קומוניקט

האפשרות שיותר ויותר מדינות, ארגונים וגופים עסקיים יטילו חרם על מדינת ישראל בגין יחסה המתמשך לפלסטינים מסוקרת בשנים האחרונות בהתמדה ובהרחבה מעל דפי עיתון "הארץ". בעיתונים אחרים, במיוחד "מעריב", "מקור ראשון" ו"ישראל היום", הסוגיה מטופלת בדרך כלל בהלך רוח כללי של הכחשה, המופר מעת לעת באמצעות התבטאויות בגנותן של יוזמות מסוג זה.

"ידיעות אחרונות" אינו קרוב כמובן לקוטב ההתייחסות של "הארץ" לחרם פוליטי על ישראל או ההתנחלויות, אולם הוא כן בוחר, מדי פעם, להדהד ידיעות בעניין ולהדגיש את הסכנה הטמונה באפשרות של חרמות כאלו והתפשטותם. גם הנטייה הזו של "ידיעות אחרונות" אינה הסבר מספק לכך שהעיתון, הידוע בגישתו האגרסיבית בנושאים של בלעדיות עיתונאית, מפרסם היום בכותרתו הראשית הודעה לעיתונות שהפיץ אתמול בתפוצה רחבה משרד יחסי-ציבור.

"100 בכירים במשק מזהירים מחרם על ישראל", מזהירים עורכי "ידיעות אחרונות" על שער העיתון, ומפנים את קוראיהם לעמ' 4, שם מדווח הכתב לענייני הכל, תלם יהב, על תוכנו של הקומוניקט. הפרשן הכלכלי הבכיר של "ידיעות אחרונות", סבר פלוצקר, מוסיף טור פרשנות נלווה שבו הוא מדביק לקומוניקט את הכינוי היופמיסטי "קול קורא" – יוזמה פרטית של פלוצקר, שאין לה סימוכין בנוסח המקורי של ההודעה לעיתונות.

בעיתונים האחרים, כולל "הארץ", העדיפו להתעלם.

קמפיין

עורכי "ידיעות אחרונות" מודיעים לקוראיהם על מינוי פלוג, 21.10.13

שלשום נודע כי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מעוניינת למנות את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגידה. בדיווח שהתפרסם אתמול על מועמדותה בעיתון "דה-מרקר" הובהר כי לפני שהמינוי ייכנס לתוקף, תידרש פלוג להעבירו בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת טירקל) ובממשלה. מוטי בסוק, שדיווח על כך, העריך כי המינוי יאושר, אם כי בטור פרשנות נלווה ציין כי הבחירה בבודו-טרכטנברג, רעייתו של פרופ' מנואל טרכטנברג, "התקבלה בהפתעה גדולה" בחוגים כלכליים ובבנק ישראל בפרט.

"בודו-טרכטנברג כמעט אינה מוכרת מחוץ לחוג מצומצם מאוד של כלכלנים, וגם זאת לאו דווקא בשל הישגיה המדעיים או הביצועיים", כתב בסוק. "קשה לזכור מתי הופיעה בפורום כלכלי בכיר בישראל (להוציא את מקום עבודתה, המרכז הבינתחומי) או בחו"ל, בוודאי לא כנואמת מרכזית. קשה מאוד גם להיזכר במחקר חשוב שלה, בוודאי לא במחקר פורץ דרך".

בהמשך הטור מתח בסוק ביקורת על האופן שבו עלולה הבחירה בבודו-טרכטנברג להיתפס – כהמשך של נוהג "חבר מביא חבר ובן משפחה מביא בן משפחה", כהגדרתו. "באופן תמוה, כעת מחצית מחברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל יהיו מהמרכז הבינתחומי", ציין.

ב"ידיעות אחרונות", העיתון שקידם בכל כוחו את מועמדותה של פלוג לתפקיד הנגידה, נעמדים ביומיים האחרונים מאחורי מועמדותה של בודו-טרכטנברג. אתמול הוקדש לכך טורו האישי של הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר, שגרס כי מדובר ב"מינוי מבריק". כבמעין תשובה לניתוח התעסוקתי של בסוק ב"דה-מרקר", ציין פלוצקר כי בודו-טרכטנברג "עבדה שנים רבות בתפקידי מפתח בבנק הפועלים וצברה שם ידע והתמצאות בבנקאות מעשית ובעיותיה. היא יודעת איך עובד המגזר הפיננסי לא מקריאת מסמכים, אלא מעשיית מעשים".

אף על פי כן, כתב פלוצקר, הוא חושש כי הליך מינויה לתפקיד המשנה לנגידה "לא יהיה קל", כהגדרתו: "דווקא היתרונות הבולטים של המינוי – ניסיון עשיר בבנק הפועלים, השכלה רחבה במיטב האוניברסיטאות הזרות, משרה בכירה נוכחית במרכז הבינתחומי בהרצליה והיותה אשתו של פרופ' מנואל טרכטנברג, בעבר ראש הוועדה לתיקון חברתי והיום ראש הוועדה לתכנון ותקצוב המוסדות להשכלה גבוהה, עלולים לעורר התנגדות למינוי בחוגים צרי העין והמוח. צפו אפוא למאבק על המינוי, והלוואי שאטעה".

פרופ' מנואל טרכטנברג עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

הבוקר ממשיך מוספו של פלוצקר, "ממון", לנפוח רוח במפרשיה של המועמדת. "נדין היא בחירה מצוינת" הוא הציטוט שנבחר לשמש כותרת בידיעת פרופיל (רועי ברגמן) המוקדשת לרקע שממנו מגיעה בודו-טרכטנברג. הדובר הוא פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד לשעבר וכיום דיקן בית-הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי (בודו-טרכטנברג משמשת, נכון להיום, סגניתו של אקשטיין במוסד האקדמי).

אקשטיין הוא אחד משלושה דוברים המעטירים שבחים על המועמדת וזוכים ששבחיהם יובלטו בידיעה. צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, אומר עליה כי היא "אינטליגנטית ביותר ומאוד נעימה". יהודה בן-אסייג, מנכ"ל חברת הפנסיה והגמל של מנורה-מבטחים ("שעבד איתה בשנים האחרונות"), מגדיר את בודו-טרכטנברג כ"רווח גדול לבנק ישראל". אבי הראל, המוגדר בידיעה כמנהלה הישיר בתפקידה האחרון בבנק הפועלים, מגדיר אותה כ"אשה חכמה עם השכלה יוצאת דופן". בראש העמוד נדפס תצלום של המועמדת עם בעלה, מהכלכלנים היחידים בישראל ששמם שגור גם בפי הקהל הרחב, ובוודאי אחד האהודים שבהם, אם לא האהוד ביותר.

אם כך, המאבק החל, וב"ממון" בחרו צד. כעת נותר לחכות למהלומה שתונחת מכיוונם של החוגים צרי המוח.

שת"פ

ב"ממון" מתפרסם הבוקר חלק נוסף של פרויקט משותף של המוסף ושל אחד ממושאי הסיקור המרכזיים שלו, משרד האוצר: מדריך ל"ניהול תקציב המשפחה", ובו עצות שימושיות שכמותן הופיעו לא פעם במדורי הכלכלה בעשורים האחרונים. בשבוע שעבר הזכיר כאן שוקי טאוסיג כי מדובר בשיתוף פעולה אחד מני כמה שמנהלת קבוצת "ידיעות אחרונות" עם משרדי ממשלה שבראשם עומדים שרי מפלגת יש-עתיד (העומד בראשה, שר האוצר יאיר לפיד, הוא בעל טור לשעבר וממקורביו של המו"ל, ארנון מוזס).

בתגובה צייץ הכתב החתום על הפרויקט, רועי ברגמן, כי הסכם שיתוף הפעולה נחתם לפני שלפיד נבחר לכנסת. מהאופן שבו בנויה ומוצגת רשימתו של ברגמן הנדפסת הבוקר במוסף לא ברור אילו מחלקיה הם פירות יצירתו של הכתב ואילו חלקים בה נבעו ממוחם של עובדי התוכן של מחלקת החינוך הפיננסי במשרד האוצר. אם כל חלקיה נוצרו במערכת "ממון", נשאלת השאלה מהי תרומתו של המשרד הממשלתי לשיתוף פעולה זה.

הפרשה התורנית

כל העיתונים מדווחים הבוקר על ההתפתחויות האחרונות בפרשיית השחיתות שבה מעורבים הרב יאשיהו פינטו, השוטרים מנשה ארביב ואפרים ברכה, חבר הקונגרס האמריקאי מייקל גרים והמוני דמויות אחרות ששמותיהן מופיעים, בינתיים, בעיקר בשולי הדיווחים. בכל העיתונים מודגשת הערכה שלפיה בניגוד להצהרות קודמות שניפק ארביב, עד לאחרונה מפקד יחידת העלית המשטרתית להב 433, האיש צפוי לפרוש מהמשטרה גם אם לא יוגש נגדו כתב אישום.

ב"כלכליסט" כותבת ענת רואה על עו"ד גיל סלומון, איש יחסי-הציבור של הרב יאשיהו פינטו ושל עורכי-דינו, המכהן במקביל כמנכ"ל לשכת עורכי-הדין. לפני כניסתו לתפקיד המנכ"ל, כותבת רואה, היה סלומון בין היתר דוברם של שרי המשפטים דניאל פרידמן ויעקב נאמן.

המפכ"ל, יוחנן דנינו, נושא דברים בפני עיתונאים בשבוע שעבר (צילום: גדעון מרקוביץ)

ב"הארץ" כותב יניב קובוביץ כי דוברת המפכ"ל, סיגל טולדו, הפיצה אתמול "הבהרה" שלפיה אין ממש בדיווחים עיתונאיים שלפיהם רב-ניצב יוחנן דנינו שמע לראשונה על מינויו לתפקיד רם-הדרג מבוררת של העולם התחתון. עם זאת אישרה הדוברת כי דנינו נפגש עם הבוררת, הרבנית ברוריה זבולוני, באירוע החברתי שבו, על-פי הדיווח המוכחש, סיפר דנינו על האופן שבו הודיעה לו האשה על המינוי שיקבל. "בתוך כך, הממשלה אישרה אתמול את הארכת כהונתו של מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו בשנה נוספת", מדווחת יעל פרידסון ב"מעריב".

דן מרגלית, בטור המתפרסם ב"ישראל היום", קורא, כפי שעשה אתמול, להעמיד לדין את פינטו בלי קשר לטענות נגד ארביב. "מה שעומד למבחן מבחינה ציבורית אינו רק האישום הפלילי של פינטו ו/או ארביב, אלא תרבות הקמיעות והאובות והידעונים ופולחן האישיות ושאר הרעות החולות, אשר מאגדות רב כריזמטי עם אנשי עסקים וקציני משטרה ודמויות במשפחות הפשע", כותב מרגלית. "כולם אינם סמוכים על שולחנו כדי ללמוד את פירוש רש"י לפרשת השבוע".

ב"דה-מרקר" מביא חגי עמית עדויות אנונימיות מפי "אנשי עסקים" המליצים יושר על הרב. דבריו של אחד המרואיינים עשויים להיתפס כתשדורת אזהרה עבור אלה המחזיקים מידע מפליל על הרב וחוככים בדעתם אם לתרום אותו לחקירות המתנהלות נגדו. "יש פה הרבה צביעות. הרי ישבו אצל פינטו כל שרי הממשלה. שרים ואנשי מערכת הביטחון התייעצו איתו באופן קבוע. אפילו גורמים ב-FBI וב-CIA בקושי הזכירו 5% מהאנשים שהיו סביבו".

כפי שנחשף

"בעקבות פרסום 'ידיעות אחרונות'", נכתב בכותרת הגג לידיעה מאת יוסי יהושוע, הכתב הצבאי של העיתון, המדווח על עמדותיהם של "גורמים בצבא" בעקבות משבר שהתגלע בין השר להגנת העורף גלעד ארדן לשר הביטחון משה יעלון, ושהוצף במכתב שכתב ארדן ליועץ המשפטי לממשלה (לטענת ארדן, יעלון מונע את העברתם של תקציבים המיועדים למשרד – מצב שהימשכותו תביא להתפטרותו מהתפקיד).

"'אנו לא יכולים להיות כפופים לשני משרדים', הבהיר אמש גורם צבאי בכיר בהתייחסו למחלוקת שנחשפה אתמול ב'ידיעות אחרונות'", כותב יהושוע, ומתעלם מכך שדבר המחלוקת נחשף במקביל גם אצל המתחרה של "ידיעות אחרונות", "ישראל היום".

דמע ורגש

"האמירה שז'אנר הריאליטי הוא איום ונורא היא אמירה שטחית של אנשים שמתיימרים להיות אינטלקטואליים", אמר אסף גיל, מפיק תוכנית ריאליטי העוסקת בלידות, בראיון לגליון אמש של "גלובס" (לי-אור אברבך). במדור הרכילות של העיתון כתבה מיכל גלנטי על אירוע ההשקה של התוכנית, המשודרת החל מאתמול בערוץ 10. על האירוע, כתבה גלנטי, ניצח רפי גינת, מנכ"ל הערוץ. "גינת הודה שבכל הצפיות בפרקי הסדרה בחדרי העריכה דמע והתרגש", נכתב בידיעה.

מחוברים לשטח

"קפה בזול גם בעיר הקודש: סניף קופיז ראשון נפתח בירושלים", מודיעה כותרת בעיתון "ישראל היום" (היאלי יעקבי-הנדלסמן), המוקדשת לפתיחתו של בית-עסק המציע את כל מוצריו במחיר של חמישה שקלים, על-פי המודל של רשת קופיקס. מאופן ניסוח הכותרת מצטייר כי עד כה לא היה ייצוג למודל ממכר זה בעיר הבירה. רושם זה מוטעה, שכן זה חודשים אחדים שבירושלים קיים עסק הפועל על-פי מודל עסקי זהה, ובמיקום מרכזי שקשה לפספס.

ענייני תקשורת

ב"הארץ" כותב חיים לוינסון על החלטת השבועון "בשבע" לגנוז את כל עותקיו של מוספו השבועי מסוף-השבוע האחרון ולהדפיס מהדורה חלופית כדי שלא לפרסם טור של ידידיה מאיר ובו דברי ביקורת על זאב חבר (זמביש), מזכ"ל אמנה, הזרוע ההתיישבותית של מועצת-יש"ע.

על-פי הידיעה, סיבה אפשרית לגניזה היא קשריו הכלכליים של האיש עם המו"לים של "בשבע": גופים שזמביש יושב במועצת המנהלים שלהם העבירו מאות אלפי שקלים לעמותת סוכת-עובדיה, שהיא אחד הגופים המנהלים את נכסי ישיבת בית-אל בראשותו של הרב זלמן מלמד. בגרסתה המקוונת של הידיעה, שפורסמה אתמול, נכללו גילויים חדשים על זהותם של בעליה הרשומים של קבוצת התקשורת הפועלת תחת חסותו של הרב.

זאב חבר (בכובע) עם שר השיכון אורי אריאל. הגדה המערבית, 13.8.13 (צילום: פלאש 90)

בשער האחורי של "מקור ראשון" מתפרסם הבוקר דיווח על תוצאות משחקי כדורגל מהליגה האנגלית. הנושא הסתמי והבלתי שגור אינו הדבר המוזר ביותר בידיעה זו: לכל אורכה, מדי כמה מלים, משובצת התיבה "גול!!!", החושפת כי מדובר למעשה בגזור-והדבק מידיעת לייב-בלוגינג מתעדכנת שפורסמה אתמול במדור הספורט של אתר nrg מעריב.

שיבוצה כך, ללא עריכה של ממש ובמשבצת מובלטת, מעיד על ערכן של הידיעות הנדפסות במהדורה היומית של עיתון זה, המוצג בפני לקוחותיו הקיימים והפוטנציאליים כמוצר עיתונאי מוקפד ואיכותי הניצב בשורה אחת עם גופי התקשורת המובילים בישראל.

ב"ישראל היום", תחת כותרת הגג "כבוד לבעל הטור ב'ישראל היום'", מדווח ערן סויסה על החלטת אגודת זכות הציבור לדעת להעניק את פרס ביקורת התקשורת לשנה זו לפובליציסט וכותב הנאומים דרור אידר (עימו זכה בפרס גם ד"ר גיא בכור). "בעקבות זכייתו הודה ד"ר אידר בדף הפייסבוק שלו למברכיו", כותב סויסה, ומצטט: "לא חשבתי מעודי להיות איש תקשורת [...]".