בית-המשפט דחה תביעת דיבה שהוגשה נגד עיתונאי חדשות 13 אביעד גליקמן תוך שהוא מתח על התובע ביקורת, עמד על סתירות בגרסאותיו והטיל עליו תשלום הוצאות בסך 78 אלף שקלים.
לפני כשנתיים, באפריל 2022, פרסם גליקמן בחדשות 13 כתבה תחת הכותרת "הכבאים שהפכו למשרתים". בכתבה הביא גליקמן עדויות של כבאים מתחנת הכיבוי בשדה התעופה רמון, שהופיעו בערבול קול והסתרת פנים, נגד מפקד התחנה יהודה פרץ.
בין היתר נטען כי פרץ מאלץ את הכבאים לשרת את צרכיו האישיים ולעבוד כמלצרים, נהגים, מובילים ומנקים. לפי הכתבה, פרץ, המקורב לשר אמיר אוחנה, נהנה מעמדת כוח ברשות שדות התעופה, המפקחת על התחנה, ועל כן מרשה לעצמו לפעול באופן המעלה חשש למעשים פליליים ועבירות משמעת.
בעקבות הכתבה הגיש פרץ, באמצעות עו"ד אושרת לוי, תביעת דיבה בסך 250 אלף שקלים נגד גליקמן וחדשות 13. פרץ הכחיש את הנטען בכתבה והוסיף וטען כי בקשת התגובה שקיבל לא כללה חלק מהטענות שהופנו כלפיו בכתבה, כמו למשל הטענה כי הוא "עבריין" או שדרש מהכבאים לרכוש לבנו מכשיר X-Box.
פרץ השתמש באמבולנסים לצרכים מנהלתיים ולטובת בני משפחתו, כל זאת בזמן שהאמבולנסים היו אמורים לשהות רק בנמל התעופה בכוננות לרגע שבו יתרחש אסון
"מטבע הדברים שעות וימי העבודה של הכבאים הופכים אותם למשפחה", טען פרץ בתביעתו, "כולם באופן חברי מסייעים לכולם, אין ולא היה מקרה בו הכבאים 'הפכו למשרתים'. מדובר במקרה הטוב בעלילה מסרטי דיסני". עוד טען פרץ כי גליקמן הוא "עיתונאי המזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית לשון המעטה", אשר בכתבה זו "רוכב חופשי על גבו של התובע - על מנת לבצע נקמה פוליטית באנשי הליכוד קרי ברוה"מ נתניהו ובח"כ אמיר אוחנה".
גליקמן וחדשות 13 טענו להגנתם, באמצעות עורכי-הדין אלון נדב ודור ליאונד, כי הכתבה עסקה בתלונה שהוגשה נגד פרץ בנציבות שירות המדינה וכי הכתבה תיארה באופן מדויק את הטענות נגדו.
הנתבעים הכחישו את הטענה כי בקשת התגובה לא נוסחה כראוי. לכתב ההגנה צורפה ההתכתבות של גליקמן עם פרץ, שם ביקש העיתונאי תגובה לגבי "טענות קשות מאוד" נגדו תוך פירוט עיקרי הדברים. פרץ טען בזמן אמת כי כל הטענות שקריות, אבל כשגליקמן הודיע לו כי שוחח עם עשרה כבאים השיב לו מושא הכתבה: "אז אם עשרה אמרו תעלה כתבה". "התובע נתן בכך את הסכמתו המפורשת והבלתי מסוייגת לפרסום הטענות, והוא לא רשאי לבוא בטענות בדיעבד אל הנתבעים", נטען בכתב ההגנה.
הנתבעים טענו להגנת "אמת דיברתי", שכן הכתבה דיווחה באופן נכון על התלונות נגדו, וכן להגנת "תום הלב" שכן פעלו באופן מקצועי ואחראי. אשר לטענה על מניע פוליטי, בכתב ההגנה נטען כי מדובר ב"ניסיון השתקה פסול" שנועד בין היתר לצרכי "שיווק" התביעה מחוץ לכתלי בית-המשפט.
השופט עדי הדר מבית-משפט השלום בת"א-יפו דחה את התביעה.
"לא רק שהנתבעים הוכיחו שהוגשה תלונה הכוללת טענות חמורות נגד התובע וכי התובע נחקר בעניין טענות אלה, הם אף הוכיחו במאזן הסתברויות נכונות הטענות", קבע השופט.
"מקום עבודה אינו 'משפחה', או 'סחבקיה', ועל מנהל לדרוש מעובדיו לפעול בהתאם לסמכויותיו ולהגדרת תפקידי העובדים", הוסיף השופט הדר. לדבריו, היו בתחנה כבאים שלא קיבלו את ההתנהלות "המשפחתית" ודרשו לפעול אך ורק לפי חובותיהם כלוחמי אש.
השופט סוקר בפסק-דינו כל אחת מהטענות הדיבתיות שנכללו בכתבה. כך, לדוגמה, מצא השופט כי חובות הכבאים לא כוללת את שטיפת רכב הסובארו של פרץ, בין היתר לאור הועבדה שראש משמרת בעבר בתחנה העיד כי ההוראה לשטוף את הרכב לא עברה דרכו, אחרי שהביע את התנגדותו לכך.
"התובע העיד שיש לו אישור לרחוץ את מכוניתו הצמודה בחברת הליסינג פעמיים בחודש, עובדה שאינה תואמת הגרסה בדבר חובת הכבאים לנקות את מכוניתו הצמודה", ציין השופט. "התובע הסביר בעדותו שהוא מעדיף שהכבאים ינקו המכונית כי במכון השטיפה יש תור והוא נמצא בעיר. ברי שטענה זו אינה מצדיקה הטלת משימה על לוחמי האש לנקות רכבו הצמוד של מפקדם". לדברי השופט הדר, "הוכח במאזן הסתברויות שאסור היה לתובע לנצל מעמדו ומרותו כדי לאלץ את פקודיו לרחוץ את מכוניתו הצמודה".
השופט הדר קבע כי הוכחה גם הטענה שפרץ, שעבד במקביל כיו"ר ועד עובדי נמל התעופה באילת, כמנהל מחלקת הכבאים בנמל וכחבר מועצת עיריית אילת, השליט שלטון פחד על העובדים בתחנה. "מהראיות עולה שהיה ברור לכל מי שיעיז להמרות את פיו של התובע כי הוא מסכן קידומו ואף מקור פרנסתו עקב כוחו הרב של התובע, בשל ריבוי תפקידיו, כאשר הוא מארח בתחנה אישים פוליטיים בכירים, ומסיע אחמי"ם מנמל התעופה למלונות בעיר", נכתב בפסק-הדין.
בהקשר זה מזכיר השופט כי מהעדויות במשפט עלה שפרץ ביקש מנאמניו בתחנה להעביר אליו הקלטות קוליות של מי שחשודים בעיניו כמרואיינים בכתבה, לצורך ביצוע בדיקת השוואת קול. בעקבות ניתוח הקולות טען פרץ כי המרואיינים האנונימיים זוהו. בין היתר טען כי מנהל מחלקת המבצעים בנמל התעופה התראיין לגליקמן תוך שהוא מתחזה לכבאי. השופט הדר הטיל ספק בחוות הדעת שעליה הסתמך פרץ בזיהוי המרואיינים ודחה את הטענה לגבי מנהל מחלקת המבצעים.
השופט מצא כי הנתבעים הוכיחו גם, בין היתר, שהכבאים פעלו כמלצרים (בסיכומיו טען פרץ כי יש למחוא לכבודו כפיים על כך שחסך בעלויות אחרי שתחילה הכחיש כי שימשו כמלצרים) וכי פרץ גרף מהאירועים הללו הון פוליטי אישי.
השופט מצא עוד כי הנתבעים הוכיחו שפרץ חייב את פקודיו להחליף מכשיר X-Box עבור בנו; כי פרץ אחראי לשימוש באמבולנסים לצרכים מנהלתיים ולטובת בני משפחתו, כל זאת בזמן שהאמבולנסים היו אמורים לשהות רק בנמל התעופה בכוננות לרגע שבו יתרחש אסון ("זו הטענה החמורה ביותר שכן היא חורגת ממישור יחסי העבודה למישור הבטיחות", ציין השופט).
עוד קבע השופט הדר כי הוכחה במאזן ההסתברויות גם הטענה בעניין הפעלת לוחמי האש להסעות חברים ובני משפחה של פרץ על-ידי לוחמי האש; וכי הטענה בדבר חשש שמעשיו של פרץ עולים לכדי פלילים היא "הגדרה סבירה בנסיבות העניין".
"העובדות הוצגו בצורה הוגנת ומאוזנת"
מעבר לקביעה כי לגליקמן וחדשות 13 עומדת הגנת אמת דיברתי, העניק להם השופט גם את הגנת העיתונאות האחראית.
"הפרסום היה מבוסס על מקורות מהימנים, מסמכים רבים בכתב וצילומים, וכמעט ללא כל מסמך לסתור מצד התובע שאף לא ביקש להגיש תצהיר הזמה מטעמו או מטעם עדים שהיה בכוחם להזים חלק מהטענות", פסק השופט הדר. "[...] העובדות אומתו והנתבעים האמינו בכנות הפרסום, וכי הטון שננקט, ביחס לחומרת הטענות והתשתית הראייתית שהייתה ברשות הנתבעים, היה ראוי והעובדות הוצגו בצורה הוגנת ומאוזנת".
לדברי השופט, לא נפל פגם של ממש בבקשת התגובה של גליקמן. ממילא, קובע השופט, גליקמן לא היה צריך לפנות בתגובה לפרץ שכן פנה בבקשת תגובה גם לדוברות רשות שדות התעופה. בקשת התגובה לפרץ אמנם לא כללה את כל הפרטים ששודרו, אולם אלה חסרי משמעות, כך קבע השופט. עוד קבע כי בקשת התגובה אמנם הועברה לפרץ רק שעות ספורות לפני השידור אך פרץ לא ביקש ארכה או הבהרות, אלא מסר לגליקמן "אם עשרה אמרו תעלה את הכתבה". משום כך, פסק השופט הדר, "עומדת לנתבעים הגנת תום לב על פי מבחני עיתונאות אחראית כפי שנקבעו בפסיקה".
עוד קבע השופט כי "לא מצא קשר בין דעותיו הפוליטיות של התובע ובין התלונות נגדו", אך דחה את טענת גליקמן וחדשות 13 בדבר שרבוב שמו של בנימין נתניהו לתביעה בניסיון לצבוע אותה בצבעים פוליטיים. "מי ששרבב את ראש הממשלה למחלוקת היו הנתבעים עת שילבו תמונתו של ראש הממשלה בכתבה ללא הצדקה שכן ראש הממשלה אינו קשור למחלוקת בהליך זה", כתב השופט אולם הוסיף: "מכיוון שראש הממשלה אינו בעל דין בהליך זה, הערה זו אינה משנה התוצאה".
מלבד שכר-טרחה בסך 70 אלף שקלים הטיל ביהמ"ש על פרץ לשלם עוד החזר הוצאות בסך 8,000 שקלים לנתבעים.
63319-07-22