הצנזורה החריפה המאפיינת את התקשורת החרדית נותרה במידה רבה על כנה גם עם המעבר מתקשורת דפוס מפלגתית לתקשורת מקוונת בבעלות פרטית, כך עולה ממחקר חדש. היא נשמרת במידה רבה כצנזורה עצמית גם בערוצי תקשורת ברשתות החברתיות, אולם בערוצים אחרים ישנה התפתחות משמעותית לכיוון של תקשורת חופשית המדווחת על המציאות ונמנעת מחדשות כזב.
המחקר, "שומרי חומות, פורצי גדר או פורצי דרך?", ביקש לבדוק את האופן שבו המדיה החדשה מאתגרת את התקשורת החרדית המסורתית, וזאת באמצעות ניתוח סיקור פרשת חיים ולדר, דמות חינוכית מפורסמת בעולם החרדי שנחשף כי אנס והתעלל מינית בנשים וקטינות לאורך שנים ארוכות.
בנובמבר 2021 פרסמו עיתונאי "הארץ" אהרן רבינוביץ ושירה אלק תחקיר לפיו סופר הילדים ואיש החינוך החרדי חיים ולדר, איש תקשורת ("יתד נאמן", "רדיו קול חי") וחתן פרס ראש הממשלה מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד, ניצל מינית נשים לאורך שנים עוד כשהיו ילדות. ולדר הכחיש את הפרסום, אך בעקבותיו נחשפו פרטים ועדויות חדשות, ועשרות נשים העידו כי התעלל בהן. שבועות אחדים לאחר הפרסום, אחרי שנפתחה חקירת משטרה, ולדר התאבד.
אפרת רפאלי, שכתבה את המחקר במסגרת לימודיה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת בר-אילן תחת הדרכתו של פרופסור מוטי נייגר, בחנה כיצד סוקרה הפרשה בקשת רחבה של כלי תקשורת חרדיים, תוך השוואה בין עיתונים חרדיים מפלגתיים (ועיתון מסחרי אחד), אתרי חדשות מקוונים, וכן קבוצות פייסבוק ודפי אינסטגרם הפונים לקהל חרדי.
רפאלי סקרה את כל הפרסומים על הפרשה ב-13 כלי תקשורת חרדים ממועד פרסום תחקיר "הארץ" ועד כחודש לאחר התאבדותו של ולדר וגילתה הבדלים ניכרים ביניהם, אך גם נקודות דמיון.
במסגרת המחקר נבדקו העיתונים החרדים "יתד נאמן", "המודיע", "המבשר", "יום ליום" ו"הדרך", כמו גם העיתון הפרטי "משפחה"; אתרי האינטרנט החרדים "כיכר השבת" ו"בחדרי חרדים"; קבוצות הפייסבוק "ישנן (בנות ומה שביניהן), "חרדים ברשת", "חי"ש"' ו"עכשיו תורך" ודפי האינסטגרם "דוס סלבס" ו"הרבנית". בנוסף בחנה אפרתי פשקווילים שהופצו באותה תקופה.
"יתד נאמן" נחשב למוביל מבין כלי התקשורת המפלגתיים ומייצג את הזרם הליטאי ב"יהדות התורה". "המודיע", הוותיק בעיתונים המפלגתיים, ו"המבשר", מייצגים את הזרמים החסידיים. "הדרך" ו"יום ליום" את מפלגת ש"ס.
המחקר העלה כי היומונים "המודיע", "המבשר" ו"הדרך" לא התייחסו כלל לפרשה, אף שזו טלטלה את החברה החרדית. "יתד נאמן", שבו כתב ולדר טור קבוע עד לחשיפת הפרשה, התקשה להתעלם, עם זאת, ההתייחסות לפרשה באה רק לאחר התאבדותו של ולדר, וגם אז הפרסום חסר מידע על הטענות נגדו ואף על האופן שבו מצא את מותו.
רפאלי המשיכה ובדקה גם את האתרים "כיכר השבת" ו"בחדרי חרדים", בבעלות פרטית, מי שאחרי השבועונים המסחריים פרצו את ההגמוניה של התקשורת החרדית המפלגתית המפוקחת ומצונזרת בכבדות. הבדיקה העלתה כי באתרים לא נרשמה התעלמות בוטה, והאתרים פרסמו כמה דיווחים על ולדר, אך אלו התפרסמו בנוסח חלקי ומצונזר.
ב"כיכר השבת" העזו לדווח על עדויות נגד ולדר שהובילו להשעייתו מכלי התקשורת בהם פעל ובהמשך על "נסיבות טראגיות" של מותו, לצד מאמרי דעה מגוונים. הסיקור באתר "בחדרי חרדים" היה קמצני ודל. האתר פרסם שתי כתבות בלבד, שתיהן לאחר מותו של ולדר, תוך התעלמות מהעדויות נגדו.
גרף המרחק משומרי החומות: מתאר את כלי התקשורת הנחקרים (מתוך "שומרי חומות, פורצי גדר או פורצי דרך?" מאת אפרת רפאלי)
בקבוצות הפייסבוק שנבחנו ("ישנן (בנות ומה שביניהן)", "חרדים ברשת", "חי"ש" ו"עכשיו תורך") התייחסו לפרשה בדרכים מגוונות, בקשת שבין תמיכה באנס למתן קול לנפגעות. כך בעוד שבעיתונות המודפסת ובאתרים המרכזיים התייחסו למותו של ולדר כאל מוות רגיל או מקרי, בקבוצות הפייסבוק ניתן היה למצוא גם התייחסות מפורשת להתאבדות ואף את הטענה כי ולדר "ניצל מינית".
אולם המחקר העלה כי בחלק מהפוסטים הסתפקו הכותבים ברמזים בלבד על העדויות נגד ולדר. בנוסף, מרבית הפוסטים שהופיעו לפני התאבדותו הביעו דווקא תמיכה באנס. לפי רפאלי, הממצאים מקבוצות הפייסבוק מעידים על "צנזורה עצמית", משום שהרשת "אינה נתונה לצנזורה מצד הרבנים" ובכל זאת הכותבים בה נמנעו לרוב מלדווח באופן מלא על האירוע.
בקצה הנגדי ליומונים החרדיים שהתעלמו כליל מהפרשה, נמצאים עמודי האינסטגרם שנבדקו ("דוס סלבס" ו"הרבנית"). בעוד ש"דוס סלבס" נמנעו תחילה מלהתייחס לפרשה וגם בהמשך הסתפקו ברמיזות (האשטג "#לא_תשתוק" ו#מאמינים_לך), מבלי לציין את מהות הטענות נגד ולדר או העובדה שהתאבד, בדף "הרבנית" הופיעו התייחסויות לפרשה כבר בסמוך לפרסום תחקיר "הארץ", כולל שימוש בביטויים "פגיעות מיניות" ו"שם קץ לחייו".
"הדיגיטל מסמן התפתחות הדרגתית ופריצת גדר באופן סיקור 'פרשת ולדר' אל מול התקשורת המסורתית ששומרת על מעמדה", מסיקה רפאלי מן ההשוואה בין העיתונים המודפסים לאתרים "כיכר השבת" ו"בחדרי חרדים". "עם זאת, זו אינה פורצת דרך, היות ש[היא] ממשיכה במודל חדשות כזב כשם שהתקשורת המסורתית נבנית מנרטיב המתעלם מ'פרשת ולדר'".
לעומת זאת, מוסיפה בהמשך רפאלי, "סביבת המדיה החדשה", כלומר קבוצות הפייסבוק ודפי האינסטגרם, "פורצת את חומות הקהילה החרדית, מערערת את הסמכויות שבה, כשהיא מאפשרת למגוון קולות מהקהילה החרדית להעלות את מאפייניו ולאתגר אותם".
לדבריה, הרשתות החברתיות ממלאות את הריק שמותירה התקשורת המסורתית, המודפסת והמקוונת כאחד, בחברה החרדית. "כאשר מידע זה יבואר לאינדיווידואל החרדי תאותגר התקשורת החרדית", היא כותבת, "היות שאמונו בתקשורת החרדית יתערער ואף בסמכות הדתית בקהילה החרדית שעומדת בראש סינון התכנים לתקשורת".