעורבות עורכי-הדין. בשלב זה פנה השופט שגב לנוכחים ואמר: "אחרי ששמענו חלק מהעדויות, סברנו שיש מקום שהעיתון ישוב וישקול את העמדה שלו, והסיבה שאנחנו אומרים את זה...". השופט שגב לא השלים את דבריו, משום שבא-כוחה של הנהלת "מעריב", עו"ד נצר, ביקש שהדיון יימשך בפני עורכי-הדין ונציגי הצדדים בלבד. יצוין כי בעבר, לפני שלב ההוכחות, הביע השופט שגב את הדעה כי בהתעקשותה של הנהלת "מעריב" על אי-קליטתו מחדש של מטר בעיתון יש "משהו צורם, בלתי פתור".

כעבור דיון בן כמה דקות החליט השופט שגב לאפשר לצדדים עוד יממה להגיע לפשרה, אחרת יתבקשו להגיש סיכומיהם ובית-הדין יכריע אם "מעריב" יחויב להעסיק מחדש את מטר או לא.

21961-11-12