הנהלת ערוץ one מסרבת לחזור בה מהחלטתה לפטר עובד, וזאת חרף המלצות חוזרות ונשנות מצד בית-הדין לעבודה. בדיון שנערך אתמול בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו פנתה השופטת קרן כהן פעם אחר פעם למנכ"ל one גיל מנקין ולעורך-דינו שי אליאס והמליצה להם להגמיש את עמדתם, אולם הם התעקשו לנהל דיון עד להחלטה שיפוטית. במהלך הדיון התברר כי החברה הקליטה כמה מעובדיה בלא ידיעתם, וזאת כחלק מהליך איסוף ראיות על העובד שפוטר.

הדיון בבית-הדין נערך בעקבות בקשה שהגיש ארגון העיתונאים בישראל בעניינו של אור זילברמן, במאי בערוץ one וחבר בוועד הפעולה הזמני של עובדי הערוץ. לפי הבקשה, שהוגשה על-ידי עורכות-הדין חגית רימון ושירי לב-רן, ב-8 בספטמבר 2013 הודיע ארגון העיתונאים לחברת סיטינט בע"מ, בעלת האתר one, ולחברת וואן ספורט שירותי טלוויזיה בע"מ, מפעילת ערוץ one, כי העובדים התארגנו להקמת ועד באמצעות הארגון. בהודעה נכלל שמו של זילברמן כאחד משישה חברי ועד הפעולה בחברה. ארבעה ימים לאחר מכן, יום לפני ערב יום כיפור, בשעה 23:18, קיבל זילברמן זימון לשימוע.

"הזימון לשימוע הינו בעקבות טענת החברה לביצוע עבירות משמעת חמורות שביצעת והפרת הסכם העסקה שלך בחברה", נכתב בזימון לשימוע שקיבל זילברמן. לטענת החברה, ב-10 בספטמבר 2013, יומיים לאחר ההודעה על ההתארגנות, נותר זילברמן במשרדי החברה למשך שעה ועשרים דקות מעבר לזמן העבודה והחתים עם צאתו את הכרטיס האישי שלו. זילברמן טוען כי נותר במשרדי החברה כדי לתקן תקלה שהתגלתה באחת המערכות. בהנהלה טוענים כי הוא משקר וכי בשעה ועשרים דקות שנותר במשרדים לא עבד כלל. לפי חישובי ארגון העיתונאים, התשלום שקיבל זילברמן עבור אותן שמונים דקות שבמחלוקת עומד על כ-50 שקל.

עוד נטען בבקשת ארגון העיתונאים כי באת-כוחו של הארגון פנתה לעו"ד אליאס וביקשה ממנו לדחות את מועד השימוע של זילברמן ולהיות נוכחת בו. לטענתה, עו"ד אליאס השיב לה כי הוא אינו מבין מדוע ההסתדרות מתערבת בנעשה בגוף פרטי, הבטיח שמדובר בסך-הכל בבירור וטען כי אין טעם שהיא או נציג אחר מהארגון יגיעו לשימוע, שכן "לא יכניסו אתכם".

בעקבות השימוע פוטר זילברמן. במכתב שקיבל צוין כי סיבת הפיטורים היא "החתמת כרטיס העובד לאחר שעות העבודה תוך הסתרת העניין מהמנהל הישיר, שקרים במהלך השימוע על תוכן השיחות עם המנהל הישיר, עדויות במערכת על כך שאור שיקר במהלך השימוע על עיסוקיו במהלך גניבת השעות".

מנקין: "שמעתי את ההקלטות שנאלצנו לעשות עקב החשש שהם [העובדים] הביעו גם בשיחות וגם בהקלטה עצמה מהתנכלויות של אור או חברים שלו". בתשובה לשאלה אם העובדים ידעו שהם מוקלטים השיב מנקין: "לא".

"אין מלים כדי לתאר את הפעולה חסרת תום הלב והבלתי נאותה של החברה", נכתב בבקשת הארגון לבית-הדין. "המדובר בעובד מקצועי ומסור, שעבד בחברה כ-4 שנים, וכך, ביום אחד, החברה מתייחסת אליו כגנב!! וזאת מאחר שנשאר בעבודתו שעה נוספת כדי לתקן ליקוי במערכת! לא יעלה על הדעת שחברה תתייחס בצורה שכזו כלפי עובד שלה, ובאופן כה חמור תכפיש את שמו ותוציא את דיבתו רעה [...] עולה מסקנה אחת – לאחר שאור סייע להסתדרות כדי לארגן את העובדים בסיטינט ובוואן, החברה החליטה לפטרו, כדי לפגוע בהתארגנות ולגדוע אותה, וכנראה כדי להפחיד עובדים אחרים".

ההסתדרות ביקשה מבית-הדין כסעד זמני להורות לחברה לבטל את הפיטורים ולהשיב את זילברמן לעבודה, ובמקביל להעניק סעד עיקרי שלפיו החברה תחויב להימנע מפגיעה בעובדים המתארגנים ותשלם פיצוי לזילברמן בסכום של 100 אלף שקל בגין היחס שקיבל.

חברת סיטינט הכחישה מכל וכל שפיטרה את זילברמן בשל פעולתו בארגון העיתונאים. החברה טענה כי יש לסלק את בקשת ארגון העיתונאים על הסף, בין היתר משום שמדובר בסכסוך אישי מול זילברמן, שלהגדרתה "אינו עיתונאי". החברה טענה עוד כי זילברמן ביקש "לגזול" ממנה "שכר עבודה נוסף מבלי לעבוד בפועל", והוסיפה כי העובדת תמר כפכפי, שנכחה עם זילברמן בחדר באותן 80 דקות שבמחלוקת, טוענת כי לא עבד, אלא שוחח עימה. יחד עם זאת, החברה נמנעה מלספק תצהיר מטעם כפכפי, וזאת בטענה כי היא חוששת שאם תעשה זאת, יתנכלו לה עובדי החברה.

"בית-הדין עבר על החומר", אמרה השופטת כהן בפתח הדיון שנערך אתמול. "בלי להתייחס לעובדה שיום לפני יום כיפור אדם מקבל הזמנה לשימוע, וגם בזה יש קצת קושי, מבחינת סמיכות הזמנים ולו לכאורה יש לנו קושי עם הנטל המוגבר שמוטל על המעסיק. בשלב הזה אנחנו חושבים שייטיבו הצדדים אם ידברו יחד".

בהמשך הוסיפה השופטת כהן כי קשה לה לקבל את הטענות בדבר העובדת הנוספת, כפכפי, שכביכול טוענת שבמקום לעבוד, זילברמן שוחח עימה. "אולי אנשים יכולים לחלק קשב והיא יכלה לעבוד תוך כדי ולדבר עם מישהו ורק הוא לא עובד", העירה השופטת כהן והוסיפה: "מה שראיתי בהליך השימוע ברמה הלכאורית – לא פשוט. סבלנותי פוקעת כאשר עובד לא נמצא במקום העבודה ומבקש מאחרים להחתים עבורו, וחס וחלילה מקבל סכום כזה או אחר. אנחנו לא נמצאים במקום הזה. אדם שעבד 4 שנים והבירור הזה הוא גרסה מול גרסה, והיום היא [כפכפי] לא תהיה פה להעיד, ולכן זה לא פשוט [...] מבחינה ראייתית אין לפני כל ראיות. ספקולציות כאלו ואחרות. החברה סבורה שהוא שיקר. אין מחלוקת שעד ה-10 בספטמבר לא היה פעם שהחתים כרטיס נוכחות מעבר לשעות בלא רשות, גם אתם לא טוענים. אני חושבת שעל הפעם אחת נצטרך למצוא פתרון".

השופטת כהן ביקשה מהנוכחים לצאת מאולם בית-הדין כדי שתוכל לשוחח עם באי-כוחם של הצדדים בפרטיות. בסיום הדיון הפרטי שוחח עו"ד אליאס עם מנכ"ל החברה מנקין על ההצעה ששמע מבית-הדין והודיע כך: "שמענו את הדברים ולצערי אין הסכמה". שוב ביקשה השופטת מכל הנוכחים לצאת, למעט באי-הכוח, המנכ"ל, זילברמן עצמו ונציגי ההסתדרות. גם בשלב זה פנתה השופטת בהמלצה להגיע לפתרון מוסכם, אך לשווא. בשל כך החליטה לשמוע את העדויות בכל הקשור לסעד הזמני הנוגע לפיטוריו של זילברמן, ורק לאחר שזה יסתיים לדון בסעד העיקרי, הנוגע למעמד ארגון העיתונאים בחברה.

זילברמן טען בעדותו כי זמן קצר לפני פיטוריו קיבל מהממונה עליו, מנהל מחלקת הווידיאו עמיר יניב, הצעה לקידום בעבודה לתפקיד אחראי קונטרול. לדבריו, בתור אחראי נאלץ להישאר אחרי שעות העבודה באותו היום כדי לתקן את מערכת הטרייקסטר, שלקתה בתקלה.

מנכ"ל one גיל מנקין, 14.10.13 (צילום: "העין השביעית")

המנכ"ל מנקין טען מנגד כי למיטב ידיעתו, זילברמן לא עבד בשעה ועשרים דקות המדוברות, אלא שוחח עם עובדים אחרים. בתשובה לשאלה אם נכח בחדר באותו הזמן או שוחח עם העובדים שהיו שם ושמע זאת מהם, השיב מנקין בשלילה והוסיף: "אבל שמעתי את ההקלטות שנאלצנו לעשות עקב החשש שהם [העובדים] הביעו גם בשיחות וגם בהקלטה עצמה מהתנכלויות של אור או חברים שלו". בתשובה לשאלה אם העובדים ידעו שהם מוקלטים השיב מנקין: "לא".

לדברי מנקין, כ-50% מהשימועים שנערכים בחברה בשל עבירות משמעת אינם מסתיימים בפיטורים. מנכ"ל one טען עוד כי גם השימוע של זילברמן לא היה מסתיים בפיטורים אלמלא בחר העובד לשקר באשר לדבריו ולא להודות בטעותו.

גם מנהל מחלקת הווידיאו עמיר יניב טען בעדותו כי זילברמן שיקר לו. "הוא גנב ושיקר ואני מבקש מבית-הדין שתזמיני לכאן את האנשים שהיו איתו בחדר, שאלו אותם מה הוא עשה. הוא לא עבד בזמן הזה. הוא ישב ודיבר והוא משקר שוב ושוב וכל הדבר הזה כאן מבוסס על שקר אחד גדול".

לטענת יניב, זילברמן הפר את הנהלים כשנשאר במשרדים אחרי שעות העבודה בלא אישור. "הצגתם בעבר את הנהלים האלה לאור?", שאלה עו"ד חגית רימון, ויניב השיב: "מר זילברמן מכיר את הנהלים". "מה זאת אומרת מכיר, הוא ראה אותם, זה כתוב?", שאלה רימון, ויניב השיב בחיוב. "אז למה זה לא מצורף לחוזה העבודה שלו?", שאלה רימון, ועל כך ענה יניב: "זה אמור להיות מצורף?".

בהמשך העיד יניב כי זילברמן הוא עובד מוכשר, אם כי בעל בעיות התנהגות. כששאלה אותו עו"ד רימון מדוע לא ציין בתצהיר שהגיש לבית-הדין כי יש בעיות בהתנהגות של זילברמן, השיב יניב: "אני לא כתבתי את התצהיר".

בסיום חקירת העדים שוב פנתה השופטת כהן למנכ"ל one ובא-כוחו ואמרה: "יש לנו ברמה הלכאורית בעיה מאוד חמורה מאיך שהשימוע נעשה. עלו פה כל מיני דברים. אנחנו חוזרים ומציעים וביתר שאת, ביתר שאת, אני חוזרת ואומרת אחרי ששמעתי אתכם, אין לי ספק שתצטרכו להגיע להסכמות ואנחנו חוזרים ביתר שאת על אותה הצעה שבית-הדין הציע קודם".

עו"ד אליאס השיב בשלילה. השופטת כהן ניסתה פעם נוספת לשכנעו ואמרה כי העדויות שנשמעו בפני בית-הדין רק "חיזקו" את התחושה לגבי המקרה, אולם אנשי one סירבו להשתכנע והתעקשו על הגשת סיכומים וקבלת החלטה בסוגיית פיטוריו של זילברמן.

17962-10-13