"יש הרבה מאוד נהגי אוטובוס ערבים שחוסמים בכוונה צמתים על מנת שיהיו פקקים... התופעה של נהגים ערבים שהם שונאינו, שמסיעים לפעמים 50 ו-100 בתוך כלי תחבורה גדול, זה פצצת זמן מתקתקת", אמרו שני פאנליסטים בערוץ 14 במופע הסתה גזעני מבחיל נגד האזרחים הערבים.
אני פועל כבר כמעט 20 שנה בשדה היהודי-ערבי. ההסתה בחודש האחרון נגד האזרחים הערבים מתנהלת לרוחב כל הגזרות, ובעוצמה שאני לא זוכר כמותה. ויש לה מטרה אחת ברורה: למנוע חילופי שלטון.
ההסתה נגד אנשי רפואה ערבים הולכת ותופסת תאוצה ברשתות מאז אירוע רמב"ם. סרטון של משפיען בימין הקיצוני שטוען "מי שלא סומכים עליו להחזיק נשק, לא סומכים עליו להחזיק מזרק" מופץ ברשתות, בזמן שהתקפות אלימות נגד נהגי אוטובוס ערבים נהפכו לשגרה – ומלוות בשיח מסית שמציג אותם כאיום.
ההסתה נגד הסטודנטים הערבים, שכביכול זוכים לתנאי קבלה מקילים ובכך תופסים את המקומות של הסטודנטים היהודים (מדובר בשקר) מתחדשת. וכך גם ההסתה נגד מורות וגננות ערביות בחינוך העברי. ברשתות כותבים נגדן, והורים יהודים רבים קיבלו סמס ממקור עלום בזו הלשון: "יהודים? יש לכם גננת או סייעת ערבית בגן? דווחו לנו". יש כאלה שעבורם זו לא שנת לימודים שהחלה אלא עונת הציד.
בכל זירה מחדש מנסים לקבע את אותה תפיסה: האזרח הערבי איננו שכן, רופא, נהג, מורה או סטודנט - הוא איום. זה לא אוסף של מקרים. זה קמפיין.
אליבא דאותם גזענים, לא מדובר באזרחים שנותנים שירותים חיוניים בתפקידים קשים ותמורת שכר נמוך – אלא בפצצות מתקתקות ובסכנה.
את המובן מאליו חייבים להגיד: מדובר בגזענות איומה, בכפיות טובה מגעילה מול האזרחים הערבים שלמרות הכל משתלבים בחברה ובכלכלה ומחזיקים מערכות חיוניות כמו מערכת הבריאות, מערכת התחבורה, ובאזורים מסוימים בארץ גם את החינוך לגיל הרך, שיקרסו אם הערבים לא ייקחו בהן חלק.
ההסתה כמובן מגיעה גם מלמעלה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה סרטון מבחיל של מפלגת הציונות-הדתית שבו הוא מאיים על ערביי הגליל שיעולל להם את מה שעשה לפלסטינים בגדה. כן, שר בכיר במדינה מאיים על מיעוט לאומי בצמצום אזור המחיה שלו. אם זה מזכיר לכם משהו מההיסטוריה של יהודי אירופה בשנות ה-30, אתם זוכרים נכון. אתם גם זוכרים איך זה נגמר.
ההתקפה הגזענית הזו נגד הערבים היא לא תופעה חדשה. כתבתי לפני עשור שהיא לא רק גזענות "רגילה" כלפי קבוצת מיעוט לאומי, אלא גם תגובת נגד של הימין הקיצוני להתחזקות של החברה הערבית והשתלבותה בחברה ובכלכלה בישראל.
מאז, בן גביר, גדול הגזענים נגד הערבים, עשה את דרכו משולי הפוליטיקה לממשלה ולקבינט, ומפלגת הליכוד כוללת כהניסטים שמתחרים בבן גביר בהסתה נגד הערבים. ערוץ 14 ורשתות הימין הקיצוני מלבים את השנאה כלפי הערבים בקרב חלקים הולכים וגדלים של החברה בישראל.
אבל חשוב להבין מהי המטרה המרכזית של המתקפה הזאת: למנוע אחרי הבחירות הקמת קואליציה שמפלגה ערבית תהיה חלק ממנה. בשביל זה צריך לייצר תפיסה שהאזרחים הערבים הם אויבים. ואכן, ועוד לפני החודש האחרון, במחקר של מרכז אקורד ראינו ממצאים קשים: חלקים גדולים בציבור היהודי תופסים את האזרחים הערבים כאויבים, כולל בקרב מצביעי האופוזיציה. כי מי ירצה להכניס אויבים שלו לממשלה?
עשורים של מהלכי דה-לגיטימציה של הכח הפוליטי של הערבים חוללו נזק עצום בתפיסה של הציבור היהודי את הערבים והנהגתם הפוליטית, אבל כשלו במניעת קואליציה עם מפלגה ערבית ביוני 2021, שהצליחה להעיף את נתניהו מהשלטון בפעם היחידה מאז 2009 ועד היום.
לכן עברו כעת למתקפה משולבת כפולה. ראשית, ממשיכים בכל הכוח את השקרים ועלילת הדם נגד ההנהגה הפוליטית הערבית: מנסור עבאס, יוסף ג'בארין, אחמד טיבי וסמי אבו שחאדה הם לא מנהיגים אזרחיים פוליטיים לגיטימיים. הם כולם "תומכי טרור" – כלומר תומכים ברצח יהודים.
על זה, לקראת הבחירות, מוסיפים קמפיין שמטרתו להציג את כלל האזרחים הערבים כאויבים. ולעזאזל אם הם יצליחו להצית כאן אלימות אזרחית רחבה והדם יישפך ברחובות. לא רק שלא אכפת להם, אלא שלשם חלקם שואפים.
למחנה הדמוקרטי-ליברלי נותרו שתי ברירות: לשתף פעולה עם קמפיין ההסתה המשולב הזה, להמשיך להחרים את המפלגות הערביות ולהסתכן באי החלפת השלטון, או לחלופין לבוז לקמפיין הזה ולעשות את הדבר הכי בסיסי בדמוקרטיה ליברלית: להקים ממשלה על בסיס רוב אזרחי המדינה, בלי הבדל דת, גזע ומין.
אם יעשו כן, זו תהיה התחלה חשובה של התיקון. אבל התיקון לא ייגמר בהרכבת קואליציה אחרת. הוא יצטרך להגיע גם אל הלבבות שהורעלו בשנים של הסתה. כי בסוף, המבחן של חברה דמוקרטית הוא לא רק מי יושב בממשלה, אלא אם היא מסוגלת לראות בחמישית מאזרחיה לא אויבים - אלא שותפים טובים לאזרחות ולחיים.
רון גרליץ הוא מנכ"ל מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי