ח"כ יעקב ברדוגו, עד לאחרונה מגיש בערוץ 14 וגלי-ישראל, טוען במענה לתביעת דיבה כי כשייחס אמירה מעוררת מחלוקת לאדם הלא נכון פעל על פי דוקטרינת "העיתונות האחראית", וכי מי שהאזינו לתוכניתו ברדיו "גלי ישראל" לא ציפו מראש שהדברים המשודרים שם יהיו מדוייקים.
בחודש אפריל האחרון נערך דיון בבקשות שהגישה עמותת ישראל חופשית ועותרות נוספות בהליך לאכיפת חובת הגיוס, וזאת בטענה לביזיון בית המשפט. הדיון הועבר בשידור חי ובשלב מסוים נשמע אחד הנוכחים באולם מדבר מבלי ששם לב כי המיקרופון שלו פתוח. הוא נשמע אומר "מה אתה אומר חגי? על מה שהצגתי להם..." ומיד בהמשך נשמע אדם אומר "זה יגמור... אנחנו נפרק את עולם התורה".
בסמוך לאחר מכן צייץ ישראל זאב לוונטהל, שכותב באתרים חדשות JDN ו"רגע", כי היה זה עו"ד גלעד ברנע שייצג עותרות אחרות בהליך, שפנה בשאלה שצוטטה לעיל, והיה זה עו"ד חגי קלעי שאמר "אנחנו נפרק את עולם התורה". עו"ד קלעי הצהיר כי הדבר אינו נכון ולא הוא אמר את המשפט, אך ההאשמה הכוזבת כבר נפוצה ברשתות החברתיות ובאתרים.
"בניגוד לאופן המסולף בו הנתבע הציג את הדברים בפרסום כאילו מדובר בדברים שנאמרו בשיחה בין התובע לבין אדם אחר", טען קלעי בתביעה שהגיש נגד לוונטהל באמצעות עו"ד עוז פנחס, "בהקלטה נשמע היטב קול אחד בלבד, שאינו של התובע. קול זה הוא זה אשר פונה אל התובע בשאלה 'מה אתה אומר' ואותו אדם הוא גם זה שממשיך ואומר את הציטוט שייוחס לתובע באופן שקרי".
חבר הכנסת יעקב ברדוגו, לשעבר יועצו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, שבמקביל עבד כשדרן מרכזי בערוץ 14 וברדיו גלי-ישראל, היה אחד האנשים שחזרו על הטענה כי קלעי הוא שאמר "נפרק את עולם התורה". ברדוגו אף כינה את קלעי "ערב רב", "פרחח" וכינויי גנאי נוספים.
בתוכניתו שבגלי-ישראל נשמע ברדוגו מצטט את האמירה ואז שואל "מי זה אמר את זה? יודעים מי זה? אדון עורך, אדון מנדל, יודעים מי אמר את זה?". כעבור שניה מסר ברדוגו את התשובה: "עו"ד חגי קלעי, מ'ישראל חופשית".
בשל כך הגיש קלעי תביעה גם נגד ברדוגו ונגד גלי-ישראל, באמצעות עו"ד פנחס ועו"ד אודליה קסוס. בכל אחד מההליכים דרש פיצוי בסך 170 אלף שקלים, ומאז המשיך והגיש תביעות נוספות נגד מי שחזר על הטענות הכוזבות.
תום לב ואמצעים סבירים
לאחרונה הגישו לוונטהל וברדוגו כתבי הגנה.
לוונטהל טוען, באמצעות עורכי הדין יעקב ויצמן ויצחק טרגר, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב במטרה להשתיקו. לדבריו, הפרסום שלו התנוסס פחות משעה ורבע, ונמחק פחות מרבע שעה ממועד הפנייה אליו שהעמידה אותו על טעותו.
לגופן של טענות התביעה משיב לוונטהל כי "מצפייה בתיעוד ובחילופי הדברים שנקלטו בו" הוא סבר, "בתום לב, וכפי שניתן להתרשם כאדם סביר מהשידור המוקלט כי התובע הוא שאמר את האמירה שבכל מקרה אין בה משום לשון הרע".
עוד טוען לוונטהל כי האמירה שייחס לקלעי אינה זרה לטענות שהעלה בפני בית המשפט באותו הדיון. "התובע אינו יכול להתפרנס מייצוג עמדה ולתבוע בשל ייצוג עמדה זו", נטען בכתב ההגנה.
ברדוגו וגלי-ישראל טוענים להגנתם, באמצעות עו"ד זיו מאור, כי פעלו בתום לב. לפי כתב ההגנה, התוכנית של ברדוגו בגלי-ישראל פעלה במתכונת לפיה "לתכנית יש עורך המכין מראש את סדר המרואיינים ורשימת נושאים מוצעת, אך הנתבע 2 [ברדוגו, א"פ], יחד עם מגיש נוסף שעימו, נוהגים לסטות מהסדר המוצע על ידי העורך, ולהגיב ללא הכנה לנושאים המתעוררים תוך כדי השידור".
לפי כתב ההגנה, במהלך שידור התוכנית הרלוונטית התוודע ברדוגו לפרסום של לוונטהל, האזין לקטע מההקלטה והסיק שאכן קלעי הוא שאמר את הדברים. בכתב ההגנה מנסים גלי-ישראל וברדוגו להציג זאת כעבודה עיתונאית מקצועית.
ברדוגו, כך נטען, "לא הסתפק אפוא בפרסום של לוונטהל. בטרם התייחס בשידור לדברים, ובהבינו את חומרתם, חיפש ומצא את ההקלטה המקורית, ואכן מצא בה שמי שאמר את המלים הקשות 'נפרק את עולם התורה', השיב – כמשתמע – למאן דהו שפנה ל'חגי'".
לטענת ברדוגו וגלי-ישראל, הם זכאים להגנת תום הלב שכן פעלו ב"אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לאו", כפי שמחייב חוק איסור לשון הרע.
בא כוחם של הנתבעים, עו"ד מאור, משווה את האמירה של ברדוגו בשידור בגלי ישראל לתחקיר של אילנה דיין ו"עובדה" על סרן ר', שהליך בעניינו הוביל לקביעת הגנת "העיתונות האחראית", ומבקש הקלה דווקא משום שלא ערך עבודת תחקיר כלשהי.
לפי כתב ההגנה, בניגוד לתחקיר עיתונאי כמו זה של דיין, הרי שבתוכנית של ברדוגו בגלי-ישראל המאזינים לא מצפים שהדברים המשודרים יהיו מדוייקים או נכונים לחלוטין: "הגם שישנה הנחה בקרב נמענים שגם פרסום מסוג זה הוא אמת, הרי שאופיו נושא אופי ראשוני, וראשוניות זו מתבטאת בקליטתו אצל הנמען הסביר בספקנות מסוימת, או למצער בסלחנות אם יתברר לבסוף, לאחר בדיקה, כי פרט כלשהו נמצא שגוי".
לטענת ברדוגו וגלי-ישראל, "האינטרס הציבורי בחופש הביטוי, חופש העיתונות, ומניעת אפקט מצנן – מחייב 'מרווח טעות' לכלי תקשורת העוסקים בדיווח ידיעות חדשותיות". לפי כתב ההגנה, הסתמכות על הציוץ של לוונטהל והאזנה לקטע, מהווים "בדיקה סבירה בנסיבות העניין".
50737-05-26
53200-05-26
