בערב ההוא נגסתה בגמבה לא שלח sms, אסף לוץ לא שלף שאלה מההפטרה, והשדר המיתולוגי לא סיפר איך קפץ השכם בבוקר להשתכשך בבריכת התחרות. השידור של ערוץ 1 מהיום הראשון של אליפות העולם בשחייה (לא כולל קפיצות וקרנבל בלט המים) עבר לראשונה זה שנות דור ללא משה גרטל. במקומו הוצב שדר הקווים הצעיר וחסר הניסיון ליאן וילדאו.

לפני שנה בדיוק, באולימפיאדת לונדון 2012, רשם גרטל שיא בקריירה שלו. לא תובנות מבריקות או תיאורים מרתקים הפכו אותו לגיבור משדרי האולימפיאדה של הערוץ הממלכתי, אלא התעסקות בתפל, מופעים מביכים והתבזות כללית.

אפילו נציב קבילות ציבור של רשות השידור כינה אותו "שדרן ואייקון" בסעיף מיוחד, בדו"ח השנתי שפירסם השבוע. 19 תלונות בעניינו של גרטל הגיעו בשנה האחרונה אל הנציב, שמצא כבעייתית את העובדה שהשדרן פירסם במהלך שידור את מספר הטלפון הנייד שלו והזמין את הצופים לשלוח לו שאלות. "בנקודה זו נפרץ הסכר", תיאר הנציב דדי מרקוביץ' את קרקס השאלות ההזויות בשמות בדויים ששמו את השדר ללעג ולקלס.

גרטל פרש לגמלאות לא לפני נאום אישי קורע לב בסיום שידורי השחייה מלונדון ("שנים הייתם משליכים עלי בוץ, מגלגלים אותי בזפת ונוצות, יורים בי בליסטראות... ספגתי והבלגתי"). לרגע היה נדמה שאגדת השחייה רשמה גֶג אחרון, אבל לפני כחודשיים קיבל גרטל טלפון ממנהלי מחלקת הספורט בערוץ 1 והוזמן להתקמבק על אליפות העולם הנוכחית מברצלונה. המו"מ הכספי כשל, וגרטל נותר בחוץ. שדר מיתולוגי אחר, יורם ארבל, דווקא נהנה משכר שעל פניו נראה מופקע עבור שידור משחק מליגת-העל בכדורגל המקומי. אולי גרטל לא קרוב דיו לצלחת.

ליאן וילדאו (צילום מסך)

ליאן וילדאו (צילום מסך)

גם על רקע מערך השיקולים המפוקפק של הערוץ הממלכתי, החלפתו של גרטל בפנים חדשות היא בשורה טובה לחובבי השחייה. גרטל הפך לאחד משדרי הספורט הגדולים, אלא שבשנים האחרונות נראה שגס לבו בשליחותו המקצועית, ושידוריו משכו יותר ויותר חובבי קאלט. נראה שגרטל עצמו הצטרף לקהל המעריצים של הליצן המשונה, שכמעט הפציר בצופים להטיח בו את מטר הבליסטראות שעליו הלין בנאום הפרידה.

מעסיקיו העדיפו לראות את חציה המלא של כוס הרייטינג. איש בערוץ 1 לא העז לגעת בתרנגול הקשקשן שהטיל ביצי זהב. הערוץ המדשדש לא רק שהניח לגרטל להמשיך במופעיו ההזויים מהבריכה האולימפית בלונדון, הוא אף כיבד אותו בכתבה מיוחדת ב"יומן שישי". בסופו של דבר, את מה שלא עשו מנהלי הטלוויזיה עשה הטבע. גרטל יצא לפנסיה.

לאחר כשלון המו"מ איתו להנחיית אליפות העולם 2013 נשלף מהכובע שפן לא צפוי, שבמבט ראשון נראה כישלון מובטח – ליאן וילדאו, המוכר בעיקר כשדר קווים במשחקי הכדורגל מליגת-העל שמעביר ערוץ 1. עמית הורסקי, מועמד הגיוני יותר והשדר הבכיר במחלקת הספורט, יועד להגשת סיקור יומי ממשחקי המכבייה חסרי החשיבות. אלא שווילדאו לא איכזב, או לפחות לא רשם פיאסקו מהדהד.

השידור הראשון שלו מתחרויות השחייה החל ביום ראשון השבוע ונמשך לסירוגין לאורך היום, כולל בפריים-טיים של 20:30. וילדאו הלך על קרקע בטוחה, הקפיד להשאיר את הראש מעל המים, וניכר שאסף חומר רב ולמד אותו היטב. גם אם נפל פה ושם למהמורה, היה לצדו הפרשן המצוין והמנוסה בוקי צ'יש, שחילץ אותו בבטחה. בגמר השליחים בסגנון חופשי השתהה מעט וילדאו בתיאור סיום המקצה, צ'יש הקדים אותו בהכרזה על צרפת המנצחת, אבל השדר התעשת מיד. פאלטה קטנה שיכולה לקרות גם לגדולים.

וילדאו, בעל כורחו, מתגלח בינתיים על זקן הצופים, ויש לו מה ללמוד. הוא ממלכתי מדי ("אנחנו רוצים לראות את עמית עברי בחצי הגמר", "עמית עברי שלנו"), פונה לצופים בתואר המאוס "חברים", לא מרשה לעצמו לשרבב קצת צבע, איזו אנקדוטה שתשבור את החדגוניות, ובוודאי לא מתיימר למדוד את נעליו הגדולות של גרטל. אולי אין לו את זה, אולי הוא חושש להיכוות בטבילת האש הראשונה, אבל ימי החסד שלו רק התחילו, ויש למה לצפות. עוד שלוש-ארבע משימות שידור גדולות, והוא עשוי להפוך לשדר לגיטימי באולימפיאדת ריו 2016.

הצלחה של וילדאו עשויה לאותת למנהליו להעז לרענן גם גזרות אחרות במחלקת הספורט. אם גרטל היה שדר חסר מודעות עצמית שהזמין את הקהל להתבדח על חשבון מגבלותיו המנטליות, פרשן הכדורגל דני נוימן הוא ליצן מדכא, חסר כל חן או שאר רוח, שהודף את הבליסטראות שמוטחות בו בעזרת חומה בצורה של מקורבים בערוץ הממלכתי. יכול להיות שראשי הערוץ זקוקים להוכחה חיה שגם מקצוענות עניינית, מכבדת ואינטליגנטית תעלה אותם בסולם הרייטינג, ולא רק טיפוסים שהקהל רואה בהם מוקיונים, או אוהב לשנוא. וילדאו, אם יצליח, עשוי להיות הוכחה כזאת.

התיקונים

נקודת אור ב-ynet

נקודת אור ב-ynet

"נקודות האור בקבוצה היו הקשר הניגרי אוסה גואובדיה והמגן הקונגולזי לנדרי מולמו", נכתב ב-ynet על משחק האימון של בית"ר ירושלים בשבת האחרונה (27.7.13) בגרמניה. היתה רק בעיה קטנה: הקונגולזי מולמו כלל לא שותף במשחק הזה. בהנחה שהכתב דוד בן-שימול פירסם את מה שמסרו לו מקורותיו בקבוצה, כדאי שיבדוק מדוע הטעו אותו ואת הקוראים.

החזרת כבוד ב"ישראל היום"

החזרת כבוד ב"ישראל היום"

ספק אם תוצאה של 10.85 שניות ב-100 מטר ליוסיין בולט מחזירה את הכבוד, כמו שבישרה הכותרת בספורט "ישראל היום" (29.7.13). לקזז שנייה שלמה משיאן העולם זו לא סתם טעות מקלדת שבמקום 9 כתבה 8, שהרי מדובר במספר דו-ספרתי. אלוף העולם מג'מייקה אולי חייך במרירות כשקרא את כותרת המשנה והטקסט שעשו עוול ל-9.85 שלו, אבל הבושה היא רק של העיתון. להגנתו של "ישראל היום" אי-אפשר אפילו לומר שהוא פירסם למחרת תיקון לטעות.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il