01.02.1998 רוחות מלחמה לא רק התקשורת אשמה בחשיפת הרוגז והעצבנות, הישראליים כל-כך, בתורים למסכות תמר ליבס
01.02.1998 ועדת צדוק החמיצה את העיקר הוועדה הפכה את האתיקה העיתונאית לנושא של רשות ולא חובה אלי פולק וישראל מידד
01.02.1998 מציאות יחסית אין תיאורי עובדות הנקיים מפרשנות ואין הפרדה חותכת בין שיקוף לשיפוט ירון אזרחי
01.02.1998 ללכת עם תווית כתב חוץ | הגעתי למסקנה שהסטריאוטיפ של כתב העיתון היהודי אינו אלא השתקפות של היחס כלפי הגולה סטפני ג'נקין
01.02.1998 העתיד כבר כאן בישראל מקובל להניח שהעבר משעמם, ההווה קצרצר ולכן לא נותר אלא לדווח על העתיד רפי מן
01.02.1998 קירשנבאום, עד היום האחרון קירשנבאום, שיודע להעריך כסף, טוען שחמש שנותיו כמנכ"ל רשות-השידור עלו לו אישית שני מיליון שקל. זה היה שווה כל שקל, הוא אומר נחום ברנע
01.02.1998 ויסות הידיעות יש מקום לבדוק אם העיתונים אינם מגזימים בגודש שהם מרעיפים על הקורא בכל אחד מתחומי הסיקור עוזי בנזימן
01.02.1998 שאלה לאלוף יתום מאז אפריל 1992 אני חי בתחושה שבגלל טעות שלי נעצר נער בן 16 והושלך לכלא, אולי ללא עוול בכפו ישראל סגל
01.02.1998 פחות סימפתיה, יותר רצינות החלקת הקצוות וטיפול המרשה לעצמו חריגה מהכללים העיתונאיים אינם מעידים על אהדה שופעת לקורבן כרמית גיא
01.01.1998 האיזון לא תמיד קדוש "אז מי היה טוב יותר לדעתך?" שאלה כרמית גיא את ירון דקל, והוא ענה: "פרס טוב בתכנים, נתניהו השתמש יותר טוב במדיום הטלוויזיוני". בערב, כשצפיתי בשידור עצמו, התבררה באחת הטעות ירון דקל
01.01.1998 האומנם נזדקק למחוקק? לו מצאה התקשורת בקרבה את העוז ואת הכלים כדי להתנקות מן הנגע במו ידיה, היתה מונעת מלכתחילה מצב שבו לא נותר אלא המחוקק כדי לגונן עליה מפני עצמה ב. מיכאל
01.12.1997 החולשות המרכזיות ועדת העורכים | לתקשורת בישראל הרבה נקודות זכות, אבל יש בה גם כמה דברים תמוהים, במרגיזים ביניהם, בעיקר ברמת המאקרו, עוסקת רשימה זו עוזי פלד
01.12.1997 ארוחת שחיתות העיסה העיתונאית המהבילה הזו היא קצת יותר מדי גם למי שהאתיקה העיתונאית אינה בראש מעיניו עמוס נוי