שחזור של חגיגות כ"ט בנובמבר, אתמול בירושלים (צילום: דוד ועקנין)
המלחמה שלא היתה
"מקצצים את דו"ח טרכטנברג" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". מתחת לה מצוטטים "גורמים באוצר", ולפיהם "בגלל המשבר באירופה והצרכים הבטחוניים, נדחה יישום חלק מהמסקנות ואף נשקול לבטל סעיפים מסוימים". למרבה ההפתעה, נראה כי זו הזדמנות נדירה שבה אפשר להאשים כותרת ב"ידיעות" באיפוק יתר. לפי המידע המצטבר מידיעות בעיתונים השונים בימים האחרונים, המלצות דו"ח טרכטנברג, למעט אולי אלו הנוגעות למיסוי, כלל לא ייושמו. לפי פרסום אתמול ב"ישראל היום", מקור אמין בכל הנוגע לדיוור מידע על כוונות נתניהו, הקיצוץ בתקציב הביטחון – המקור למימון המלצות טרכטנברג – יבוטל.
תקציב הביטחון הוא כרגע הזירה המרכזית בנוגע ליישומה של מדיניות כלכלית שונה. בעוד ש"ידיעות אחרונות" והמוסף הכלכלי שלו "ממון" מציגים בשער את עמדתם של גורמים באוצר, מוסף "עסקים" של "מעריב" מגיש את זו של שר הביטחון (גם ב"מעריב" הכותרת במוסף הכלכלי זוכה להפניה בשער, אולם לא לכותרת ראשית). "ברק: האוצר מסב למדינה נזק עצום", נכתב בכותרת הראשית של "עסקים".
כותרת המשנה ב"עסקים" מפרטת חילופי האשמות בוטים למדי, הגם שמדובר בפוליטיקאים ופקידים ממשלתיים: "שר הביטחון אהוד ברק בדיונים סגורים: משרד האוצר מניפולטיבי ופועל בחוסר שקיפות, ואילו משרד הביטחון נמצא בתת-תקצוב. האוצר בתגובה: 'משרד הביטחון עובר על החוק'". הסיקור עצמו, בכפולה הפותחת של המוסף, ביקורתי כלפי שר הביטחון, או לפחות גם כלפי שר הביטחון. את "משנתו הכלכלית שעיקרה פריצת מסגרת התקציב" מכנה יהודה שרוני "קוריוז". "אבל גם את טיעוני האוצר ניתן לדקלם מתוך שינה", הוא מוסיף.
"צריך לתמוך בתוכנית הקיצוצים שמגבש האוצר, שרוצה לקזז את החריגות שנוצרו בתקציב 2012 כתוצאה מהחלטות ממשלה נדיבות וחקיקה פרטית בכנסת", קובע מאמר המערכת של "הארץ". הקיצוץ ייתקל באופן טבעי בהתנגדויות רבות [...] אבל אין ברירה". באותה נשימה קובע המאמר כי "חשוב לבצע גם את הקיצוץ בתקציב הביטחון, כדי שיהיה אפשר לממן את המלצות ועדת טרכטנברג". באופן מסורתי, נוטה "הארץ" (כלומר "דה-מרקר") להביע את עמדות משרד האוצר. היום הכותרת על שערו היא "נתניהו: 'נעבור טלטלה כלכלית'".
"ברק: טענות האוצר על תקציב הביטחון – 'מסע של קינות'. שטייניץ: 'אנחנו נמצאים בקרב הגנה קשה על כלכלת ישראל'", לשון הכותרת הראשית של "גלובס", שמפגין פעמים רבות עמדה הפוכה, נגד האוצר. "ברור שמי שיכריע זה נתניהו, רק הוא. לא ממשלה, לא שביעייה, לא שמינייה ולא כנסת. הוא יכריע בין חברו ומפקדו מהסיירת לבין נאמנו הפוליטי", כותבת סטלה קורין-ליבר בטור המרכזי ב"גלובס".
"משרד הביטחון מסיר את הכפפות ודורש תוספת: 'האוצר לא מבין את המציאות וזורה חול בעיני הציבור'. השר שטייניץ: 'בקרה ושקיפות יחסכו שני מיליארד שקלים בשנה'", נכתב בכותרת המשנה לראשית על שער "ישראל היום". הכותרת הראשית היא "הקרב על תקציב הביטחון" וכותרת הכפולה הפותחת היא "בביטחון ייצאו למלחמה".
"משרדי האוצר והביטחון: מלחמה", הכריזה הכותרת הראשית של העיתון ב-15 בספטמבר. מה אפשר ללמוד משתי הכותרות הללו, לבד מכך שחל שיפור מסוים ביכולות ניסוח הכותרות ב"ישראל היום"? שלא מדובר במלחמה או בקרב אלא בהצגה, או ביתר דיוק: בקרב שתוצאתו, ככל הנראה, ידועה מראש.
"הממשלה היתה אמורה לאשר את מסקנות ועדת טרכטנברג בישיבתה הקרובה ב-4 בדצמבר, אולם כבר עתה ברור כי הדיון לא יתקיים במועד זה", מוסר זאב קליין בטור צד בעמוד. "בממשלה מחכים להכרעת רה"מ בנימין נתניהו בעניין הקיצוץ בתקציב הביטחון. בלי קיצוץ תקציב הביטחון של 2.5 מיליארד שקל ב-2012 ו-3 מיליארד שקל בשנה החל מ-2013, לא יהיו מקורות למימון מסקנות טרכטנברג. גם כך אישים בצמרת האוצר סבורים כי לאור המשבר הכלכלי העולמי והירידה בהכנסות ממסים, יש לדחות את היישום של חלק מההמלצות למועד בלתי ידוע".
"תדרוך כתבי הכלכלה שערך אתמול שר הביטחון אהוד ברק הוא המשך ישיר לפלירטוט הכלכלי הסוער שמנהל ברק בשבועות האחרונים. האם הוא חושק בתפקיד שר האוצר בממשלת נתניהו הבאה?", כותב עוד שרוני ומספק תיאוריה: הפנייה הישירה של ברק לעיתוני הכלכלה באה לבקשתו של נתניהו, שאינו רוצה באמת לקצץ בביטחון, אולם מעדיף שלא להחצין זאת מחשש שיספוג ביקורת ציבורית. "הרי ברור שבסופו של דבר נתניהו ייכנע ותקציב הביטחון לא יקוצץ". למעשה, חוזה שרוני, תקציב הביטחון אף יגדל מעבר לנתח שהוקצב לו בתקציב הדו-שנתי של שטייניץ.
העתיד כבר כאן
ב"הארץ" לא מטפלים היום בקרב על תקציב הביטחון, אלא בכמה מההשלכות המשתמעות שלו. "לפחות אחת מחמש משפחות בישראל חוששת מרעב", נכתב בכותרת הידיעה המרכזית בעמוד הפותח של העיתון. "סקר שערך המוסד לביטוח לאומי חושף כי 19% מהמשפחות בישראל סובלות מחוסר ביטחון תזונתי. קצבאות הקיום אינן מספיקות לקיום בכבוד ומביאות בעקיפין להגברת הביקוש לתרומות. בארגוני הסיוע מזהירים מהחרפה בשנת 2012", נכתב בכותרת המשנה.
"במוסד לביטוח לאומי", כותבת דנה ויילר-פולק, "הבהירו כי נתוני הסקר עולים בקנה אחד עם דיווחי עמותות המזון, שלפיהם קיימת בישראל בעיה של ביטחון תזונתי". בטור נפרד מזכירים (גילי כהן) את דו"ח העוני שהונפק לא מזמן, ולפיו "למעלה ממחצית המשפחות העניות בישראל עובדות". על שער העיתון מדווח כתב הבריאות דן אבן כי "ישראל בתחתית שיעור האחיות במערב", כך לפי דו"ח של משרד הבריאות.
עוד בעמ' 2: דיווח של דפנה ארד על ערב "טעימות מהמטבח המולקולרי האופנתי בעולם" ל"בכירי תעשיית המזון (רמי לוי, תנובה, מלונאות, אוסם, טמפו). הכתבת מלגלגת על המנכ"לים המיליונרים שהפגינו עממיות, מעושה או אמיתית, והצהירו כי הם מעדיפים שווארמה, אולם העורכת הגר מזרחי מדברת אל הקוראים מעל לראשה: תמהיל הכותרות בעמוד הוא כדלהלן: "לפחות אחת מחמש משפחות בישראל חוששת מרעב; לא סוגרים את החודש: 'החלום – כרטיס אשראי'; שבע מנות, שני כוכבי מישלן – 100 אלף שקלים; תושבי מודיעין נאבקים בהעסקה של עובדי קבלן במוסדות ציבוריים בעיר".
שער "מוסף ההשקעות" של "כלכליסט" מעוצב באופן דרמטי: צבוע כולו בצבע אחיד (ומכוער. עובש? חלודה?), המזדהר אל אמצע העמוד, שם כתובה בפונט קטן מלה אחת: "אבודים". בתחתית העמוד, באותיות זעירות, נכתב: "משבר החוב מתעצם, האבטלה מאיימת, פצצת הפנסיה מתקתקת ולמומחים אין מושג. כך מתמודדים עם עולם פיננסי ללא עתיד – גליון התפכחות". העיצוב המאלף כאילו זועק (או בעצם לוחש) כי "אין מדברים על חבל בבית התלוי". בלי קשר לתוכן המוסף, יש להוריד את הכובע בפני עורכיו על האומץ להגיש אוסף המלצות השקעה תחת הכותרת "אין לנו מושג".
איראן אהובתי
בעוד המשבר הכלכלי הוא פצצה הממשיכה להתפוצץ כבר ארבע שנים, הנושא האחר העומד לפרקים קבועים בראש סדר היום של העיתונות הישראלית הוא פצצה שעוד לא חומשה. "ידלין: ישראל לא צריכה להוביל את המערכה נגד איראן", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". מי שהיה ראש אגף המודיעין בצה"ל מצוטט כך בכותרת המשנה: "מי ששם את ישראל בחזית טעה".
על שער "ידיעות אחרונות" מצוטט בכיר אחר מקבוצת ראשי מערכת הביטחון שהוחלפה בתקופת השלטון הנוכחי, ומי שנחשב לראש החץ של התנגדותה של הקבוצה להתקפה ישראלית באיראן, לפחות מבחינת ההובלה של הדיון הציבורי בנושא. "אותי לא ישתיקו", נכתב מתחת לתמונת פניו של מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר. ההפניה היא ל"ראיון מקיף" עם איתן הבר במוסף היומי.
מדוע הראיון עם דגן אינו זוכה לכותרת הראשית של "ידיעות"? אולי מפני שדגן התראיין גם לאילנה דיין ב"עובדה", וציטוטים מהראיון, שישודר הערב, ניתנו לעמוס הראל, המביא אותם על שער "הארץ". כותרת הידיעה היא "דגן: תקיפה באיראן תוביל לאסון אזורי".
התמונה המרכזית על שער "הארץ" היא של "סטודנטים איראנים פורצים לשגרירות בריטניה בטהרן, אתמול". תמונות דומות, מוצלחות יותר מבחינה ויזואלית, הן גם התמונות המרכזיות על שערי "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". ב"ישראל היום" מוותרים משום מה על ההזדמנות להראות המון מוסלמי צמא דם. "תקיפת השגרירות מזכירה מאוד את השתלטות צעירי המהפכה האסלאמית ב-1979 על שגרירות ארה"ב בטהרן", כותב יוסי מלמן ב"הארץ". "נראה כי פעולה זו באה לאותת למערב כי איראן לא תבליג על צעדי הענישה המתגברים נגדה".
ספר לסבתא, אולי יש לה חשבון השקעות
"בדרך להנפקה בשמן סיפר הרמטכ"ל לשעבר מדוע בחר בתחום הנפט: 'אנחנו על המפה בענף האנרגיה'", נכתב בכותרת על שער המוסף "עסקים. "'החברה תנסה לגייס היום 120 מיליון שקל בהנפקת מניות", מפרטת כותרת המשנה בעמ' 4. מה שהזכיר לי מיד את הטור הזה של אמיר זיו ב"כלכליסט" (אשכנזי: "זה בדיוק מה שלא הבנתי עד עכשיו. מה בעצם אנחנו עושים בשבילם?". קראדי: "רפיוטיישן". אשכנזי: "רפיו... מה?". קראדי: "השם הטוב שלנו. אנחנו מוכרים אותו ב־100 אלף בחודש").
התנגשות התרבויות
"צה"ל גנז המלצות לשוויון בין נשים וגברים", לשון הכותרת הראשית של "הארץ". "חוק חסינות מפני שירת נשים", לשון כותרת אחרת על שער העיתון. "לובי של רבנים וקצינים טירפד את היישום של ממצאי דו"ח שקרא לפתוח בפני נשים את כל התפקידים בצה"ל", מוסר עמוס הראל, ואילו לשונה של ההפניה לידיעה של יהונתן ליס ואופיר בר-זהר נדמית שאולה מעולם תוכניות הריאליטי: "חיילים דתיים יקבלו חסינות מהדחה אם יסרבו להשתתף בטקס עם שירת נשים – כך קובעת הצעת חוק שהגישו ח"כים מהימין".
ענייני תקשורת
"ועדת בדיקה שמינה ברק ממליצה לעגן בחוק את שידור החסויות בגלי-צה"ל", לשון כותרת בעמוד חדשות התרבות והבידור ב"הארץ". "שר הביטחון מינה אתמול את קצין החינוך הראשי למפקד התחנה הזמני במקום יצחק טוניק שהודח, עד שהוא יבחר מפקד חדש לתחנה", מספרת עוד כותרת המשנה, לדיווח של גילי איזיקוביץ.
"הטוקבקיסטים זועמים על אישור החוק לחשיפתם", כותרת דיווח של רויטל בלומנפלד ויהונתן ליס ב"הארץ". דברים שאמרה ח"כ שלי יחימוביץ', המתנגדת לחוק, ניתן לקרוא כאן. את דברי ההסבר לחוק עצמו ניתן לקרוא כאן. מתי גולן בעד, כמובן.
באיחור אופנתי מדווח היום "הארץ" על בדיחת המשולשים של נתניהו.
באיחור אופנתי משחזר שי גולדן במדור הדעות של "מעריב" טור של יובל דרור בדבר העוול הזועק מהניסיון של ההנהלה הנוכחית של רשות השידור לרסק את עיתונאיה הטובים ביותר באמתלות מוזרות.
"ג'ים שכטר, סגן עורך 'הניו-יורק טיימס', מה יעלה בגורל הפרינט? 'מי יודע?!', זו התשובה הברורה והמיידית שמספק שכטר על השאלה הראשונה שחשוב לשאול אותו", פותח לי-אור אברבך ראיון ב"גלובס" עם סגן עורך "הניו-יורק טיימס".
"רק בדיקטטורה המשטר שולט", כותרת מאמר של יהודה בן-מאיר במדור הדעות של "הארץ", היוצא נגד האידיאולוגיה מאחורי "צונמי" של חוקים של "חברי-כנסת מהימין הקיצוני". "הוא היה מוכן להיות בלתי מובן", נכתב בסיום חלק מהספדה של מונה סימפסון על אחיה, סטיב ג'ובס, המודפס היום במוסף "ספרים" של "הארץ". "טבלואידים אינם דמוקרטיות, הם דיקטטורות", מזכיר רוי גרינסלייד.