הוועדה לניהול ענייני מפלגת קדימה התכנסה ביום חמישי שעבר (21.1.10) בפתח-תקווה, בראשות היו"ר צחי הנגבי, כדי לגבש החלטה על קיום הפריימריז לראשות המפלגה, אשר כידוע, מועדם שנוי במחלוקת מתוקשרת בין ח"כ ציפי לבני לח"כ שאול מופז, שני הטוענים העיקריים לכתר. בשל רגישות העניין, הדיון התנהל בדלתיים סגורות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו, המעורבים זה זמן בנסיונות לפצל את המפלגה, היו נותנים הרבה כדי ללמוד על הלך הרוחות בישיבה והתפתחות העניינים בדיון. הם לא היו צריכים להתאמץ יותר מדי. יו"ר הוועדה, ח"כ צחי הנגבי, נרעש כאשר התברר כי פרוטוקול הדיון מועבר באינטרנט, כמעט בזמן אמת, באתר הפעילים של המפלגה עצמה, "יאללה קדימה".
כאשר למד על כך, למעלה משעה וחצי לאחר שהדיון החל, הודיע הנגבי על סגירת הדיון במקום. הפרוטוקול של ישיבת ועדת המפלגה זמין באתר. לפי מנהלי האתר, הנוהל הזה נקבע לטובת "שקיפות הדיון החשוב אל מול ציבור המתפקדים והתומכים".
הסיפור הזה מעניין לא רק בשל הערך הפוליטי והעיתונאי של המידע שדלף מהישיבה הסגורה והחשיפה למגוון השיקולים האסטרטגיים של בכירי קדימה ואקלים החשיבה במפלגה. הוא מעניין לא רק בשל הדרך המקורית של ההדלפה וזהות המדליף, אלא גם בגלל זהותו של כלי התקשורת שפירסם את המידע: אתר הפעילים של המפלגה עצמה. מדובר בכלי תקשורת פנים-מפלגתי מרכזי, המזוהה עם המפלגה ועם דרכה, גם אם לא תמיד עם הנפשות המובילות אותה.
ח"כ שאול מופז מוקף עיתונאים, לפני ישיבת מפלגת קדימה. 2.11.09 (צילום: מרים אלסטר)
שלא כמו האתרים הרשמיים של מפלגות רבות, שהאור בהן כבה רגע לאחר סיום מערכת הבחירות ונדלק שוב כמה חודשים לפני הבאות, באתר "יאללה קדימה" הפעילות שקקה לאורך כל הקדנציה בכנסת שעברה וגם בזו הנוכחית, והוא הפך להיות למרכז ארגוני של המפלגה. עדות למרכזיותו של האתר בתקשורת הפנים-מפלגתית בקדימה היתה הקרב העז שעליו דיווחה מזל מועלם ב"הארץ" בין מועמדים בפריימריז הקודמים של המפלגה לפרסום חומר מטעמם בעלון פריימריז שיזמו מנהלי האתר, והאמרת המחירים של פרסומים באתר שהתלוותה לתחרות.
האתר רחוק מתדמית העיתונות המפלגתית המסורתית כשופר בידי מנהיגי המפלגה וככלי להעברת מסרים מטעמם לרובדי השטח השונים שלה. בזמן הפריימריז בקדימה, מועמדים שהאתר לא חפץ ביקרם ספגו ביקורות שליליות ואפילו השמצות, בעוד שבמקביל דאג האתר להבהיר לפעילי המפלגה מי המומלצים שלו בזמן הפריימריז. האתר הגדיל וערך תחקיר ביקורתי על אודות התנהלות הפריימריז לראשות המפלגה בין לבני למופז, שוב בשם השקיפות, אף שמדובר בחומר נפץ פוליטי שעשוי היה לגרום נזק למפלגה.
אתר המשרת צורך דומה של פעילי הליכוד, ליכודניק, מנוהל על-ידי אריק זיו, שהוכתר על-ידי יוסי ורטר ב"הארץ" כ"האיש הכי חשוב בליכוד", אף שזיו לא רץ לבקש את אמון הבוחרים בפריימריז, והאתר עצמו "ספק מחתרתי, ספק ייצוגי". מצד אחד הוא מציג מידע על התנועה, סניפים, דמויות מרכזיות וחברי סיעה. מצד שני מדובר ב"אתר הבית של הליכודניקים, לא של הליכוד", ולכן הוא מרבה לעסוק בפוליטיקה פנימית ואף מתח ביקורת על התנהלות יו"ר המפלגה בזמן הקמפיין לבחירות הכלליות, וגם מיד לאחר שנבחר.
צמיחתם של אתרי פעילים במקביל לאתרים הראשיים של המפלגה היא תופעה חדשה ומעניינת, שהשלכותיה על הפוליטיקה הפנים-מפלגתית ואף על התחרות בין המפלגות עדיין לא ברורות. אמנם האתרים הללו קשורים למפלגה ולדרכה, אך אין הם בעלי-ברית אוטומטיים של מנהיגי המפלגה.
וורד וגיבסון גפרט ערכו מחקר שהתפרסם בשנה שעברה בכתב-העת "Representation", על אתרי פעילים של מפלגות בבריטניה המקבילים לאתרים "יאללה קדימה" ו"ליכודניק" המקומיים. החוקרים מצאו כי לעתים קרובות אתרי הפעילים פופולריים יותר מאתרי המפלגות הרשמיים, והכותבים בהם משתמשים בפלטפורמה כדי להפיץ את משנתם שאוהדת את עקרונות המפלגות, אבל לא תמיד את המנהיגים או השיטות שהם נוקטים. כותבים רבים רוצים לראות את המפלגה עושה דברים "באופן שונה", ומשתמשים בבלוגים וברשתות החברתיות הארגוניות כדי להשפיע על אקלים הדעות התוך-מפלגתי.
לתשומת לבם של החברים נתניהו ולבני: החברים שלכם באינטרנט עשויים להיות בלתי צפויים. אתרי הפעילים שחשבתם שיקדמו ויעזרו לגבש ולארגן את המפלגה עשויים, לעתים, לשמש למטרות שונות והפוכות.
ד"ר אזי לב-און הוא איש סגל בבית-הספר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל ומרצה אורח באוניברסיטת סטנפורד