העיתונאי בן כספית מערער על פסק דין שחייב אותו לשלם 25 אלף שקלים לפעיל הימין הקיצוני אלישע ירד. בערעורו טוען כספית כי אין לבחון את הציוצים בגינם נתבע כאילו היו "ידיעה עיתונאית בכלי תקשורת".

בנובמבר 2022, אחרי שדווח כי ירד, איש "נוער הגבעות", יהיה הדובר של ח"כ לימור סון-הר מלך, פרסם כספית סדרה של שלושה ציוצים. בין היתר טען כי ירד "היה במעצר מנהלי".

ירד דרש, באמצעות עו"ד מנשה צ. יאדו, פיצוי בסך 300 אלף שקלים בטענה כי הציוצים של כספית כללו שלל שקרים וכזבים שמהווים לשון הרעה כלפיו. כספית טען להגנתו, באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, כי הפרסומים שלו חוסים תחת הגנות אמת הפרסום ותום הלב שבחוק איסור לשון הרע.

השופטת עדנה יוסף-קוזין קיבלה את מרבית טענות ההגנה של כספית, אך בכל זאת מצאה כי אינו זכאי להגנת אמת הפרסום בכל הקשור לטענה כי ירד "היה במעצר מנהלי". אמנם כספית הבהיר כבר בסמוך לפרסום כי טעה וירד לא היה במעצר מנהלי אלא אחיו, אולם השופטת מצאה כי לא היה די בתיקון הזה.

לפי קביעת השופטת יוסף-קוזין, כספית גם לא יכול ליהנות מהגנת תום הלב במקרה זה.

"אף שהפרסומים נעשו בחשבון הטוויטר הפרטי של הנתבע, יש להם אופי עיתונאי. המידע שהובא בפרסומים נוגע לעברו הבעייתי, רצוף המעצרים, של התובע שזה עתה מונה להיות דובר של חברת כנסת. דובר של חברת כנסת הוא איש ציבור היות שבמסגרת תפקידו יש לו השפעה על ענייני ציבור וגישה לאמצעי תקשורת", כתבה. "[...] לפיכך, למידע כאמור על דובר של חברת כנסת יש ערך לציבור, יש לראות את הפרסומים כבעלי אופי עיתונאי, ולהחיל עליהם את דרישות העיתונאות האחראית".

עוד הוסיפה השופטת יוסף-קוזין, "הגם שהפרסומים פורסמו בחשבון הטוויטר הפרטי של הנתבע, לדברי הנתבע עצמו הוא עיתונאי ותיק ובכיר. החשבון ברשת הטוויטר, כנחזה ובהתאם למעמדו כידוען, הוא חשבון פומבי בעל עוקבים רבים. הנתבע יכול לפרסם בחשבונו מידע בעל אופי פרטי (כפי שרבים אחרים נוהגים לעשות), אך הדברים שפרסם הם בעלי אופי 'חדשותי' כאשר ידוע שהנתבע עיתונאי בכיר. גם היבט זה תומך במסקנה כי יש לסווג את הפרסום כידיעה עיתונאית אף שפורסמה ברשת חברתית ולא בכלי תקשורת מסורתי".

לפי השופטת, לכספית לא היה מניע אישי או כוונת זדון, והוא אף פעל בתום לב סובייקטיבי. עם זאת, השופטת קבעה כי כספית לא פעל בתום לב אובייקטיבי, על פי אמות המידה של עיתונאות אחראית.

על כך מערער כעת כספית.

אחת הסיבות לערעור נוגעת להחלטת בית המשפט להחיל על הציוצים שבגינם נתבע כספית את דרישות העיתונות האחראית. בערעורו טוען העיתונאי, באמצעות עו"ד ורצהיזר, כי כלל לא פעל מתוך "חובה עיתונאית" ולא ביקש את הגנת "העיתונות האחראית", אלא פרסם את הציוצים "משום שחש חובה מוסרית להביאם לידיעת הציבור".

לפי כספית, "מאחר שהפרסומים מושא התביעה אינם ידיעה עיתונאית בכלי תקשורת, כי אם 'ציוצים', בחשבונו הפרטי ברשת חברתית, אין לבחון אותם במשקפי הגנת 'העיתונות האחראית'".

כספית מפרט ומוסיף כי "בניגוד לפרסומים בכלי התקשורת המסורתיים, לא מדובר ב'תחקירים', כי אם בפרסומים קצרים, שלעיתים חלה עליהם מגבלת מילים, העוסקים, פעמים רבות, בהתרחשויות שונות ב'זמן אמת' ומגיבים להן (כך שישנה משמעות ל'זמן התגובה'), הסגנון הוא יום יומי ולעיתים מתריס, והם אינם עוברים עריכה או אישורים כלשהם טרם הפרסום".

כספית טוען כי החלת דרישות העיתונות האחראית באופן גורף על כל פרסום ברשת חברתית שנעשה בידי עיתונאי תפגע באינטרס הציבורי להותיר את הרשתות החברתיות "מקום תוסס שכולל הבעת דעות מגוונות, מחאות, ויכוחים חריפים וביקורות נוקבות", כפי שהגדיר זאת בעבר ביהמ"ש.

טרם הוגש מענה לערעור.

47255-11-25
40236-11-22