ההתבוסה המוחצת של ויקטור אורבן בהונגריה וניצחונו של פטר מג'יאר מחייבים התייחסות לא רק לתוצאה, אלא גם לתנאים שבהם היא הושגה. במשך שנים עוצבה המערכת המוסדית והתקשורתית בהונגריה כך שתשרת את השלטון ותצמצם כמעט לחלוטין את יכולת האופוזיציה להתחרות על דעת הקהל. בתוך מציאות כזו, עצם היכולת להתחרות – קל וחומר לנצח – היא כמעט נס. נשמע מוכר?
חרף זאת, שילוב נדיר של נסיבות כלכליות, התארגנות רחבה ואסטרטגית ומועמד יוצא דופן הוביל לבסוף להדחתו של אורבן. נזכיר, שההשתלטות של אורבן על שוק התקשורת לא התחילה בסגירת כלי תקשורת ביקורתיים אלא דווקא ברגולציה, דרך ביסוס השליטה על המנגנונים האפורים והמשעממים שהציבור לא מתעניין בהם, אבל מכריעים מה אותו ציבור יראה.
אורבן היה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל. רגולציה של שוק השידורים היא זירה כמעט אידיאלית למנהיג שמחזיק ביומרות אוטוריטריות: היא מורכבת וטכנית, וקשה עד בלתי אפשרי לייצר סביבה עניין ציבורי. ועם זאת, התועלת הפוליטית הגלומה בשליטה בה עצומה.
הצעד הראשון למהלך כזה הוא השתלטות פוליטית על הרגולטור. עם שובו לשלטון ב-2010, אורבן פירק את מערך הרגולציה הקיים והקים תחתיו את ה-NMHH – גוף חדש שאנשיו מונו ישירות על ידי הממשלה, שקיבל סמכויות רחבות של רישוי, רישום, אישורים, פיקוח, קנסות ואכיפה. בכך השיג אורבן שליטה אפקטיבית על השוק בלי צורך בהתערבות ישירה בתוכן. שומרי הסף הוזזו, וגבולות הגזרה החדשים היו ברורים לכל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן (צילום: חיים צח, לע"מ)
מרגע שהפיקוח הפך פוליטי החלה להישחק ההפרדה בין בעלי השליטה למערכות החדשות, שהושפעו יותר ויותר משיקולים כלכליים ופוליטיים. הליך זה הואץ עם השנים כשהרגולטור והממשלה החלו להפעיל גם לחץ ישיר על בעליהם של גופי התקשורת. במקביל, המגבלות על ריכוזיות ובעלויות צולבות רוככו או שלא נאכפו, וכך התאפשר ריכוז הדרגתי של כלי תקשורת בידי גורמים מקורבים לשלטון. ערב הבחירות האחרונות, מעל 80% משוק התקשורת נשלט בידי גורמים המקורבים לאורבן.
מי שהדברים מוכרים להם כנראה עוקבים אחר הנעשה בוועדה המיוחדת שהוקמה לחוק השידורים שמקדם שר התקשורת, שלמה קרעי. הדיונים האחרונים בוועדה, שבראשה יושבת ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, התקיימו כמעט במקביל לבחירות בהונגריה.
במהלך הדיונים היועצים המשפטיים התריעו על קשיים מהותיים בחוק, ובראשם פוליטיזציה של הרגולטור החדש – כלומר המועצה שתהיה אחראית על הרגולציה של שוק התקשורת. הממשלה מתעקשת שבראש ועדת האיתור שתבחר את חברי המועצה יעמוד מנכ"ל משרד התקשורת, איש אמון של השר ומינוי פוליטי מובהק. אין צורך בדוקטורט בפוליטיקה הונגרית בכדי להבין מדוע הם נלחמים על כך.
קרעי, תלמיד אדוק של הפרוטוקול ההונגרי, מבין ששליטה על הרישום, הפיקוח, הקנסות והאכיפה הוא המפתח לשליטה על השוק כולו
מכיוון שהמהלך כל כך שקוף, ומצוי בהתנגשות חזיתית עם עמדות כלל גורמי המקצוע, המפלט היחיד של דיסטל-אטבריאן וקרעי היה השתלחות אישית ביועצים המשפטיים במשך דקות ארוכות – עד שלבסוף אלו עזבו את הדיון במחאה על היחס המשפיל. וכך, דיון שעוסק ברפורמה רחבת היקף שתשנה מהיסוד את שוק התקשורת בישראל נמשך ללא ליווי משפטי, תוך דריסת השרידים האחרונים של כללי המנהל התקין. את האירוע הבזוי חתם קרעי, כהרגלו בקודש, בקריאה החוזרת ונשנית שלו לפטר את היועצת המשפטית של הכנסת.
קל במבט ראשון לראות את האירוע כעוד דוגמה של ריסוק נורמות ואובדן הממלכתיות, או עוד ניסיון נואש של דיסטל-אטבריאן וקרעי לייצר כותרת זולה לקראת הפריימריז. אבל זה בעצם מאבק מהותי בהרבה, על אבן הדומינו הראשונה של ההפיכה התקשורתית. קרעי, תלמיד אדוק של הפרוטוקול ההונגרי, מבין ששליטה על הרישום, הפיקוח, הקנסות והאכיפה הוא המפתח לשליטה על השוק כולו.
גם שאר רכיבי החוק מוכרים. קרעי מנסה להציג את ביטול ההפרדה המבנית, ההפרדה שנועדה לנתק בין בעלי השליטה לבין מערכות החדשות, כפתיחת השוק לתחרות. בפועל, כפי שראינו בהונגריה, מדובר בריסוק קו ההגנה האחרון של העיתונאים והעורכים מפני מנגנוני ההון-שלטון-עיתון. כך גם הריקון מתוכן של המגבלות על בעלויות צולבות, המנגנון שמונע ריכוז של כלי תקשורת רבים בידי אותו גורם. זהו אינו "עידוד תחרות" אלא תנאי הכרחי לריכוז שוק התקשורת בידי מקורבים לשלטון.
מתן חודורוב, יו"ר ועד העובדים בחדשות 13, בכנס החירום להצלת חדשות 13, 14.7.24, תל-אביב (צילום: אור בן-אסולי, ארגון העיתונאים והעיתונאיות)
מבחינה זו, ניסיון ההשתלטות הכושל של פטריק דרהי על ערוץ 13 הוא תקלה בלוח הזמנים של המשטר, ותמרור אזהרה בוהק. אדריכלי ההפיכה התקשורתית נאלצו לחשוף את קלפיהם מוקדם מדי, לפני שהושלמה ההשתלטות על הרגולציה. הרכישה נבלמה כי גופי האסדרה שעדיין עצמאים מפוליטיזציה בלמו אותה על בסיס מגבלת הבעלויות הצולבות, לאור אחזקותיו של דרהי בערוץ i24 ובפלטפורמת HOT.
אבל לשם מכוונת ה"רפורמה" של קרעי: התאגיד ייסגר, ערוצים 13 ו-i24 יוחזקו בידי אותו אוליגרך תומך שלטון, 14 ימשיך ליהנות מכל הטבה אפשרית, ולחברה המרכזית למשקאות יובהר שיש ציפייה לשינוי קו ב-12, אחרת קוקה קולה תיתקל בבעיות רגולטוריות משל עצמה. אם זה נשמע כמו נבואת זעם, גם ההונגרים חשבו כך בהתחלה, אך תוך שנים ספורות מג'יאר נאלץ לנהל קמפיין בחירות בזמן שהוחרם לחלוטין מכל אולפני הטלוויזיה. נס.
חז"ל לימדו שאין סומכין על הנס. ככל שהבחירות מתקרבות, קצב בליץ החקיקה מואץ. חוק השידורים מקודם בבהילות וברשלנות, גם תוך כדי מצב חירום ביטחוני, במהלך הפגרה, ובדריסה גסה של שומרי הסף האמונים על החוק. קרעי, כשלוחו של נתניהו, מבין שזו ההזדמנות האחרונה להטות את הכללים – וכך להכריע את המשחק כולו.
בנצי סיקורה הוא מקדם מדיניות במכון זולת