זה הסקופ הכי בלעדי שיש. הוא נולד ב-one ויצרו אותו האנשים שהפכו את האתר הזה לפופולרי ביותר: תמיד בשטח, מעודכנים, מעורים, אמנם לא פעם בדרגת אמינות מפוקפקת, עם יד עורכת כבדה ומניפולטיבית, אבל באז ברשת הם יודעים לעשות. העיתונאים הצעירים האלה הרימו כעת ראש מול ההנהלה.
בימים האחרונים הם תלו במשרדים ובניידת השידור כרזות עם הכיתוב "one הבית של העובדים", טרמפ על הסלוגן "one הבית של הספורט". כרזות תמימות למראה, אבל מתריסות כלפי תנאי העסקתם. נפתח גם דף פייסבוק של ועד עובדי one – "למען תנאים הוגנים וטובים יותר". בקרוב, יש לקוות, הם יכבסו את הכביסה המלוכלכת בראש חוצות.
סכסוך העבודה שהוכרז השבוע ב-one הוא אירוע מכונן שראוי לתפוס מקום בסדר היום בתקשורת הספורט. הוא חשוב יותר מ"פרסום ראשון – בן שהר סיכם במכבי תל-אביב", או "יש רוכש להפועל תל-אביב – המיליארדר מקסימוב", שתי כותרות שהתפרסמו לאחרונה ב-one והיו ניסיון נוסף, מוצלח בדרכו העקמומית, לגנוב שוב את תשומת הלב מיתר האתרים. ארגון העיתונאים של ההסתדרות מלווה בחודשים האחרונים ועד מאורגן ויציג שנוצר ב-one והצליח לגבש מאחוריו את מרבית העובדים.
one הוא האתר היחיד שמבחינת כוח אדם יכול לשלוח כתב לכל אימון של קבוצה בליגת-העל בכדורגל, שחס ושלום לא תוחמץ איזו תקרית קללות עסיסית. הוא הכי קרוב לשטח בזכותם של עשרות כתבים וצלמים, עורכי משנה ומפיקים. הוא מעסיק בעיקר צעירים בתחילת דרכם, ואלה חדורי מוטיבציה למסור את נפשם על קידוש הסקופים. אחרי שפגה ההתלהבות הראשונית, מוצאים את עצמם העובדים במלכוד. הלהט להוכיח את עצמם ולעבוד רוב שעות היממה, להיות קשובים לכל פיפס כדי להיות הראשונים לדווח, מתוגמל, לטענתם, בשכר דל שאינו הולם את מאמציהם וזמנם.
מנכ"ל one גיל מנקין, 14.10.13 (צילום: "העין השביעית")
על מה מתמרדים אנשי אתר וערוץ one? על משכורות נמוכות, על נוהל החזרי ההוצאות של נסיעות ואש"ל, ועל כך שגם מי שעובדים שנים אינם זוכים להעלאה. תסכול ומרמור הם מנת חלקם גם של עובדי ערוץ הטלוויזיה, שכירים שעובדים על בסיס יומי. אם אין עבודה, הם נאלצים להישאר בבית, לא מקבלים על כך שכר ולא הבטחת הכנסה. העובדים הללו מתוסכלים לא פחות לנוכח מצבו המעורפל של הערוץ, שאינו נושא בשורה באופק: הוא דל מאוד וההפקות בו מועטות.
לא פחות מתנאי העבודה, מכעיס את העובדים יחס ההנהלה, שבתקופה שבה התארגנו להכרה בהם כוועד, סירבה להיפגש איתם ולשמוע את טענותיהם. בתגובת ההנהלה השבוע לפרסום על הנעשה בממלכה נאמר כי הם "לומדים" את הנושא. כל זאת, כארבעה חודשים לאחר ההכרזה על הקמת ועד יציג וקבלת מכתבים ופניות מצד ארגון העיתונאים. היחס המשפיל הגיע לשיאו בפיטוריו של הבמאי אור זילברמן, במה שנראה כניסיון לשבור את התארגנות העובדים. בית-הדין לעבודה זרק את הנהלת one מכל המדרגות והורה להשיב את זילברמן לעבודה, מה שלא הפריע לה להתעמר בו עוד.
הנהלת one יכולה כעת להמשיך לקחת את הזמן ללימוד הנושא. ברם, בעוד פחות משבועיים יוכלו העובדים לפתוח בעיצומים ממשיים. הם יוכלו להגיע לעבודה, אבל לא ממש לעבוד. להיות מול המחשבים, אבל לא לפרסם באתר. להיות באולפן, אבל להחשיך את המסך. הם יוכלו אפילו להפגין בחזית הבניין ולהפוך, שומו שמים, לאייטם מעניין בחדשות ערוץ הספורט. אולי רק אז, כשהאתר המהיר במזרח התיכון יפגר בשנייה אחרי סקופים זניחים בערוץ הספורט וב-ynet, יבינו בהנהלת one שבזמן שהם "לומדים", העובדים עושים להם בית-ספר.
פסק זמן אחרון
שרון פרי בתוכנית "פסק זמן" בערוץ 1 (צילום מסך)
שלוש תוכניות בלבד של "פסק זמן" הספיקו לוועדת התוכן של רשות השידור להחליט על הסרתה מלוח השידורים.
תוכנית הדיבורים בהנחיית שרון פרי, שנעלה את ערב שידורי הספורט בערוץ 1, ניסתה להציג קו מעט שונה מ"בועטים", הגלגול הקודם שלה, שאף היא הוסרה מהלוח על-ידי ועדת התוכן. כך למשל הוקצה זמן לספורט בפריפריה במטרה לרצות את ועדת התוכן שדרשה זאת. מהר מאוד התברר שמדובר בעלה תאנה חיוור, ולמעשה זו אותה גברת בשינוי אדרת.
זו מכה שנייה בתוך זמן קצר למחלקת הספורט ברוממה: לפני חודש וחצי החליטה ועדת הכספים של המליאה להפסיק לאלתר את עבודתו של השדר יורם ארבל בגלל התקשרות שלא על-פי הנוהלים.
התיקונים
דדי בן-דיין ב"סן-אנטוניו", one
עוד חשיפה ב-one: דדי בן-דיין, המגן המסור של בני-סכנין, התגלה בצד השני של כדור הארץ במדי סן-אנטוניו כשהוא קולע 26 נקודות. אם זו לא בדיחה, זו כנראה תחילת עיצומי העובדים ב-one.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il