פקחי עיריית חיפה, שבראשה עומד יונה יהב, גירשו כתבים וצלמים מעמדות שידור בעיר בטענה של שמירה על ביטחון המדינה, זאת למרות שהעיתנאים קיבלו מהגורם המוסמך, משטרת ישראל, אישור מפורש לשהות במקום ולהמשיך בעבודתם העיתונאית, ולמרות שהשידורים כפופים ממילא להוראות הצנזורה הצבאית.

פעולת פקחי העירייה, תוך עקיפת המשטרה והטלת איסור על עבודה עיתונאית, לכאורה בלא סמכות, חושפים את עיריית חיפה לתביעות מצד העיתונאים ורשתות השידור הבינלאומיות ששכרו את שירותיהם. בעבר, התנכלות של פקחי משרד התקשורת בהוראת השר שלמה קרעי לצלמים ששירתו את סוכנות AP, גרמה משבר דיפלומטי והביאה להתערבות יוצאת דופן של הבית הלבן.

ביום שבת ה-28.2, עם פרוץ מלחמת איראן 2, התמקמו ברחבה שליד סטלה מאריס בחיפה, מעל שתי מסעדות השוכנות במקום, כתבים וצלמים של כלי תקשורת בינלאומיים.

בין הצוותים ששהו שם היו כתב הרשת הסעודית אל-ערבייה מרואן עתאמנה, וסמיר עבדלהאדי, צלם סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו, אשר מספקת חומרי גלם ל-CNN טורקיה, BBC, פוקס ניוז ואחרים.

לפי התיאור של השניים, עם התמקמותם במקום הגיע אליהם צוות של המשטרה, שוחח איתם ארוכות ותיאם איתם מה לצלם וכיצד. העיתונאים אף העניקו לשוטרים את פרטי הקידוד של השידור החי שיוצא מהעמדות שלהם כדי שבמשטרה יוכלו לעקוב בזמן אמת אחר השידור ולוודא שאינו מפר כל הוראה.

כנסיית סטלה מאריס בחיפה, 1.8.23 (צילום: שיר תורם)

"אחרי כמה דקות", מספר עבדלהאדי, "מגיעים פקחים של העירייה ואומרים לנו לעזוב את המקום". לדברי העיתונאים, גם אחרי שהסבירו לפקחי העירייה כי קיבלו אישור מהמשטרה וכי אין להם כל סמכות לבקש מהם לעזוב, התעקשו נציגי עיריית חיפה כי עליהם לפנות את הרחבה.

"ואז הפקח אומר לי 'אם אתם לא הולכים, אנחנו נותנים לכם דו"חות'", מספר עבדלהאדי. "אמרתי לו 'תן לנו דו"חות', אמר לי 'תן לי תעודת זהות', אמרתי לו 'לא נותן לך תעודת זהות', אמר לי 'אז אני מזמין משטרה', אמרתי לו 'זה מה שאני רוצה, תזמין משטרה! מה אתה אהבל? המשטרה איתנו'".

הפקח העירוני, מספר עבדלהאדי, אכן התקשר למשטרה, אך זו כלל לא שלחה ניידת משום שכאמור - המשטרה היתה מתואמת עם העיתונאים ואישרה להם לעבוד במקום.

כשעברה במקום ניידת משטרה במקרה, עצר אותה הפקח ואמר לשוטרים כי במקום שוהים צלמים של הרשת הקטארית אל-ג'זירה, ששידוריה מישראל אסורים לפי צו של שר התקשורת. עבדלהאדי מבהיר בשיחה עם "העין השביעית" כי לא הוא ולא אף אחד אחר שהיה עמו ברחבה משדרים לאל-ג'זירה. השוטר, מכל מקום, הלך כלעומת שבא אחרי שווידא גם הוא כי העיתונאים קיבלו אישור לשהות במקום ולצלם.

"שוב ניידת של הפיקוח מגיעה ואחד החבר'ה ישר קופץ לי מול המצלמה ורוצה לגעת במצלמה, ו'אסור לכם להיות פה' וכל זה"

אחרי התערבות של דובר משטרת ישראל בשפה הערבית חסן פרג', ששוחח ישירות עם גורמים בעיריית חיפה, הוסכם כי העיתונאים יוכלו לשהות במקום, אולם לדבריהם הפקחים לא הרפו. במשך ארבעה ימים, מספר עבדלהאדי, היו "באים ומתגרים".

"ביום חמישי בבוקר", מספר הכתב עתאמנה, "מגיע פקח אחד, עצבני, ואנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה - מה שהיה בשבת". לדברי העיתונאי, אחרי שהצוותים סירבו להיענות להוראות שניתנו להם פעם נוספת בלא סמכות, אמר להם הפקח כי יש לו הסמכות לרשום לבעלי המסעדות דו"ח ולהורות על סגירתה ל-90 יום.

מה היה הנימוק של הפקח לרישום הדו"ח? "על זה שאני מתווכח איתו שהוא לא יכול לעשות לי כלום, על זה שהוא משכיר לך את המסעדה בלי אישור של העירייה. התחיל לזרוק כל מיני סעיפים כאלה ואחרים".

באיום זה, לכאורה, טמון שימוש לרעה בסמכות שניתנה לפקחים לפעול לפי חוקי העזר העירוניים, וזאת כדי להשיג מטרה אחרת, שאינה בסמכותם. העיתונאים ששוחחו עם "העין השביעית" לא הביעו כוונה לפעול בשלב זה משפטית נגד העירייה ובכיריה בשל הפגיעה בחופש העיסוק שלהם, אולם הפעולות של הפקחים חושפות את העירייה לתביעות שכאלה.

כדי לא לפגוע במסעדות שסיפקו להם את הגג כעמדת צילום, כמו גם חשמל ושתייה, החליטו הצוותים להתפנות והתמקמו ברחוב. אולם ההצקות לא פסקו. "שוב ניידת של הפיקוח מגיעה ואחד החבר'ה ישר קופץ לי מול המצלמה ורוצה לגעת במצלמה, ו'אסור לכם להיות פה' וכל זה", אומר עתמאנה.

ההסבר הרשמי שקיבל עתאמנה מדובר עיריית חיפה עופר הראל, הוא מספר, היה ש"לא רוצים שתצא תמונה מחיפה, יש טיווחים אתם בשידורים חיים אז יודעים לכוון". אלא שמדובר בטיעון שקרי. הגורמים הביטחוניים הרלבנטיים, כולל המשטרה והצנזורה, אישרו את השידור. "אני כבר 25 שנים במקצוע וכיסיתי אינספור מלחמות, אני יכול להרצות לעירייה על זה", אומר עתאמנה. "אפילו חיל הים הגיעו אלינו, ראו את הפריים שלנו ואמרו סבבה".

על צלמי העיתונות, אלו המשדרים לתקשורת הישראלית ואלו המשדרים לתקשורת הבינלאומית, חל ממילא איסור לצלם נפילות. ובכלל, גורם עוין שירצה להציב מצלמה ולצלם את המפרץ יכול לעשות זאת בכל אחד מהבניינים הרבים הצופים אליו, מבלי שאף אחד יידע על כך.

אז ברור שהסיבה הביטחונית היא לא הסיבה האמיתית. מה הסיבה האמיתית לדעתך?

"אני לא יודע מה עובר עליהם, אבל הגישה היא די כוחנית, די לא מנומסת".

בעקבות ההתנכלויות פנה מרכז אעלאם, המרכז הערבי לחירות המדיה, לראש העירייה יונה יהב בדרישה כי יפעל להפסקת ההפרעות של פקחי העירייה ויאפשר לעיתונאים לבצע את עבודתם כחוק.

"התמונה העולה מן התלונות מצביעה על התערבות בלתי מוצדקת בעבודת עיתונאים, שעשויה לעלות כדי התנכלות מקצועית. התנהלות כזו אינה עניין טכני או 'שולי' בשטח. היא פוגעת בליבת ההגנות שניתנו לעבודה עיתונאית במרחב הציבורי, ומקימה חשש לפגיעה חמורה בזכויות יסוד: חופש הביטוי, חופש העיסוק וזכות הציבור לדעת", כתבה מנכ"לית הארגון חולוד מסאלחה לראש העירייה.

"דווקא בעת מלחמה משקלה הציבורי של עבודת העיתונות מתעצם", טוענים באעלאם. "בתקופה כזו הציבור נשען על סיקור עיתונאי כדי לקבל מידע אמין ומעודכן. פעולות פיזור החוזרות על עצמן מייצרות אפקט מצנן מובהק, והמסר שעובר לשטח הוא שנוכחות תקשורתית היא 'חריגה' או 'בלתי רצויה' גם כאשר היא נעשית כחוק ותוך ציות להנחיות המשטרה והצנזורה".

מפרץ חיפה (צילום: יניב נדב)

מאז שגורש מאזור סטלה מאריס, מצלם עבדלהאדי ממיקומים משתנים. "אנחנו יוצאים בסתר", הוא אומר, "יש כאלה שהשכירו בית, אנחנו הולכים לאיזו סמטה שאף אחד לא רואה אותנו ומשם אנחנו מצלמים. כשבאה משטרה הם מדברים עם הדובר והוא מאשר להם שאנחנו בסדר, כשבאים ניידות של הפיקוח מתחילים לריב איתם, ריב עד השמיים".

אז הם הצליחו.

"הצליחו, כי אני לא רוצה להיכנס לכלא כי הרבצתי למישהו. הם יעמדו שם ויפריעו ואז ישלחו את העבריינים שלהם, את המתנחלים, ואז מה עשינו בזה".

עתמאנה, לעומת זאת, אינו מתמקם בכל פעם בעמדה משתנה אלא עבר לצלם באופן קבוע ממקום אחר בעיר.

בעיריית חיפה מתעקשים לא לומר אמת

תגובת עיריית חיפה שנשלחה על-ידי הדובר עופר הראל, אינה נכונה עובדתית וחסרה גם היגיון פנימי: הגורמים המוסמכים קבעו כי אין כל בעיה ביטחונית בשידורים, והם מאושרים הן בידי משטרת ישראל והן על-ידי הצנזורה הצבאית.

בנוסף, גורם שיהיה מעוניין לצלם את איזור המפרץ למטרות עוינות, יוכל לעשות זאת מכל אחד מאלפי המבנים הצופים עליו מבלי שפקחי העירייה יוכלו לעשות דבר וחצי דבר כדי למנוע זאת ממנו.

ועוד: בניגוד לסיומת האפולוגטית של התגובה (הטבולה גם היא באבסורד, כאילו יש ייחוד במיקום הראשוני בו עמדו הצלמים), הרי שהעדויות המובאות בכתבה מוכיחות כי הפקחים מתנכלים לצלמים במקומות נוספים.

למרות שהוצע להראל לתקן את החלקים השגויים בתגובה, הוא התעקש על נוסח התגובה השגויה והמטעה, כדלהלן:

"אין ולא יהיו פשרות על ביטחונם של תושבי חיפה וביטחונה של העיר. עיריית חיפה אינה מונעת מאף לא גורם עיתונאי אחד לסקר בעיר ואת העיר, והיא אף מעודדת זאת ומשתפת פעולה עם כל מי שחפץ בכך.

"בנוגע למקרים המדוברים - התיעודים על ידי רשתות זרות נעשים לעיתים ממוקדים מסוימים בעיר המשקיפים על מפרץ חיפה וצפון הארץ, באופן אשר עלול לסייע לאויב (שלא במכוון) לקבל תמונה עדכנית ומדויקת אודות מפעלי התעשייה הפטרוכימית, בסיסי צבא, סוללות כיפת ברזל, נמלי התעופה והים ועוד - ובכך ליצור סיכונים ביטחוניים חמורים - הובילו את הנהלת העיר לקבל החלטה לא לאפשר שם התמקמות לצילומים.

"אין שום כוונה להעניק לאויב 'מתנות' כאלו, שעלולות לסכן את חיי התושבים ולפגוע בתשתיות קריטיות. במלחמת 'עם כלביא' ספגה חיפה מתקפות ישירות שגרמו להרס רב, סיכון עצום (בין היתר בעקבות הפגיעה במפעל בז"ן) וגבו חיי אדם,

"ולכן המטרה היא לצמצם את החשיפה לאויב ככל הניתן. לכן לא מדובר בהתנכלויות של פקחים, אלא כחלק מהעבודה שהם מבצעים ברחבי העיר 24/7 כדי למנוע תיעודים שעלולים לסייע לאויב. לרשות הרשתות הזרות עומדים מוקדים אלטרנטיביים רבים אחרים ברחבי חיפה".