פרקליטות המדינה מערערת על החלטת בית המשפט לבטל כתב אישום נגד אזרח אשר הואשם בהטרדת עד המדינה ניר חפץ, שהעיד נגד רה"מ נתניהו במשפטו הפלילי. בפרקליטות טוענים כי בית המשפט שגה כשקבע כי כתב האישום הוגש בחריגה ממדיניות האכיפה.
בשלהי שנת 2021, בעוד חפץ החל להעיד במשפט המו"לים נגד ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, פרסם הרצל גולן, תושב ת"א יליד 1953, כמה פרסומים בחשבון הטוויטר שלו.
"איש חלאה בוגד טינופת שקרן עלוב נפש", כתב גולן, "לסמוך עליו כמו לסמוך על הנאצים שהשמידו מיליוני יהודים ויצאו לשתות אלכוהול. ביום מותך נחגוג".
למחרת פרסם גולן צילום מסך של הציוץ הראשון בליווי המילה: "שתמות". ועוד הוסיף בין היתר "ניר חפץ שהשטן לקח אותו", "הסרטן שבגד", "הזונה שבגד" וכן האלה.
כשנה מאוחר יותר הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד גולן, באמצעות עו"ד אלכסנדה קרא ממחלקת הסייבר, וזאת באשמת הטרדת עד. כתב האישום היה חלק ממהלך כולל של הפרקליטות להגן על עד המדינה חפץ, לצד עדת התביעה הבולטת הדס קליין, מפני מסע השמצות, הסתה ואיומים שיצא לפועל על-ידי תומכי הנאשם נתניהו.
רה"מ לשעבר והנאשם בשוחד בנימין נתניהו מגיע לביהמ"ש המחוזי בירושלים, מלווה בעורכי דינו עמית חדד (משמאל), בועז בן-צור (מימין) ויועץ התקשורת עופר גולן, ביום הראשון לעדותו של עד המדינה ניר חפץ במשפט המו"לים, 22.11.21 (צילום: אורן בן-חקון)
גולן טען לאכיפה בררנית וביקש לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו. לפי גולן, שיוצג על-ידי הסניגוריה הציבורית, דבר הפרסומים שלו הגיעו לידיעת חפץ בידי השוטרים, בשונה מכל יתר המקרים שבהם הוגש כתב אישום בגין הטרדת עד ברשתות החברתיות, שם מושא ההטרדה יזם הגשת תלונה למשטרה. בנוסף טען גולן, כי כמוהו היו עוד אזרחים רבים שפרסמו דברים דומים בגנות חפץ ולא הועמדו לדין.
המדינה הודתה כי כל יתר כתבי האישום הוגשו בעקבות תלונה של מושא הפרסום, אך טענה כי אין בכך כדי להצדיק את ביטול כתב האישום. עוד טענה המדינה כי אמנם ברשתות אפשר למצוא "אלפי פרסומים" נגד חפץ, אך אלה של גולן חריגים בשל "איחולי המוות" הרבים ששילב.
במהלך המשפט, ובמענה לבקשות הסנגוריה, התברר כי בנובמבר 2021 כתב איש מודיעין במשטרת ישראל כי המשטרה "איתרה במידע גלוי איומים כלפי ניר חפץ" בחשבון של גולן. עוד התברר כי אנשי המודיעין במשטרה איתרו את הפרסומים הללו כשחיפשו בטוויטר את הביטוי "ניר חפץ" וכי רק הפרטים של גולן עלו כרלוונטיים ונמסרו ליחידה החוקרת. בזמן פרסום הציוצים, כך עלה מחומר הראיות, היו לגולן 15 עוקבים בלבד.
עו"ד עמית חדד (מימין), פרקליטו של רה"מ הנאשם נתניהו, משוחח עם רס"ב רון סולומון, 21.12.2025 (צילום: אורן פרסיקו)
איש המודיעין שאיתר את הציוצים של חפץ, רס"מ רון סולומון (שגם העיד במשפט המו"לים), העיד בהליך נגד גולן וסיפר כי איתר בחיפושיו "המון המון המון המון" קללות ונאצות נגד חפץ, אולם ציוציו של גולן בלטו בשל איומי המוות שלו. סולומון, כך עלה מעדותו, כלל לא חיפש ראיות לחשד בעבירת הטרדת עד, אלא היה חלק ממערך הבטחת שלומו של חפץ ותיעד את הציוצים של גולן בחשד לעבירת איומים.
החשד הראשוני כלפי גולן אכן היה כי עבר עבירת איומים, ורק בהמשך השתנה להטרדת עד. עוד התברר כי כארבעה חודשים לאחר הפרסום פנה קצין משטרה לחפץ, הציג בפניו את הציוצים של גולן ורק בעקבות זאת נודע לחפץ עליהם והוא החליט להגיש תלונה על הטרדת עד.
בחודש ינואר האחרון החליט השופט איתי הרמלין לבטל את כתב האישום נגד גולן.
השופט הרמלין קבע כי הגשת כתב האישום לא התבססה על "החלטה מודעת של הרשות לשנות את מדיניותה, ולהתחיל לאכוף את החוק באופן יזום במקרים של הטרדות של עדים בפרסומים ברשתות החברתיות", אלא היתה תוצאה של התנהלות אקראית.
לפי השופט הרמלין, אחרי שהמשטרה חשדה בגולן כי ביצע עבירת איומים, ולאחר שהסתבר כי אין בחשד זה ממש, היה עליה לסגור את התיק ולא להעמידו לדין בגין הטרדת עד, שכן המדינה אינה נוהגת להגיש כתבי אישום במקרים של הטרדת עד אלא אם נפתח תיק בעקבות תלונה.
השופט הגדיר זאת "ציור מטרה סביב מקום פגיעתו של חץ שכבר נורה וננעץ" והדגיש כי המקרה של גולן חריג בין היתר משום שהפרסומים שלו הגיעו לידיעת חפץ רק בתיווך המשטרה ומכאן ש"יש לדון בהם ככאלו שלא הושלמה באמצעותם העבירה של הטרדת עד".
ניר חפץ באולם משפט המו"לים, דצמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל)
לפי השופט, "האכיפה נגד הנאשם התבססה על מקריות והייתה אנקדוטלית, לא שוויונית ולא מבוססת על פרמטרים קבועים מראש, אלא התבססה על חיפוש שנערך במטרה אחרת ועל סיווג לא נכון של פרסומיו של הנאשם כאיומים".
פרקליטות המדינה החליטה לערער על ההחלטה לבטל את כתב האישום, וטענה כי "המשטרה פעלה כפי שמצופה ממנה לפעול ולא נפלה כל תקלה בפעולותיה". עוד טענה הפרקליטות כי גם בשיקוליה להעמיד את גולן לדין "לא נפל שמץ פגם, ולא הוצגה ראשית ראיה לאכיפה מפלה".
לפי הערעור, שהוגש באמצעות עו"ד אורי גולדשטיין, אין כלל מקום לטענה להגנה מן הצדק בגין אכיפה בררנית משום שגולן לא הציג ולו מקרה אחד של אדם שפרסם דברים דומים ולא הועמד לדין.
בפרקליטות טוענים כי "אמנם לא קיימת הנחייה מנהלית העוסקת באופן ספציפי בדרך הפעלת שיקול הדעת התביעה בעת קבלת ההחלטה לגבי העמדה לדין בעבירה של הטרדת עד", אך לדברי הפרקליטות היא פעלה לפי הנחייה כללית של הפעלת שיקול הדעת המנהלי.
הפרסומים של גולן, מזכירה המדינה בהקשר זה, היו חריגים בחריפותם ופורסמו מיד עם תחילת עדותו של חפץ נגד נתניהו. כשגולן נשאל מדוע פרסם את אשר פרסם השיב: "להיות עד מדינה זה לבגוד בבן אדם שסומך עליך. וזה לא פייר. נתניהו סמך עליו, נתן לו הכל, בסוף הוא בגד בו. אני לא אוהב אנשים משנים ובוגדים. בגדול".
כשנשאל מה רצה להשיג בפרסום אמר גולן: "להשפיל אותו. כמו שהוא משפיל", וכשנשאל אם הוא חושב שחפץ קרא את הפרסומים שלו אמר: "קוראים אחרים. הוא לא צריך לקרוא את זה".
במקרה כזה, טוענת הפרקליטות, כשטוהר ההליך השיפוטי וכבוד האדם של חפץ נפגעו "באופן חריף ומהותי", לא היה מקום להימנע מהעמדה לדין.
מימין: אבי וייס ואלי ציפורי, בדיון הראשון בהליך הפלילי שהוגש נגדם באשמת הטרדת העדה הדס קליין, 15.10.2024 (צילום: אורן פרסיקו)
פרקליטות המדינה מתייחסת בערעורה גם לכל יתר המקרים שבהם הועמדו לדין מטרידי עדים במשפט שבו מואשם נתניהו. לפי נתוני הפרקליטות, שהועברו להגנה עוד בהליך הקודם, עד היום נפתחו 16 תיקי חקירה בחשד להטרדת עדים במשפט המו"לים, מתוכם הוגשו עשרה כתבי אישום וחמישה נגנזו - ארבעה בעילה של היעדר ראיות מספיקות ואחד בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (מקרה נוסף היה בטיפול בעת העברת הנתונים להגנה).
הפרסומים של גולן, מדגישים בהקשר זה בפרקליטות, "לא היו מאורע יחיד ובודד, אלא מקרה שלצדו קיימים אירועים שכיחים נוספים", כאשר הפרקליטות הגישה כתבי אישום בכל מקום שבו נמצא סיכוי סביר להרשעה.
לפי הפרקליטות, אמנם מדובר במקרה ראשון שבו מוגש כתב אישום בגין הטרדת עד שלא אחרי הגשת תלונה אלא משום שהמשטרה הפנתה את תשומת לב העד לפרסום, אולם לא מדובר בסטייה ממדיניות המשטרה שכן זו אינה קיימת.
איש המודיעין סולומון, טוענים בפרקליטות, העביר ליחידה החוקרת את הפרסומים של גולן וזו היתה מחויבת להפעיל שיקול דעת האם לפתוח בחקירה. אמנם, מציינת המדינה, הפרסומים הועברו גם בשל חשד לעבירת איומים ובסופו של דבר הוחלט שלא להעמיד לדין את גולן בעבירה זו, "ואולם אין בנסיבה זו כדי לאיין את העובדה כי תוכן פרסומי המשיב ביטא חומרה יתרה על-פני הפרסומים האחרים".
ממילא, טוענים בפרקליטות, השיקולים שהפעיל סולומון בחיפוש אחר פרסומים שעלולים להיות איומים כלפי העד חפץ רלוונטיים גם לעבירת הטרדת עד.
מימין לשמאל: עופר גולן, שרוליק איינהורן ויונתן אוריך, יועצי נתניהו הנאשמים בהטרדת עד המדינה שלמה (מומו) פילבר (צילומים: אבשלום ששוני, יהונתן שאול וצילום מסך מתוך הסדרה "דו"ח רולניק" בכאן 11)
בפרקליטות טוענים גם שאין לבטל את כתב האישום מחמת העובדה שהפרסום נודע לחפץ מפי המשטרה. בהסתמך על פסיקה קודמת טוענת הפרקליטות כי "אין הכרח כי העד יחוש מוטרד באופן סובייקטיבי מעצם ההתנהגות המטרידה, ודי בכך שעצם הפרסום יהיה מטריד מבחינה אובייקטיבית".
לפי הפרקליטות, "כבודם האנושי של עדים [...] אינו תלוי בתחושת הפגיעה הסובייקטיבית של אותם עדים [...] אלא תלוי בקיומה של פגיעה אובייקטיבית בזכותם החוקתית לכבוד האדם".
הערך הזה, טוענת הפרקליטות, נפגע על ידי התנהגות מבזה כמו זו של גולן גם אם לא נקלטה על ידי מושא הפרסומים, במקרה זה חפץ, ותבנאי שהפרסומים היו בעלי פוטנציאל להיקלט על ידו".
"בכל הכבוד הראוי", מסכמת הפרקליטות, "בית משפט קמא הנכבד הוציא תחת ידו פסק דין שגוי, אשר למעשה מורה למשטרה שלא לחקור על - אף שנתגלתה עבירה, משום שלא הוגשה תלונה, או משום שלא נתגבשה הנחיה פרטיקולרית בעבירה הנדונה, או משום שלא הושלמה העבירה, לגישתו. הוראה זו חותרת תחת
התקינות המנהלית ויש בה כדי להפוך את היוצרות, עד כדי הטלת חובת אל-תעשה מקום בו קיימת חובת עשה".
וממשיכה ומסכמת הפרקליטות, "על יסוד תרחיש פנטסטי שאינו מעוגן בראיות, לפיו יתכן שהיו במרשתת פרסומים מטרידים דומים לאלה שפרסם המשיב, אך בפועל לא נמצא להם זכר ולו בדמות פרסום בודד - בוטל האישום. בכל הכבוד הראוי, תוצאה זו הינה תוצאה שגויה מן היסוד".
82057-02-26
61452-11-22